שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שגיב פרידמן: "בלי בדיחות ערסים, אין סטנד-אפ"
    כשהוא מחוץ לבובת הכלב המפורסמת מהתוכנית "הרצועה", עורך הדין בעבר והסטנדאפיסט הבוטה בהווה - שגיב פרידמן, חוזר לככב בתוכנית קומית חדשה ("מחוץ לחוק"), מסביר למה בחורות לא צוחקות ממנו ומדוע ערסים הם הקהל הטוב ביותר

    "המשמעות בלהיות בפריים טיים של ערוץ 2 היא עוד שני חדרים בדירה ועוד שתי מידות בחזייה של החברה שלך", אומר הסטאנדאפיסט שגיב פרידמן כשהוא נשאל מדוע הוא לא מככב במיינסטרים הטלוויזיוני. "אז אני גר בדירה עם פחות חדרים. ועוד ברמת גן. אבל אין דבר. טוב לי ככה".

     

    ואיך הופיעו הסטאנדאפיסטים של פעם? יונתן גת חוזר אל דור המייסדים

     

    מבחינתו של פרידמן (40), עורך דין בהכשרתו וסטאנדאפיסט וותיק, הטלוויזיה היא לא שאיפה. כבר יותר מ-15 שנים שהוא חורש את במות הסטאנדאפ, בונה לעצמו מוניטין של קומיקאי בוטה, ומצליח להצחיק את הצופים הקשוחים ביותר של הקהל חסר הסבלנות שלנו. מבחינתו, "מחוץ לחוק", התוכנית הקומית החדשה שבה הוא משתתף (ב'-ד', 21:15 ב-HOT קומדי סנטרל), היא סוג של בונוס.

     

    "בדיחה במועדון סטאנד-אפ תצחיק הרבה יותר מאשר בטלוויזיה" (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    "בדיחה במועדון סטאנד-אפ תצחיק הרבה יותר מאשר בטלוויזיה"(צילום: ירון ברנר)

      

    "כששואלים אותי למה אני לא מופיע הרבה יותר בטלוויזיה, זה בערך כמו לשאול זמר למה הוא לא שופט ב'כוכב נולד"', אומר פרידמן. "העבודה של הסטאנדאפיסט היא על הבמה. לא על המסך. אולפן הצילומים הוא כמו בית מרקחת. מצלמים את זה כמה פעמים, אומרים לקהל לצחוק, לפעמים יש אפילו צחוק מוקלט ואם מישהו יפריע - יעיפו אותו. זה סטרילי. מועדון סטאנד-אפ זה עולם אחר. אנשים יכולים להפריע כל הזמן. לפעמים גם מקללים. קרה לא פעם שאיימו עלי עם בקבוק בראש".

     

    ומה עושים במצב כזה?

     

    "למרות האיומים - צריך לענות. כי אחרת אתה נתפס כחלש. עם הזמן לומדים לתת תשובות שהן גם קונטרה אבל גם לא עוברות את הגבול. חשוב מאוד לא להגזים".

     

    אפשר להתקיים רק מסטאנד-אפ?

     

    "בטח. סטאנד-אפ זה דבר מאוד עממי. כמו מוזיקה מזרחית. העם מת על זה. אתה יכול למכור כרטיסים ולהיות מבוקש. לשוק הזה יש חיים משלו. לדברים האלה יש ביקוש מלמטה".

     

    אין ירידה בביקוש לענף הזה?

     

    "כל פעם אומרים את זה וכל פעם יש רק עלייה. זה גם מאוד מתאים לישראל. זה מהיר, זה וולגרי והקהל מטורף על ירידות. ובכלל, הבדיחות כשלעצמן מצחיקות הרבה יותר בסטאנד-אפ מאשר בטלוויזיה, כי אין גבולות כמעט. מה גם שערוץ 2 יכול להציב בפניך קונפליקט בין האמת שלך לבין הדרישות והצנזורה שאומרת לך 'זה לא יהיה אצלנו'. זה יכול לפעמים להיות סוג של סירוס".

     

    ובכל זאת, אתה עושה עכשיו סטאנד-אפ בתוכנית טלוויזיה.

     

    "נכון. אני לא נגד עשיית טלוויזיה. אני הרי כתבתי ללא מעט תוכניות כמו "לילה גוב", "זהו זה", "קצרים" ויצפאן. אני מתכוון שזה לא אותו הדבר. במקרה של "מחוץ לחוק", מדובר בתוכנית שמאוד מתאימה לי. יש בה הומור אינטליגנטי והקונספט של בית המשפט יכול לייצר אג'נדה לסטאנד-אפ שאני מציג. מה שחסר אצלנו בארץ".

     

    שגיב פרידמן מגונן על המוזיקה המזרחית בתוכנית "מחוץ לחוק"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    למרות השנים הרבות במועדונים, שגיב פרידמן יזכר יותר מכל כדמות הכלב בתוכנית "הרצועה" ששודרה ב"ביפ" ב-2003. דמות שבזכותה פרץ לתודעה. ולמרות ששודרה בערוץ נישה, התוכנית הצליחה ליצור באז וסדר יום קומי, רבות בזכות הפה הגדול של פרידמן, שהרשה לעצמו הרבה יותר כשהיה חבוי בתוך הבובה המשעשעת.

     

    "זה היה בוטה, אבל ידעתי לשים גבולות" נזכר פרידמן. "בניגוד למה שחושבים, כמעט אף אחד לא נפגע ממש מההתבטאויות שלי שם. רק מירי בוהדנה כשפניתי אליה ושאלתי אותה מה לדעתה יותר שופע - החזה שלה או התחת של יודל'ה מ'אסקימו לימון'. אז היא נעלבה. אבל זו דוגמה יחידה מתוך מאתיים. חוץ מזה לכלב היה מותר להטריד מינית בתוכנית. הוא היה בסך הכל כלב, אתה יודע. בכל מקרה, בתוכנית הנוכחית זה לא קורה בכלל".

     

    חשבתי שאתה אוהב להעליב את הקהל.

     

    "זה לא באמת להעליב. זה נדמה שאני מעליב אבל אני לא אעלה על נקודה רגישה באמת. אחרי הרבה שנים במקצוע אני יודע איך לא לפגוע באמת. אני אשתדל לצחוק על משהו שיצחיק גם הבן אדם עצמו. אני לא אצחק על זה שהוא שמן. אני אצחק על החולצה שלו. כי זה לא הוא. עם מבוגרים אני משתדל להמנע מירידות בכלל. הקהל המבוגר לא רוצה שתרד עליו. הוא רוצה שתניח לו לנפשו".

      

    בדמות הכלב עם טל ברמן ב"הרצועה". "מותר לו להטריד מינית" (צילום: אלדד רפאלי) (צילום: אלדד רפאלי)
    בדמות הכלב עם טל ברמן ב"הרצועה". "מותר לו להטריד מינית"(צילום: אלדד רפאלי)

     

    הקהל המבוגר מגיב פחות טוב לסטאנד-אפ שלך?

     

    "באופן כללי, ככל שהגיל עולה - ככה קשה יותר להצחיק. ובמיוחד עם ההומור שלי. אלא אם כן אתה מספר בדיחות "אשתי" - כלומר, אם הסטאנדפיסט מספר כמה הוא שונא את אשתו. ואז הקהל מבסוט כי גם הוא שונא את אשתו. אבל הייתי אומר שקהל היעד שלי הוא צעיר. גיל ההתבגרות ועד סטודנטים. וערסים כמובן".

     

    בדיחות ערסים זה לא ניינטיז?

     

    תגיד את זה לערסים. הם קיימים יותר ואוהבים את זה יותר. בדיחת ערסים יכולה להיות מעולה. השאלה היא אם היא מקורית או לא מקורית. אתה יכול להגיד שבדיחות על חור של תחת זה נמוך בעיניך, אבל מה לעשות שחנוך לוין כתב על זה וזה היה גאוני. כל העניין הוא להביא משהו חדש על ערסים. אתה יודע כמה קשה לחדש בנושא הזה?"

     

    אז בדיחות ערסים יהיו איתנו לנצח?

     

    "כל עוד יהיו ערסים"

     

    בתוכנית "מחוץ לחוק", חוברים שגיב פרידמן, רועי לוי וסטאנדאפיסטים נוספים למעין בית משפט קומי ושם קובעים מהו הדבר הבא שיש להוציא מחוץ לחוק. כולם על המוקד: מוזיקה מזרחית, מועדונים, חתונות, ערבים, גייז ואפילו אלוהים. הטיעונים בעד ונגד בוטים. שגיב פרידמן החריף חוגג על סטריאוטיפים מכל הבא ליד ועושה את זה מצוין, כמו במקרה של הדיון בנושא סלקציה במועדונים: "הסיכוי היחיד של אתיופי להכנס למסיבה הוא רק אם יתחזה לעובד זר שמנקה שירותים".

     

    שגיב פרידמן על סלקציה במועדונים. שלב הראיות ב"מחוץ לחוק"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     אם אני אלך איתך לפי הסטריאוטיפים שלך, אז אתה טיפוס מאוד מטעה.

     

    "באיזה אופן?"

     

    מצד אחד אתה חנון-אשכנזי-אינטלקטואל.

     

    "אוקיי, לא נעלבתי".

     

    מצד שני אתה אוהד כדורגל, מבין במוזיקה מזרחית ומתעסק עם ערסים.

     

    "אתה אומר את זה כי אתה לא אוהב כדורגל, אז זה נראה לך מנוגד. והנה - דווקא יש הרבה אינטלקטואלים גדולים שמתים על כדורגל, כמו מודי בר און. אז זה לא סותר".

     

    נעלבת מהסטריאוטיפ של החנון.

     

    "לא. אני פשוט חושב שאני לא כזה. אולי נראה לך ככה אבל אני לא חנון באמת. ערסים, למשל, בחיים לא יחשבו שאני חנון. הם אולי יחשבו שאני אדיש. אבל ממש לא חנון. אני מרגיש בנוח במגרש של סכנין מאשר בכל מקום אחר".

     

    ובכל זאת למדת משפטים.

     

    "נכון ושנאתי כל רגע. גם בלימודים וגם בסטאז'. תמיד הייתי מרמה את הבעלים של המשרד ועושה את עצמי עסוק. זה היה נורא. פחדתי שהוא יגלה שאני מופיע בסטאנד-אפ בלילות ויעיף אותי. בתקופה הזו היה מקרה שכתבו ביקורת בעיתון על כל אלה שהופיעו ב"קאמל קומדי קלאב" וביקשתי שלא יציינו את שמי. המבקר החמיא לי וכתב: "סטאנדפיסט מצוין שביקש שלא אפרסם את שמו". אחרי שנה, כשכבר הכל היה גלוי, אותו מבקר חזר להופעה וכתב שוב ביקורת. הפעם הוא כן הזכיר את השם שלי וכתב: 'סטאנדאפיסט חרא'. כנראה שכח את הפעם הקודמת", צוחק פרידמן.

     

    "הייתי עורך דין ביום וסטאנדאפיסט בלילה. כמו חשפנית" (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    "הייתי עורך דין ביום וסטאנדאפיסט בלילה. כמו חשפנית"

     

    ההומור שלך עוזר עם בחורות?

     

    "ממש לא".

     

    נשים נמשכות לגברים עם חוש הומור, לא?

     

    "מתי בפעם האחרונה ראית סטאנדאפיסט עם דוגמנית לצידו? נשים מחפשות כוכבוּת. ובמובן הזה, אתה יכול להיות גם חזאי. זה גם לא עניין של פרסום. גם אלה בערוץ 1 מפורסמים. אתה צריך להיות כוכב. וגם אז, אם אתה מתחיל קצת לרדת, אז מצידה אתה יכול לקחת את הכבל של הקומקום של דודו טופז ולתלות את עצמך. בשביל להצליח עם בחורות אתה צריך להיות בהמה. כל הבנים יודעים את זה. רק שחלק מוותרים. אני למשל לא מסוגל. מתחילים איתי יותר גייז מאשר בנות. ברצינות. והם תמיד עושים את זה מאוד ג'נטלמני ונחמד, עד שלפעמים אני כמעט מסכים, למרות שאני לא נמשך".  

     

    אז אין לך ייתרון לעומת גברים אחרים בנושא הזה.

     

    "בדיוק הפוך. אם בחורה לא מכירה אותי ואני מנסה להצחיק אותה, היא לא תבין מה אני רוצה. אם היית רואה אותי מנסה לספר בדיחה למשהי, היית נקרע מצחוק. אני מספר להן את הקטעים הכי טובים שלי והן לא מבינות שהרגע סיפרתי בדיחה. הן אומרות "אבא שלי מצחיק, אתה לא". אם הבחורה לא מכירה אותי, אני שואל אותה בסוף הפגישה אם היא חושבת שיש לי עתיד בתחום ההומור. הן תמיד עונות 'ממש לא'".

     

    וזה העתיד שלך לנצח?

     

    "אני מרוצה מהמצב כרגע. אבל תדע לך שלדעתי, אין לי את האישיות המתאימה לסטאנד-אפ. אני לא יודע לעשות שואו. אין לי אישיות טווסית ואין לי את הפוזה שצריך. אני גם לא שחקן. אני עושה את זה כי אני יודע שזה משהו שאני טוב בו. אבל בפועל אני לא מרגיש עד הסוף בנוח וקשה לי להגיד שאני ממש נהנה כשאני מופיע".

     

    הייתי בטוח שאתה נהנה מאוד על הבמה.

     

    "שמע, אם היית הפסיכולוג שלי - הייתי מפטר אותך"

     

    טיעונים אחרונים לפני שננעל את הדיון?

     

    "חשבתי על זה שכמראיין, אתה בעצם כמו חכה, אני הפיתיון והדגים הם הטוקבקים. והרי מה יכתבו בטוקבקים אחרי ראיון כזה? 'אתה מכוער ולא מצחיק'".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ירון ברנר
    שגיב פרידמן. גם נובח וגם נושך
    צילום: ירון ברנר
    לאתר ההטבות
    מומלצים