שתף קטע נבחר

אירוויזיון 2012: קבצנים בעולם של הפרעות קשב

פלנטת האירוויזיון ויושביה, קלפטומנים של תשומת לב, משייטים כבר שנים במסלול משלהם, הרחק מכדור הארץ (וגם מישראל). אבל חוץ מהיחסים הבינלאומיים בין אזרבייג'ן לאיראן, זה היה ערב נטול קורבנות - ואפילו יצא שהטוב ניצח. סמדר שילוני מסכמת

קשישות שאופות לחם תוך כדי המופע (רוסיה), זמר שעולה בעיניים מכוסות (ליטא), זמרת שעושה פלנקינג על החברות שלה (קפריסין), אקרובטים חסונים מתעופפים בלי חולצה (צרפת. בכל זאת, אולימפיאדה של גייז), חליפות מוכספות אנטרפרייז-סטייל והרטבת השיער והגוף בסוף השיר מאחד הגייזרים שפרץ באולם (אירלנד), ובסופו של יום גם האורגניזם שמסר את הניקוד מטעם פינלנד מהצד השני של התחרות - כולם קבצנים בעולם של הפרעות קשב, קלפטומנים של תשומת לב, מתחננים: תסתכלו עלי! תזכרו אותי! תנו לי ניקוד! אין ברירה, כמות המדינות המשתתפות במפעל, גם אחרי הקיזוז, הולכת ועולה, וטאף טיימז טייק טאף מז'רס.

 

אירוויזיון 2012 - כתבות אחרונות:

 

בואו נודה על האמת, פלנטת האירוויזיון כבר סטתה לפני שנים ממסלולה והתרחקה מכדור הארץ, ועכשיו היא משייטת במסלול משלה, שכולל בחורות עם חיוכים מצמררים, מבטאים איומים ושירים שרוקדים לנו על הראש. ואני לא אומרת את זה כי איזבו לא צלחו אפילו את חצי הגמר, מה פתאום.

 

לורין השבדית זוכה באירוויזיון 2012. למרות ובזכות הרקדן

 

למרות שיש להכיר בעובדה נוספת - כבר יותר מעשר שנים, להוציא את "השקט שנשאר" של שירי מימון, האירוויזיון מתרחק גם מאיתנו, מנדה אותנו בשיטתיות. אם לא בהרחקה גמורה מהמגרש, אז בהתעלמות שקטה בחלוקת הנקודות. אם היינו זוכרים את הקוד הסודי לתחרות היינו מחזירים את גלעד שליט קצת יותר קרוב לתאריך, או לפחות משחררים איזה מטוס חטוף, אבל אנחנו כבר לא שם.

 

אבל היי, למי אכפת? אפשר לחשוב שנבחרת ישראל בכדורגל מצליחה יותר. עדיין אפשר לשבת מול הערב הארוך והטקסי ביותר בעולם - שהפעם נערך בבאקו, אזרבייג'ן, ועלה למדינה היפהפיה הזאת ביחסים דיפלומטיים עם איראן, שהחזירה את השגריר שלה הביתה.

 

הגימיק הרוסי - קשישות עם תנור על הבמה. במקום השני

 

ואם אתם צריכים עוד הוכחה שהזמנים השתנו, אזרבייג'ן היתה צריכה להכחיש שהאירוויזיון הוא אירוע של הומואים (!) ושבאותו שבוע היא מקיימת את שבוע הגאווה. זה לא עזר. אבל אל דאגה - חוץ משגריר איראני, אזרבייג'ן היא באמת מדינה שיש בה הכל, ממש הכל: נופים מרהיבים, סוסים, רוכבי סוסים, שמש (שתיים לפחות, ספרתי), הורדות ידיים, ובעיקר הרבה סלואו מושן.

 

חוקים משלו יש לטקס האירוויזיון, ובצדק. כשאנחנו מסכימים לצפות בו אנחנו חותמים על מסמך וירטואלי בו אנחנו מתחייבים לקבל סוגי בידור שמן הסתם לא היתה לנו סבלנות אליהם מחוץ לאזור הבטוח הזה. וזה כולל שירי פופ סכריניים נטולי נשמה, טקס חלוקת נקודות אינסופי וחסויות של ערוץ 1. חלקנו צופים בזה כפרודיה, חלקנו נהנים מהשואו בלי תיווך של אירוניה, חלקנו שניהם.

 

לרוב הזוכה בתחרות מקבל בוסט נאה לקריירה שלו. הפעם זו היתה שבדיה, שרוב המהמרים שמו עליה את הכסף שלהם. רצה הגורל ומדובר גם בניצחון משמעותי ומתוק - השתתפות הרקדן האפריקאי שלה לוותה בהתנגדות, בטענה שרוב המדינות הסובייטיות לא יצביעו לאדם כהה-עור. אבל הזמרת התעקשה והטוב ניצח, עם שיר לא רע בכלל. ד"ש לדרום תל אביב. הרוסיות החמודות, אגב, נאלצו להסתפק במקום השני, ואזרבייג'ן, שמקיימת יחסים טובים עם ישראל ונפגשת איתה לקפה מדי פעם, נותרה עם אולם מפואר עד כאב, עם בריכות וגייזרים, שמעכשיו יוכלו לשמש לאחסון שטיחים.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
לורין השבדית. ניצחה את הגזענות הפוטנציאלית
צילום: רויטרס
לאתר ההטבות
מומלצים