מה בין התורה לכסף? שניהם משולים למים חיים

לחג השבועות פנים רבות: מתן תורה ותיקון שבועות, חג הביכורים והקציר, חג מתן תורה וחג מגילת רות. יש כאלה שבעבורם שבועות הוא חג המים: פצצות מים, מלחמות מים בין הילדים, או השפרצה המונית בכיכר רבין.

• לטורים נוספים של ד"ר תמר עילם-גינדין
  

מאין בא המנהג הזה? כנראה ממדינות צפון אפריקה. ר' דוד ב"ר אהרון הסבעוני, בן המאה השמונה עשרה, מתאר כמה מנהגי שבועות ממרוקו: "ומכלל המנהגים.. התפוחים שמשליכים בשבועות מגג בית הכנסת ולוקטים אותם התינוקות... וכן מנהגנו לזלוף מים קצתם על קצתם".

למנהג יש מספר הסברים - אחד הוא שבעבר זרקו תפוחים מגג בית הכנסת, ומים זה פחות כואב מתפוחים. הסבר אחר הוא שהמים מעוררים אחרי הלילה הלבן של תיקון שבועות. לפי מסורות אחרות, שבועות הוא הזמן שבו המים - מי היאור - הצילו את משה כשאמו הניחה אותו בתיבה.

בצפון אפריקה נהגו לזלף מים (לא לזרוק פצצות! אבל לפעמים כן לזרוק לנהר) במיוחד אחרי קריאת פיוט "האזהרות", המונה את תרי"ג המצוות. זאת מפני שהתורה משולה למים חיים. המשלת התורה למים חיים היא גם אחד ההסברים הפופולריים לכל שאר מנהגי המים בחג השבועות: היא גם זורמת ממקום גבוה - מהקב"ה - למקום נמוך, כלומר אלינו, והיא גם מקור חיים.

ומה הקשר הכלכלי?

מסתבר שגם הכסף משול למים: אנחנו נהנים מתזרים מזומנים או סובלים מקשיי נזילות, אם סוגרים לנו את הברז אנחנו עלולים לטבוע בחובות, ועד שמזרימים לנו את הכסף לחשבון (בשוטף פלוס שישים, כמובן) הכסף נוזל מבין האצבעות.

במחזור העסקים הטבעי, אחרי ההתרחבות באה גאות ואחרי המיתון יש שפל. את הכסף אפשר להשקיע באפיקים שונים, ורצוי בכאלה שהם לא בועה. ועדיין לא דיברנו על הצפת השוק, על הפקדה צפה ועל שעבוד צף, ועל מצוף - שהוא מצבם של צ'קים כשהם עדיין עוברים בין הבנקים.

וכדי שהשוק לא יצוף לאיבוד, יש ריבית עוגן, עוגן מוניטרי ועוגן נומינלי. וגם כל מרכז מסחרי צריך עוגן - בנק, קולנוע או רשת שיווק שימשכו את הלקוחות גם לכל החנויות האחרות.

האם זה כך גם בשפות אחרות?

כמובן. רבים מהמונחים הנ"ל הם תרגומים שאולים מאנגלית - כלומר תרגומים מדויקים של מונחים כמו cash flow לתזרים מזומנים, (float(ing שתורגם לעברית כ-"צף" במשמעות "לא ספציפי" (כמו שעבוד צף, שהוא לא ספציפי לחלק מסוים מהעסק), ובאנגלית משמש גם לתיאור ניידות, במיוחד בהתייחס לשערי מטבעות.

Currency – המילה שאנחנו מכירים בתור המטבע של מדינה מסוימת, הוא במקור מצב של זרימה. לנייר ערך שאפשר לרכוש בכל עת קוראים tap stock - "נייר ערך מהברז" – כי בברז יש מים בכל זמן.

לחיסול או לפירוק של עסק קוראים liquidation - בעצם "הפיכה לנוזל". כלומר הפיכת הנכסים שלה לכסף נזיל. וכדי שלא נגיע למצב של פירוק, רצוי לבדוק קודם כושר פירעון - באנגלית solvency - שזוהי גם אחת מתכונותיהם של המים - היכולת להמס מינרלים.

מאין באה ההשוואה הזאת של הכסף למים?

נראה שזה ברור. כסף אמנם אינו נוזלי מבחינה פיזיקלית, אבל הוא באמת זורם כמו מים ממקום למקום, מיד ליד, מחשבון לחשבון. אפילו מושג כמו גודל מלאי - שלכאורה אינו קשור למים - נמצא בקשר הדוק עם גודל זרימה, וההסבר להבדל בין השניים הוא המשלה למאגר מים: כמות המים במאגר היא גודל המלאי, וכמות המים הנכנסים והיוצאים היא גודל הזרימה.