ממשלה בצרפת: חצי נשים, שר חוץ ממוצא יהודי

לראשונה בתולדות צרפת, ממשלה שמחצית מחבריה נשים. נשיא צרפת החדש פרנסואה הולנד הציג אמש (יום ד') את ממשלתו החדשה, ונשאר נאמן להבטחות הבחירות שלו בדבר קידום נשים בפוליטיקה. הממשלה, בראשותו של ז'אן-מרק איירו שהוכרז כבר אתמול, מונה 17 שרות ומספר זהה של שרים. עם זאת, בראש המשרדים החשובים ביותר עומדים גברים, למעט משרד המשפטים.

34 השרים והשרות וראש ממשלה אחד (צילום: AFP)

לתפקיד שר החוץ מונה ראש הממשלה לשעבר לורן פביוס, שמחליף את אלן ז'ופה. פייר מוסקוביסי, מנהל מסע הבחירות של הולנד ושר לשעבר לענייני אירופה, יכהן כשר האוצר. ז'אן-איב לה דריאן, חברו של הולנד, יעמוד בראש משרד ההגנה.

כריסטיאן טאובירה, חברת פרלמנט מגיניאה הצרפתית, תהיה שרת המשפטים. על פי דיווחים שונים, היא סירבה בעבר להתמנות לשרה בממשלתו של הנשיא הקודם ניקולא סרקוזי.

הולנד בפגישתו הראשונה עם מרקל. הניסיון של פביוס יעזור?(צילום: AP)

בכירה שלא זכתה לתפקיד בממשלה החדשה, היא הפוליטיקאית הוותיקה מרטין אוברי, שהפסידה להולנד בשנה שעברה. היא דחתה הצעה לעמוד בראש "משרד על", ומקורות הסבירו כי היא לא מצאה לנכון להצטרף לקבינט שלא כשרה. אוברי אמרה בתגובה כי בינתיים תמשיך בדרכה כמנהיגה במפלגה הסוציאליסטית. "עבדתי למען ניצחונו של פרנסואה הולנד ואעשה זאת שוב במאבק לפרלמנט". הבחירות לפרלמנט הצרפתי ייערכו בחודש הבא.

אוברי. "עבדתי למען ניצחונו של הולנד ואעשה זאת שוב במאבק לפרלמנט"(צילום: AFP)

שרת העבודה היא מישל סאפן, ששימשה בעבר כשרה בשנות ה-90 והאלפיים. ניקול בריק היא השרה לענייני סביבה, מריסול טורן תעמוד בראש משרד הרווחה, אורלי פיליפטי היא שרת התרבות. כצפוי, משרות רבות ניתנו למקורביו של הולנד. כך במקרה של שר ההגנה וכך גם במינויו של סטפן לה פו לשר החקלאות ובמינויו של מנואל וייס לשר הפנים.

האיש שכינה את הולנד "תות בר"

את ישראל יעניין כמובן האיש שיעמוד בראש משרד החוץ הצרפתי. פביוס, בן 65, הוא בן להורים יהודים שהמירו את דתם לקתוליות. אביו היה סוחר עתיקות עשיר והוא עצמו בוגר של המוסד היוקרתי למנהל ציבורי, ENA. הוא נכנס לפוליטיקה בסערה כשהשמאל הצרפתי עלה לשלטון ב-1981. בגיל 34 מונה לשר האוצר וכעבור ארבע שנים היה לראש הממשלה הצעיר בתולדותיה של צרפת, תחת הנשיא פרנסואה מיטראן.

דניאל שק, מי שהיה שגריר ישראל בצרפת ואחד מבכירי המומחים לאירופה בשירות החוץ, אמר ל-ynet כי הוא אינו מאמין שמינויו של פביוס יביא לשינוי גדול במדיניות החוץ של צרפת בכלל, או לגבי המזרח התיכון בפרט. "יכול להיות שהגישה של משרד החוץ עכשיו תהיה כזו שאופיינית יותר לשמאל האירופי. כלומר אולי יותר ביקורתית, עם יותר התבטאויות בנושא הפלסטיני. אבל בסך הכול לישראל חשוב בעיקר נושא אחד – איראן. פביוס היה בביקור בארץ לפני הבחירות כשליחו של הולנד והוא אמר שלא יהיה שינוי בעמדה הצרפתית בנושא זה".

פביוס. "הוא שירת את המדינה ומתאפיין בנכבדות וברוגע"(צילום: רויטרס)

שק המשיך והסביר: "המעמד של שר חוץ בצרפת הוא בעייתי כי על פי החוקה מדיניות החוץ היא באחריות הנשיא. הרבה שרים בעבר היו מתוסכלים כתוצאה מכך. אבל הולנד לא מתמצא ואולי אפילו לא מתעניין בנושאי חוץ. זה יכול לתת מרחב מחיה לפביוס, שהוא גם ככה אישיות בעלת משקל. יכול להיות שיהיה לו מרחב פעולה נרחב".

פביוס נחשב למי שחולק עם הולנד את חזונו לגבי הפיכת הדיפלומטיה הצרפתית לתלויה פחות בארה"ב, בזמן שהיא מחזיקה בעמדה נחושה בנוגע לאיראן ולסוריה. פביוס הוא המנוסה ביותר מבין שריו של הולנד, לאחר ששימש כראש ממשלה מ-1984 עד 1986 וכשר אוצר.

"הוא אלן ז'ופה של השמאל", תיאר אותו דומיניק מואסי, מומחה לענייני מדיניות החוץ של צרפת, בהשוואה לקודמו בתפקיד. "הוא דומה לז'ופה בשיעור הקומה שלו ובמראה. הוא שירת את המדינה ומתאפיין בנכבדות וברוגע".

הולנד חסר הניסיון יוכל להסתייע בניסיונו העשיר של פביוס באתגרים הדיפלומטיים שנכונו לו מול קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל שעמה נפגש כבר ביום הראשון לכהונתו. מחר אמור הולנד לפגוש את נשיא ארה"ב ברק אובמה.

פביוס, שנחשב לאחד המנהיגים החזקים בתוך המפלגה הסוציאליסטית, שב לתפקיד ממשלתי חרף יריבותו עם הולנד, שהוא פעם כינה "תות בר" בשל היחבאותו אל הכלים. ב-2005 עמד בראש המתנגדים לחוקת האיחוד האירופי,

מול הולנד שתמך בה. אך מאז ריכך את עמדתו כלפי האיחוד. בהתמודדות של אוברי מול הולנד בשנה שעברה תמך פביוס באוברי, אך לאחר מכן פיצה על כך כשאמר שלא העריך כראוי את המנהיג החדש.

שתי שערוריות הכתימו את עברו הפוליטי כראש ממשלה: הטבעת ספינת הארגון "גרינפיס" על ידי סוכנים צרפתים בניו זילנד, שבה מת צלם, ופרשת הדם הנגוע באיידס שבמסגרתה ניתן דם נגוע למאות חולי המופיליה. בפרשה הראשונה אמר פביוס כי לא היה מודע למאמצים החשאיים לעצור את אנשי הארגון למען איכות הסביבה שביקשו לשבש ניסויים גרעיניים בפולינזיה הצרפתית. בפרשת הדם ביקש פביוס להסיר את חסינותו כדי שיוכל לעמוד לדין. בית המשפט זיכה אותו וקבע כי הוא דווקא החיש את ההחלטה לערוך בדיקות איידס לדם שנתרם.