שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    דיווח טורקי: "20 אלף ישראלים יאבטחו בקפריסין"
    המתיחות בין ישראל לטורקיה חוזרת? גורם קפריסאי אמר לסוכנות הידיעות הטורקית כי "20 אלף חיילים יוצבו בחלק היווני של האי, במטרה להגן על מקורות הגז של ישראל". לטענתם, 30 אלף ישראלים - עובדים ובני משפחותיהם - יעברו ללימסול

    היחסים בין טורקיה לישראל נראו בתקופה האחרונה כעולים על דרך המלך, אבל הידיעה הזו עלולה לשנות את התמונה: דיווח תמוה של סוכנות הידיעות הטורקית הרשמית "אנטוליה" גורס היום (א') כי ישראל מתכוונת להציב 20 אלף חיילי קומנדו בקפריסין, במטרה להגן על מתקנים ועל עשרות אלפי ישראלים שיועסקו במקורות האנרגיה שעל האי.

     

    בפברואר האחרון נפגש ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עם נשיא קפריסין, דמטריס כריסטופיאס. סוכנות הידיעות הטורקית ציטטה גורם המקורב לממשלת קפריסין, ולפיו כריסטופיאס ביקש מפורשות מנתניהו לשכנע את אנשי העסקים הישראלים לעצור את פעילותם בקפריסין הטורקית - מדינה שאינה מוכרת על ידי אף מדינה בעולם, פרט לטורקיה עצמה.

     

    מפת קפריסין. בסך הכול 50 אלף אזרחים וחיילים על האי ()
    מפת קפריסין. בסך הכול 50 אלף אזרחים וחיילים על האי

     

    בדיווח נטען כי באותה פגישה הציע נתניהו לשאת בכל ההוצאות הדרושות להקמת אסדת הגז בים התיכון, כמו גם קו צינור בין ישראל לקפריסין. בתמורה, נתניהו ביקש שכל 10,000 העובדים באסדה יהיו ישראלים ויגיעו יחד עם משפחותיהם, דבר שיעלה את מספר האזרחים הישראלים במקום ל-30 אלף איש.

     

    כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:

     

    כדי לפתור את הבעיה הביטחונית שעלולה להיווצר משהות של מספר כה רב של ישראלים מחוץ למדינה, הציע נתניהו - לפי אותו דיווח טורקי - להציב 20 אלף חיילי קומנדו בצד היווני של האי, שיגנו הן על האזרחים הישראלים והן על אסדת הגז.

    בדיווח של אנטוליה נכתב כי ישראל הציעה להציב את החיילים והאזרחים בלימסול שבקפריסין. "הישראלים מגיעים, ויישארו כאן לתמיד", אמר הגורם לסוכנות הידיעות הטורקית.

     

    על פי הדיווח, הפגישה בין כריסטופיאס לבין נתניהו הביאה לסיכום בתחומים נוספים, כגון שיתוף פעולה בנושאי חילוץ והצלה.

     

    באנקרה לא רואים בעין יפה את שיתוף הפעולה הישראלי-קפריסאי, שלטענתה פוגע בזכותה של קפריסין הטורקית לקדוח באזור. בשנה שעברה שיגרה טורקיה איום לעבר קפריסין היוונית לפיו היא לא תהסס לשלוח ספינות מלחמה לים התיכון אם זו תחדור למים הטריטוריאליים של טורקיה,

    במסגרת מאמציה לגילוי נפט בים התיכון.

     

    האי קפריסין התפצל ב-1975, כשטורקיה פלשה לאי בעקבות הפיכה שהובילו תומכי האיחוד עם יוון. ב-1983 הכריזו תושבי קפריסין הטורקים על הצפון כרפובליקה עצמאית. מאז הכרזת העצמאות, הגבול בין שני חלקי האי - שמחלק את עיר הבירה ניקוסיה לשניים - מכונה "הקו הירוק", והוא למעשה שטח הפרדה מפורז הנשלט בידי כוחות האו"ם וכוחות בריטיים.

     

    אף על פי שהיא פועלת כמדינה דה פקטו, רק טורקיה מכירה בקפריסין הטורקית, מנהלת עמה יחסי מסחר ומעניקה לה סיוע צבאי וכלכלי. השלכה עיקרית של הכרזת העצמאות הקפריסאית-טורקית היא בידודה של המדינה על ידי שאר העולם. בעוד קפריסין היוונית הצטרפה לאיחוד האירופי בשנת 2004, רק 800 אלף התושבים היוונים בדרום האי מוכרים כתושבי האיחוד האירופי בעוד שאר תושבי האי הטורקיים נותרו מאחור.

     

    Read this article in English

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קידוח ישראלי בים התיכון
    צילום: אלבטרוס צילומי אוויר
    מומלצים