ישראלים: מאהבים בלתי נסבלים? והישראליות?
זרוב: גבר ישראלי לא מחזר, הוא מסתער. ברגע שמישהי מוצאת חן בעיניו, הוא תוקף אותה, כאילו הייתה מטרה במבצע צבאי. תומאסו: נכון, יש הרבה ישראלים וולגריים, אבל גם לישראליות לא חסר. חלקן רואות בכל שיחה – מלחמה
הטיול מסביב לעולם פקח לנו את העיניים. הבנו יותר מאי פעם מה אנחנו מפספסים, או לפחות פספסנו בזמן הרחוק ההוא, בו היינו רווקים. שנינו יצאנו רק עם ישראליות ועם ישראלים שעשו לנו חיים קשים עד שמצאנו אחד את השנייה, ורק במקרה נקלענו למצב בו שנינו ישראלים ונשואים באושר זה לזו. אנחנו עשינו את הטעות הזאת כדי שאתם לא תצטרכו. תלמדו מהטעות שלנו, ולפני שאתם משתקעים ומקימים משפחה: תתבוללו.
תומאסו
טוענים שהנשים הישראליות מגוונות ומעניינות כל כך, הן הרי הגיעו ממדינות שונות ורבות. אני רוצה להבין: מה רע במקור? מה רע בנשים שהגיעו מהמדינות עצמן?
זרוב
ומה רע בגברים? התבוללות טובה למאגר הגנטי של הילדים שלכם. מה יותר טוב מלתת לביצית החצי-בולגרית חצי-פרסית שלך קונטרה סקנדינבית, או לזרע החצי-אלג'ירי חצי-פולני שלך קונטרה אסיאתית?
ילדי תערובת הם בריאים יותר וחמודים במיוחד. יודעים מה – שכחו מילדים. התבוללות טובה למצב הרוח הפרטי שלכם.
תומאסו
למעשה, התבוללות זו מילה שמתאימה למוסר הישן של אנשי הדת ומנהיגים אחרים שרצו להכניס לראש של כולנו שעדיף שנבחר בקבוצה שלנו ונשנא את הקבוצה האחרת. היום, כשאנחנו יכולים בקלות לראות שקבוצות אחרות טובות לא פחות, אין יותר סיבה להאמין להם.
זרוב
במיוחד כשהקבוצות האחרות בעצם טובות יותר. בניכר הבנו את הסיבה העיקרית בגללה צריך להתבולל: כי הישראלים, במהותם, הם מאהבים בלתי נסבלים.
ישראלי זה לא הכי, אחותי
תומאסו
אחרי שמונה חודשים של שהייה בחברתן של שוודיות נחמדות, דרום אפריקאיות שובבות, אמריקאיות זורמות, הולנדיות אינטליגנטיות וצרפתיות פתוחות, להיתקל בנשים שלועסות מסטיק בפנים ממרחק יריקה, מזלזלות בכל דבר מסביבן, ורואות בכל שיחה מלחמה שאותה יש לנצח - מרגיש כאילו זרקו לי סלע על האיברים האינטימיים.
זרוב
אני רואה את התיירות הישראליות ומבינה מה שאתה אומר. הן חשדניות יותר והרבה יותר קשה לנהל איתן שיחה בלי להרגיש שהן מנסות להתגונן. ומה הפלא? הגברים הישראליים קלקלו אותן.
תומאסו
זה מקרה ידוע של הביצה והתרנגולת. הנשים מתגוננות, הגברים חסומים.
זרוב
גבר ישראלי לא מחזר: הוא מסתער. ברגע שמישהי מוצאת חן בעיניו, הוא לא מנסה להתחבב עליה, הוא תוקף אותה. הוא לא רוצה את החיבה שלה. להשיג אשה מבחינתו, זה מבצע צבאי אותו יש להשלים בהצלחה ובזריזות המרבית.
תומאסו
אני לא בטוח שאני רוצה לשחק במשחק ההאשמות. היה לי מזה המון במערכות היחסים ובאינטראקציות שוליות יותר עם נשים ישראליות. אני לא רוצה לכתוב מי התחיל, מי ממשיכה, או למה יהיה להם רע מאד ביחד (אם הם יגיעו לשם אי פעם).
זרוב
אם רק היית אשה, היית מסכים איתי ומבין שהבעיה היא בגבר הישראלי. אינספור גברים ניסו להיכנס לי ללב או לתחתונים ב-15 השניות שעזבת אותי והלכת לשירותים, אבל אף אחד לא היה וולגרי, מגושם ועקשן כמו הישראלי המצוי.
תומאסו
נכון, יש הרבה ישראלים וולגריים, כאלו שיפנו אליך בתואר "מותק", ויטפחו לך על התחת כשאת עוברת לידם ברחוב בלי בושה. הם חראות ומגיע להם שיתקעו עם אשה שתתייחס אליהם בדיוק ככה.
זרוב
ובמקום זה, הם מצליחים לכבוש את השוות ביותר מבין התיירות האירופאיות בזכות הגישה החצופה שלהם. המסכנות לא רגילות לגברים כל כך אסרטיביים, ונדלקות על הכריזמה הישראלית. מה שהן לא יודעות, הוא שהעניין בהן חולף ברגע שהן פותחות את הרגליים.
תומאסו
הנה משהו שאני ממש לא מזדהה איתו. כששני אנשים רוצים אחד את השני מבחינה מינית, מה הדבר הטבעי שיעשו? אם תשאלו כל נערה מתבגרת בארץ, סביר שהתשובה שתתן תהיה "כלום". למה? כי לשכב עם מישהו שלא לפי חוקי החברה השמרנים, עלול לגדוע את הסיכויים שלה למערכת יחסים.
זרוב
הדת היהודית מכניסה רעיונות מבלבלים לראש. קח את רעיון הצניעות, למשל. רעיון שכבר מזמן איבד את הקשרו הדתי, המקורי, ומכניס את הגבר הישראלי החרמן למלכוד שהופך אותו, בסיכומו של עניין, לנקניק. ככל שהאשה יותר מושכת, סקסית, מפתה וזורמת איתו – ככה היא מאבדת מערכה בעיניו.
הגבר הישראלי מת לזיין, אבל ברגע שהוא מזיין, הוא תיכף אומר לעצמו: "פיכס, אין לה כבוד", ומשלח אותה לדרכה במטרה לא להתקשר אליה שוב. שוק הדייטינג של ישראל זה פס ייצור של רווקות ממורמרות, עם חרדת נטישה וחלודה על הדימוי העצמי.
גברים מחוץ לגבולות "העם הנבחר" פשוט לא נותנים לנשים שלהם להגיע למצב הזה. שיחות עם תיירים אירופאים היו לא פחות מחוויה מרעננת: הם התייחסו אליי כמו אל בן-אדם, לא כמו לא מטרה. כשסיפרתי להם שאני נשואה, הם לא אמרו "ביוש" ונעלמו להציק למטרה הבאה, הם נשארו לדבר איתי, סתם כי הייתה שיחה מעניינת.
תומאסו
את יודעת שבישראל יש גם גברים כאלה, כמובן. מבין החברים שלי, אין ולו אחד שלא מכבד נשים באשר הן. נכון, הם יכולים לדבר אל ועל נשים בצורה מינית, אבל כשהם יודעים שזה מעליב או פוגע הם ישנו את הגישה.
הוא התחיל, היא התחילה
זרוב
אז איך תסביר את ההתלהבות של החברה החדשה שלנו, שסיפרה בעיניים נוצצות על ההתנסויות שלה עם גויים? "לא תאמינו", היא תיארה את ההרפתקה האחרונה שלה, "אחרי ששכבנו, הוא רצה לדבר! ולהתחבק! ולישון ביחד!".
ככה זה, אחרי כאב הראש והלב שהיא התרגלה אליו בישראל, פתאום היא הבינה שאפשר גם אחרת. היה לה כל כך הרבה אור בעיניים וכל כך הרבה בטחון עצמי, שדיברנו איתה כמה שעות באנגלית לפני שהבנו שאנחנו מאותו הכפר ושאפשר לדבר עברית. היא לא נראתה לך כמו אסירה שברחה מהכלא?
תומאסו
זה ברור מאליו. בישראל היא לא הייתה מתאמצת להיות מעניינת או מושכת בשביל אותו בחור. היא הייתה מערימה עליו כל כך הרבה קשיים שכשהם היו מגיעים למין, ומסיימים אותו, הוא היה כל כך מותש שכבר לא היה לו כוח לשום דבר אחר.
זרוב
אסכם ואומר שאני לא יודעת מי התחיל, הגברים או הנשים, ואני לא יודעת אם המצב בארץ הולך להשתנות. אולי הוא גם לא צריך להשתנות, כי יש לנו, הישראלים, את החן הלוחמני והחצוף שלנו – שלפעמים פשוט יוצא מכל החורים.
אבל כשמגיע השלב בחיים שלכם בו אם אתם עייפים מישראליות שמחזיקות אתכם קצר, או שאתן עייפות מישראלים ששוברים לכן את הלב, זה כנראה אומר שהגיע הזמן להתבולל.
בואו להיות חברים שלנו גם בפייסבוק. לעמוד של ערוץ יחסים, לחצו כאן
אליזרין וויסברג ותם אשחר עזבו הכול וטסו לירח דבש ללא הגבלת זמן, במזרח. הם מטיילים כבר 10 חודשים וזה הטור הזוגי שלהם. יש להם גם בלוג ובו כל החוויות מהטיול, וכן עמוד מעריצים בפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
