שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    המופע של האחים פורמן: סיוט שחלמתי על פראג

    בתוך אוהל קרקס אפל שהוקם ברחבת תיאטרון ירושלים נחשפים פניהם המסתוריות, המצולקות וספוגות הציניות של הצ'כים, כאילוסטרציה הזויה ומסויטת של האחים פורמן - בניו של הבמאי הנודע מילוש פורמן, ויוצרים בזכות עצמם במופע "אובלידריום"

    בני אדם נוטים להכליל, עניין של הטבע האנושי. לפי מפתח התכונות שגובשו מזה ימים ימימה, אפשר להצביע על הפרסים כקמצנים, על הצרפתים כפלצנים, על האמריקנים כצבועים, על הרוסים כשיכורים, על הסודנים כאנסים, ועל הישראלים כחסרי נימוס. בפסטיבל "ימי פראג" שנפתח החודש תחת המטריה של פסטיבל ישראל, יש ניסיון להצביע על פני הצ'כים. ואם אכן ניתן להכליל, אז המופע של האחים פורמן עושה זאת היטב - לא רק שהוא מצביע, הוא גם מכניס אצבע לעין.

      

    רוכבת צ'כית על סוס עץ. מתוך "אובלידריום" (צילומים: Irena Vodakova) ()
    רוכבת צ'כית על סוס עץ. מתוך "אובלידריום" (צילומים: Irena Vodakova)

     

    מי מביננו שביקר בפראג - יעד תיירותי חביב במיוחד על בני עמנו - עשה היכרות עם השמיים הקודרים מעל, הכנסיות הגותיות שדוקרות אותם, והסמטאות הצרות והחשוכות שתחתן. כל אלו מקנים לעיר גוון אפלולי, מסקרן וסקסי - לפעמים גם מאיים. כל אלה מוטמעים במופע "אובלידריום" ("בית המפלצות") של תיאטרון האחים פורמן, שספוג גם במנות גדושות של ציניות - עוד תכונה צ'כית טיפוסית. מהאבסורד הקפקאי ועד ההומור העצמי של מילאן קונדרה.

     

    אבסורד ומקאבריות היו מוטיבים בולטים גם ביצירתו של הבמאי הצ'כי הנודע מילוש פורמן, שהוא במקרה גם אביהם של התאומים פטר ומאתיי פורמן. מקרה, כן או לא, הבנים מפגינים כישרון יוצא דופן, כמנהיגי להקת התיאטרון-קרקס שלהם, שזוכה להצלחה רבה במולדתם, ובעיקר בצרפת. התכנים שלהם נגישים למצבי קיום אנושיים, לפחד, לסלידה, לחושניות ולצחוק - ואלו יכולים לגעת בכל אדם. בלי הכללות.

     

    ברוכים הבאים לקרקס

    המופע "אובלידריום" מתרחש רובו ככולו באוהל קרקס שהוקם במיוחד ברחבת תיאטרון ירושלים, אולם תהליך ההכנה להזייה שבדרך, מתחיל כבר בפתחו. את פני הקהל מקדם פטר פורמן כמעין מדריך תיירים בעולם הפנטסטי, אליו הם עתידים להיכנס. הוא גם יסביר את פשר סדנת הנפחות המאולתרת שהוצבה בכניסה לאוהל ואותו ברנש מוזר - ענק מזוקן, ומפחיד למראה שעוסק בעיבוד מסמרי מתכת. הוא עוד ישוב אחר כך במופע.

     

    הנפחיה המאולתרת בכניסה לאוהל. מזמין (צילום: פאבלינה שולץ) (צילום: פאבלינה שולץ)
    הנפחיה המאולתרת בכניסה לאוהל. מזמין(צילום: פאבלינה שולץ)

     

    תהליך ההסתגלות של הצופים ממשיך גם בתוך האוהל החשוך. "אנחנו עובדים על עתודות חשמל מוגבלות", מסביר פטר ומצייד את הנוכחים במחוללי חשמל ידניים - מפתיע, אבל זה באמת עובד. כשאתם מפעילים את המכשיר הפרימיטיבי למראה, נורת אור מהבהבת. מעין הבלחה אחרונה של ריאליזם שפוי לפני השקיעה בחלום הבלהות האפל. בליל פתייני של תשוקות מעוותות - מטרידות ומשעשעות בו זמנית.

     

    מרכיב ההגיון נעדר מהחלומות וכך גם מ"אובלידריום". הוא נע כרצף של הזיות ביזאריות, אפלות, גרוטסקיות ובעיקר מרהיבות, בלי חוט עלילתי שיקשר ביניהם. ממש כמו קרקס, המופע כולו בנוי ממקטעים, וכל אחד ואחד מהם מעוצב במקוריות ויזואלית, קולית ותוכנית, באילוסטרציות להזיות הפרוורטיות של הפורמנים. לא ברור מה המסר ואם בכלל יש צורך לחפש אחד כזה - כאמור בחלומות אין הגיון. אבל החוויה החושית מציפה מבפנים ומבחוץ.

     

    הפורמנים, שמלבד היותם צאצאי גאון הקולנוע ("קן הקוקיה", "אמדאוס", "שיער") השתתפו גם בסרטים צ'כיים רבים בעבר כשחקנים ואנשי ארט, למדו דבר אחד או שניים מהאמנות השביעית, ומשלבים אותו ביצירתם הבימתית. זיכרו זאת כשתשאלו את עצמכם מדוע האוהל חשוך כל כך, ומדוע השימוש בזרקורי אור ידניים דמויי מקרן בהם משתמשים הפורמנים. האפלה תורמת מטבע הדברים לתחושת החלימה ומנגד מחדדת את החושים. ממש כמו בסרט, אבל רגע, הנה הם מדברים אליכם. זה לא קורה באולם הקולנוע.

     

    פטר פורמן ושלושת הפלגמטים ב"אובלידריום" (צילום: Irena Vodakova) (צילום: Irena Vodakova)
    פטר פורמן ושלושת הפלגמטים ב"אובלידריום"(צילום: Irena Vodakova)

      

    "ברוכים הבאים. שלום. יש לנו שתי אופציות לדבר - בצ'כית אנגלית, או בצ'כית צ'כית", הם מתבדחים על חשבון עצמם. האמת היא שהם לא צריכים להתנצל, כי בהמשך הם כמעט ולא מדברים. הם מפנים את הבמה לשחקנים שלהם ולתזמורת שממוקמת במפלס העליון של האוהל. משם בוקעים הצלילים שילוו את המופע - מוזיקה משעשעת, קרקסית ולעתים גם אובר-דרמטית במכוון. שוב, סוג של בדיחה רוויית ציניות.

     

    מסדר הפריקים

    ומה על הבמה? סדרה של פריקים, ברנשים מוזרים וחתיכות בשר, וגם יצורים גרוטסקיים (בכל זאת מדובר ב-"עולם המפלצות") - קופת אדם במופע סטריפטיז, בתולת ים גוועת, שלישיית פלגמטים דמויי חבורת הזבל, בלרינה אכזרית שמעופפת באוויר, חברנו הנפח עצום הממדים, ועוד ועוד, כיד הדמיון הקלילה, והטובה של הפורמנים, שמגיחים מדי פעם מן החשיכה כדי לנסות ולכפות מעט סדר על הסחרור ההולך וגובר של כאוס מופלא.

     

    חשפנית בעור של קופה. מתוך "אובלידריום" ()
    חשפנית בעור של קופה. מתוך "אובלידריום"

     

    הכאוס מועצם מהתנועה הבלתי פוסקת של הדמויות - לעתים מהירות והיפראקטיביות, ולעתים איטיות וקסומות, לפעמים זוחלות על הקרקע, ולפעמים עפות אל על במעלה האוהל. שינויי הקצב התמידיים הללו לא נותנים מנוח לצופים. חוויית הצפייה במופע - תובענית יותר מהצגה רגילה, שלא לדבר על הכיסאות הלא ממש נוחים עליהם יושבים המבקרים - נפש וגוף, שניהם שומרים על ערנות, גם באפלה שמסביב.

     

    ומה שעוד תובע את ערנות הצופים הם פעילויותיו של אנשי הפעלולים של המופע, שנמצאים בתנועה תמידית במפלס העליון של האוהל. גם ההתרחשויות על הבמה - מופלאות, מפתות ועותקות נשימה ככל שיהיו - לא מסבות את תשומת הלב

    מחריקות מבני העץ שמתגנבות לאוזניים, תוצאה של פסיעותיו של אותם אנשי סתרים מעל לראשינו. אנחנו גם רואים אותם נתלים על מוטות, נרתמים לכבלים וצונחים מטה. נראה שהם עובדים הכי קשה כדי להמשיך את רצף התנועה.

     

    אי אפשר ולא צריך להתעלם מהעבודה התמידית של צוות המפעילים - סוג של לוגוס דוקר בתוך סופת הפנטזיה הזו. מצחיק ודוקר. הם מחדירים היגיון טכני מכוון מטרה בתוך הטירוף של "אובלידריום" - מעין בדיחה עצמית של הפוך על הפוך בעולם הפנטסטי של הפורמנים. ואז, כשפתאום מסתבר שאין בעיית חשמל, והאור נדלק, ואנחנו מתעוררים מהחלום, צפויה לנו הפתעה כשהמארחים שלנו מגישים לנו בירה מארצם. כי עזבו אתכם ממקאבריות, מציניות ומהומור עצמי - צ'כים זה לפני ואחרי הכל  - בירה.

     

    "עולם המפלצות" ("אובלידריום") - המופע של האחים פורמן - יציג ברחבת תיאטרון ירושלים עד ה-6 ביוני. 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Irena Vodakova
    פטר פורמן. אחד משני האחים היצירתיים
    צילום: Irena Vodakova
    לאתר ההטבות
    מומלצים