"החלום שלי הוא לראות ילדים מחייכים גם בבי"ח"

עמותת "נותנים תקווה", המסייעת ומטפלת בילדים חולים ובני משפחותיהם בבי"ח תל השומר ע"ש ספרא, הוקמה לפני כתשע שנים על ידי משה שמואל. המפגש הראשון שלו עם הילדים המאושפזים בבי"ח ספרא היה באמצעות בתו שסבלה מפרכוסים ובעקבות כך מאשפוזים חוזרים ונשנים. באותה התקופה התחיל משה להתנדב בבית החולים, האשפוזים התכופים של הילדה נפסקו ומאז היא מגיעה לבית החולים רק כדי לבקר את אביה המקדיש את רוב זמנו לפעילות העמותה. 

ב"נותנים תקווה" פועלים למעלה מ-600 מתנדבים המעניקים תמיכה וחיבוק לילדים המאושפזים ולבני משפחותיהם. שמואל מתגורר עם אשתו וארבעת ילדיו בבני ברק ממשיך לפעול מסביב לשעון מבלי לקבל תמורה כספית, בחיוך מבויש הוא אומר "התמורה שלי היא בסיפוק ובנתינה".

בערב התרמה ל"נותנים תקוה" שהתקיים השבוע בהשתתפות ריטה 

מנסיונו כהורה מודאג קלט שמואל שההורים שילדיהם מאושפזים בבית החולים יורדים מספר פעמים ביום לקפיטריה ומבלי להרגיש מבזבזים כספים רבים בעת שהותם לצד ילדיהם החולים. הוא רתם אנשים נוספים ויחד בנו קפיטריה במקום. "אחד הביא את המיחם, שני את הכוסות החד פעמיות וככה סידרנו פינת קפה שמידי יום דאגתי לרענן אותה", משחזר שמואל. "אחר כך ראיתי שלהורים אין מקום לנוח ואז שמתי לב שלא תמיד הם מבינים את המידע שמוסרים הרופאים ואין מי שיתרגם אותו לשפה קלה", כך בשאיפה למלא צורך ועוד צורך הרחיב שמואל את פעילות העמותה.

אני יכול לתת תקווה לחולה ולבני משפחתו

"'נותנים תקווה' הוא  שם שבא מהלב", אומר שמואל. "רפואה אני לא יכול לשלוח מפני שהיא בידי שמיים ובידי הרופאים, אבל תקווה אני יכול לתת לחולה ולבני משפחתו. לפעמים הורים שומעים על טיפול ניסיוני בחו"ל ומבקשים שאעזור להם להטיס את הילד ואני מתגייס בכל העוצמה. לא משנה לי אם הילד יהודי, מוסלמי או נוצרי. בשבילי כל הילדים הם אותו הדבר והנתינה היא מעל לשיקולים של לאום ומגדר. מההורים אני מבקש לשמוח בכל רגע נתון, לשמוח עם מה שיש מפני שאין לדעת מה יקרה בעוד דקה".

את משרדי העמותה מאיישים אנשי צוות ו-12 בנות שירות לאומי, המפעילות את חלוקה הלחמניות והשוקו, המשחקייה, הספרייה, מרכז המידע ואת חדרי המנוחה להורים שכוללים טיפולי מסאז' ורפלקסולוגיה הממומנים על ידי העמותה. המתנדבים מעסיקים במשחקים ופעילויות את הילדים במחלקות השיקום, שמסיימים

את הטיפולים הרפואיים בצהריים ועד למחרת סובלים משעמום.

"זה כל כך עזר לי להחלים, במילים שאי אפשר לתאר", מודה דניאל גולדרייך בן ה -11 שהחלים מסרטן, "זה משפר לך את מצב הרוח וגורם לך לשכוח מהמחלה, אתה יכול להבריא יותר טוב ויותר בשמחה". אביו עופר גולרייך מוסיף "להתמודד עם ילד חולה סרטן זו צרה לא קטנה, כל המשפחה בעצם נמצאת במלחמה וכשמגיעים אנשים שעוזרים לך זו מתנה שאפילו לא ציפינו לה".

"כשהילד יהיה שמח, אז הוא גם יבריא יותר מהר, הוא יהיה יותר חזק", מסביר שמואל. "החלום שלי הוא לראות ילדים מחייכים גם בבית החולים". על רקע אירוע ההתרמה שהפיק בהשתתפות ריטה וילדי בי"ס למוסיקה הוא מוסיף באופן פרקטי "חלום נוסף הוא לקבל צ'ק של 2.5 מיליון שקלים לשנה, סכום שמבוסס על העלות החודשית של העמותה. אין לי זמן לארגן ערבי התרמה ולא נעים לי כבר לבקש".

• להתנדבות ותרומות לעמותה לחצו כאן .
•  פרטים על "נותנים תקוה " מתוך אתר גיידסטאר המספק מיגע מקיף ומהימן מרשם העמותות על העמותות בישראל.