30 שנה - ועדיין טסים: "בלבנון היה מהפך"

"לא הייתה טכנולוגיה מתקדמת, אז למדנו את כל לבנון בעל-פה מלמעלה. נחתנו עם היסעור באצטדיון בביירות, לא רחוק מאיפה שהיו מחבלים. כיבינו וכיסינו אותו ונסענו ברכב לסיבוב של לָבָּנֶה וחמוצים במסעדה מקומית. זו הייתה אווירה אחרת לגמרי. אחר כך חזרנו ליסעור, התנענו והמראנו חזרה לתל-נוף. היום זה נשמע כמו מדע בדיוני, אבל זה לא היה יוצא דופן. הסתדרנו עם המקומיים כאילו לא הייתה מלחמה, אבל חמש שנים אחרי המלחמה, האווירה השתנתה לגמרי".

הם טסו מעל ביירות ובקעת הלבנון, השמידו סוללות טילים של צבא סוריה וממשיכים לשרת כטייסי קרב בחיל האוויר. במלאות 30 שנה למלחמת לבנון הראשונה, מגלים ל-ynet שלושה טייסים שעדיין לוקחים חלק בגיחות האימונים ושהשתתפו בקרבות בשמי ארץ הארזים, כיצד חוללה המלחמה את המהפך האווירי במזרח התיכון.

30 שנה למלחמת לבנון - דיווחים נוספים ב-ynet:

שתי אמהות, שלושה חללים: 30 שנה של כאב

30 שנה למלחמה: תיעוד מלבנון כמו שלא ראיתם

82 מטוסים סורים הופלו בקרבות אוויר בימי המלחמה ומאות סוללות טילים שהוצבו בגבול שבין סוריה ללבנון הושמדו בידי חיל האוויר – מה שהגדיר מחדש את המושג "עליונות אווירית" של ישראל באזור. מאז לא נרשמה "מלחמה קלאסית" בין חילות אוויר באזור. מרבית הטייסים שלחמו אז השתחררו מצה"ל, חלקם כבר הפכו סבים לנכדים בוגרים, אך שלושה מהם עדיין משרתים באופן פעיל כטייסים או נווטים.

"לי יצא בשנים האחרונות לטוס אפילו באותם מטוסי F-15 שבהם טסתי במלחמה ההיא. צריך לזכור ש-80 אחוז מהמטוסים מאז עדיין פעילים כיום במערך הבז", סיפר סגן-אלוף א' (52). "כמובן שעם השנים, כל המטוסים והמסוקים עברו השבחות ושדרוגים והחליפו להם מנועים וטילים. מבחוץ הם נראים כמו שנראו אז, אבל מבפנים הם שונים לגמרי".

הפיל שלושה מטוסי מיג. סא"ל א'(צילום: דובר צה"ל)

א' התגייס בשנת 78' לקורס טיס – שנה לאחר שבישראל נחתו מטוסי הקרב החדישים מארה"ב. "הטייסת שלנו התמקדה ביירוט, בפטרולים מעל לבנון וסוריה, כדי לשמור שמטוסים סורים לא יפגעו בכוחות הקרקע שלנו. יותר ממחצית ההפלות בקרבות אוויר במלחמה, למעלה מ-40, היו של הטייסת שלנו. לי אישית יצא להפיל שלושה מטוסי מיג".

על אחד הקרבות שבהם השתתף סיפר א' כי "למרות שהכול קורה מהר, עד היום אני זוכר את אותו טייס סורי שנטש את מטוס המיג שלו, 700 מטרים ממני. איך נפתחה לו החופה והוא זינק החוצה עם מצנחו הכתום". הטייס הוותיק סיפר עוד כי מאז המלחמה יש לחיל האוויר "חופש מבצעי לטוס בלבנון, בזכות השמדת טילי הקרקע-אוויר הסורים באותה מלחמה, ובזכות ההתרעה שנשמרה. 82' הייתה מהפך, מאז הובהר לכל אויבינו שיתרון חיל האוויר הוא מוחץ".

"דאגנו יותר מכבלי חשמל". פינוי פצועים במהלך המלחמה(צילום: דובר צה"ל)

גם סגן אלוף עידו (53), ששימש כקברניט יסעור בטייסת "מובילי הלילה", זכה לראות את לבנון בשנת 82' מהאוויר, אך בגובה סביר לצפייה ואף במהירות נוחה במיוחד. "שדה הקרב היה

 אז מאוד שונה", מספר סא"ל עידו. "האיומים היו פחות חמורים וטסנו חופשי ביום, מה שכיום נמנעים לעשות בגלל האיומים. הובלנו אז לוחמים, תחמושת וציוד ללא חשש והאווירה הייתה שונה לגמרי, ברוח 'המקומיים שזורקים סוכריות על החיילים שלנו'. חשנו יותר בטוח לטוס אז ומה שיותר הדאיג אותנו היה להיתקל בכבלי חשמל".

טייסות היסעורים עברו מאז המלחמה שני סבבי השבחה, אך המסוקים, בחלקם הניכר, הם אותם מסוקים גם היום. "אז טסנו בלי אמצעים לראיית לילה בחשכה, דבר שהוא בלתי-אפשרי כיום", מספר עידו, "לא היו לנו מחשבי ניווט ו-GPS כמו היום, אז התברברנו לא פעם עד שהגענו לנקודה. אני זוכר הרבה טיסות לא מתוכננות. באחת הטיסות בגזרת העיירה ג'זין שמענו פיצוץ אדיר וחשבנו שזה מהמנוע שלנו. רק בהמשך התברר שהפיצוץ נבע מיציאה ארטילרית של כוחותינו".

"למדנו את כל לבנון בעל-פה". ערן, הטייס הפעיל הוותיק ביותר בחיל האוויר (צילום: דובר צה"ל)

מי שנושא כיום בתואר טייס הקרב הפעיל הוותיק ביותר בחיל האוויר, הוא סגן-אלוף ערן (56), שהתגייס לצה"ל חודשים ספורים לאחר מלחמת יום הכיפורים, לחם על מטוסי הפנטום במלחמת לבנון הראשונה (בטייסת העקרב), וב-89' עשה הסבה למטוסי הקרב המתקדמים F-16, וכיום לוקח חלק פעיל ב"טייסת העמק" – טייסת התקיפה הוותיקה בחיל.

"כבר אז במלחמה הייתי הכי ותיק מבין טייסי הסדיר", נזכר ערן. "חלק מהחימושים אגב, נותר עד היום במטוסים, בהם החימושים האלקטרו-אופטיים. כיום מסתמכים הרבה על הזנות

נקודות ציון במערכות לפני שטסים, אבל אז, בגלל שמערכות הניווט לא היו מתקדמות, פשוט טסנו הרבה בגזרה כדי להכיר אותה. למדנו את כל לבנון בעל-פה, ולכן הייתה לנו שליטה טובה עם תוצאות טובות".

ערן השתתף בגיחות ב מלחמת לבנון השנייה והרבה לפני כן גם במבצע ליטני ב-78' ובמבצע ענבי זעם ב-96'. בניגוד ללוחמי היבשה או הים שפורשים ממילואים בשנות ה-40 לחייהם, בחיל האוויר טסים גם בעשור השישי. לדברי ערן, "אין תחליף לניסיון. בהתחלה המשימות קשות, אבל בגיל מתקדם כבר אין בעיה לבצען ומתרגשים פחות. לדעתי, העליונות האווירית שלנו נשמרת ואף גדלה".