שתף קטע נבחר

בביטוח לאומי מסרבים להחתים שעון. חוקי?

בית הדין הארצי לעבודה דחה בקשות רשות ערעור שהגישו המוסד לביטוח לאומי והממונה על השכר באוצר, על החלטת בית הדין האזורי שלא להוציא צווי מניעה נגד שביתת המשפטנים במוסד, לאחר שקבע כי השביתה לגיטימית

בעקבות דרישת הממונה על השכר והמוסד לביטוח לאומי, כי המשפטנים המועסקים במוסד יחתימו שעון נוכחות בתחילת העבודה ובסיומה, בניגוד להסדר הנהוג מזה שנים רבות, שחייב את המשפטנים להחתים שעון רק פעם אחת ביום, כתגמול עבור עבודה נוספת שהם מבצעים בביתם נקטו המשפטנים בעיצומים שבמהלכם נמנעו מהתייצבות לדיונים בבתי הדין לעבודה ובבתי המשפט.

 

 

בשל כך, ביקש המוסד לביטוח לאומי כי ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים יוציא צווי מניעה נגד השביתה, אולם בקשתו נדחתה, ועל, על כך הגישו המוסד יחד עם הממונה על השכר באוצר בקשות רשות ערעור לביה"ד הארצי לעבודה, שדן בהן במאוחד.

 

המוסד טען בין היתר, כי דרישתו לחתימת כרטיס נוכחות פעמיים ביום אינה מקימה לעובדים עילת שביתה, וכי מדובר בדרישה של הממונה על השכר באוצר, שאינו מוכן לוותר עליה. עוד נטען, כי חובה זו מיושמת לגבי כלל עובדי המוסד, לרבות עובדי ההנהלה, ובנסיבות הללו אין לאפשר למשפטנים, המפרים את הוראות החוק לעניין דיווח השעות, להמשיך את השביתה. כן נטען, כי התנהלות המשפטנים גורמת נזק רב למוסד ולציבור.

 

המשפטנים טענו בין היתר, כי המוסד אינו יכול להתנער באופן חד צדדי מהסדר קיבוצי הקיים מזה שנים, לפיו החתימו את שעון הנוכחות פעם ביום, כתגמול עבור עבודה משפטית שהינם מבצעים מהבית, וכי פניותיהם החוזרות לניהול משא ומתן בזה לא נענו, והמוסד ניכה באופן חד צדדי את שכרם.

 

עם זאת ציינו, כי אינם שובתים באופן גורף ומלא, אלא רק נמנעים מלהופיע בבתי הדין לעבודה, כשיתר פעילותם נמשכת כסדרה, לרבות הכנת כתבי טענות והשתתפות בדיונים בפורומים שונים.

 

טרם מתן הכרעת הדין, התקיים בין הצדדים משא ומתן והמשפטנים חזרו לעבודה סדירה וחתמו על שעון נוכחות כנדרש, אולם המגעים עלו על שרטון וביה"ד נאלץ להכריע בבקשות.

 

שביתה לגיטימית

הנשיאה נילי ארד דחתה את הבקשות. נקבע, כי השביתה והעיצומים שנקטו המשפטנים במסגרתה, מהווים מאבק מקצועי של ארגון עובדים למניעת פגיעה בתנאי העבודה ובמטרה לשפר תנאי העבודה.

 

אמנם, קבעה השופטת, הנפגעים העיקריים מהשביתה הם אותם אזרחית שנזקקים לשירות הביטוח הלאומי, ואין חולק כי נגרם להם נזק, אך עם זאת, אין הצדקה למנוע את השביתה, נוכח היקפה היקף המוגבל, ולאור העובדה כי המשפטנים התנהלו בתום לב במסגרת מהלכי המשא ומתן.

 

לפיכך, הבקשות לצווי המניעה נדחו כאמור, ונקבע כי העיצומים בהם נקטו המשפטנים הם בבחינת שביתה כלכלית לגיטימית ומידתית הנוגעת לתנאי עבודתם, היות ודובר בסכסוך קיבוצי לא נפסקו הוצאות.

 

ב"כ המבקשים: עו"ד דפנה שמואלביץ, עו"ד יעל בר-לב

ב"כ המשיבים: עו"ד בני כהן, עו"ד מירי מלכין

 

לקריאת פסק הדין

 

לאתר המשפט הישראלי "פסקדין" www.psakdin.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים