שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "האינטרנט מעניין אותך יותר מאשתך העירומה"

    שנינו צמאים לחיבה ולא סובלים שמתעלמים מאיתנו. אבל יש בינינו הבדל משמעותי אחד: אתה משתוקק יותר מכל ליחס ולחיבה של ההמונים, ואילו לי הרבה יותר חשוב לקבל יחס מבן הזוג שלי

    תומאסו

    אם תחשבי על זה, המשתמשים ברשתות החברתיות נעים בין שני קצוות: קצה אחד הוא הצרכנים, אלו שבשבילם הרשתות הם בידור, שלא לומר בידור זול. הם משוטטים בין התכנים שאחרים מייצרים ולכל היותר משתפים אותם בלחיצת כפתור. לא מעניין אותם לשתף אחרים בחיים שלהם. אם הם מצלמים תמונות טובות, לא חשוב להם שאחרים יראו אותן. ומצד שני יש אותנו – היצרנים.

     

    זרוב

    תומאסו, אנחנו לא בדיוק יצרנים, אנחנו יותר יוצרים, פרפורמרים, אם תרצה. בוער בנו הרצון להיחשף, להציג לראווה מה שיש לנו להראות, ולקוות שיאהבו אותנו. מכיוון שאנחנו לא מוכשרים במוזיקה או במשחק, אנחנו מוצאים במות אלטרנטיביות למופע שלנו, כמו פייסבוק.

     

    סטטוס: במערכת יחסים עם פייסבוק

    תומאסו

    משהו בחשיפה התמידית הזו מאפשר לי לעמת את עצמי עם איך שאני רואה את הסביבה שלי לעומת האופן בו היא רואה אותי.

     

    אני מרגיש מה הציבור אוהב בי ומה הוא לא יכול לסבול, איך מה שאני חושב דומה ומשקף את רוח הזמן, מה מהתכנים שאני מעלה נתפש כמקורי ומה כחדשני.

     

    כשאני עובר על הפיד ורואה שלרוב הדברים שאני עושה לייק - גם את עשית לייק, זה מחזק בי את התחושה שאנחנו אוהבים את אותם הדברים. לעומת זאת, לפעמים, כשאין בינינו תאימות, גוברת בי התחושה שאני לא מכיר הכל, גם אצל האנשים שהכי קרובים אלי.

     

    זרוב

    לפעמים אני תוהה מה היה קורה אם היו מתנקים לך את הכבלים של האינטרנט והיית נשאר בלי פייסבוק. איך היית שורד?

     

    תומאסו

    אני יודע לחיות יפה מאד מחוץ לעולם הביטים. אני רוצה להזכיר לך שכשרק הכרנו, לא היה פייסבוק. היו תחליפים, אבל הם לא היו ברמה הזו ובטח לא באינטנסיביות של השימוש.

     

    כשהכרנו, העולם הזה היה זר לי, אבל את שחית בו כבר שנים. התחלתי לקרוא בלוגים, במיוחד את שלך. פתאום גיליתי את מה שנמצא מחוץ לתקשורת הממסדית. גיליתי תכנים אישיים יותר, חתרניים יותר, כאלו שמשמשים מוצא רגשי לכותבים ולקוראים שלהם. את הכרת לי את העולם הרחב יותר, שנמצא בכל מחשב.

     

    זרוב

    אני זוכרת את הפעם הראשונה שהגעתי לבית שלך. המחשב שלך אפילו לא היה מחובר לרשת, ואמרתי בהתנשאות "הלו?! איפה האינטרנט שלך?", ואז התחברת לרשת, ומעולם לא התנתקת. אין ספק שפתחתי תיבת פנדורה. אני מרגישה שההיכרות בין שנינו הייתה פתח למערכת היחסים החזקה והמשמעותית ביותר בחיים שלך: מערכת היחסים עם הרשתות החברתיות. אני נהנית מרשת האינטרנט, עובדת בה, נעזרת בה. אבל אתה, אתה מכור.

     

    תומאסו

    אני מכור באמת, אבל לא לאינטרנט. אני מכור לאנשים. אני אוהב לדעת מה הם רוצים, מה התשוקות למידע מהסוג הזה. אותך יש לי בשני העולמות. אני לא מזניח אותך באחד ובטח שלא באחר. תסתכלי על הפיד שלי וממה הוא מורכב, וראי בעצמך.

     

    זרוב 

    זה לא רק זה. מה שקורה אונליין מעסיק אותך מסביב לשעון. הדבר הראשון שאתה שם עליו ידיים כשאתה מתעורר בבוקר, הוא המקלדת של המחשב הקרוב אליך. נו ברור, עבר לילה שלם! כל כך הרבה דברים יכולים להתרחש ברשת בשעות האלה, בזמן שישנת! ואני נשארת מיותמת ותוהה לעצמי איך הגענו למצב בו האינטרנט מעניין אותך יותר מאשתך העירומה. האם אתה אומר בעצם שהלפטופ יותר רזה ממני?

     

    תומאסו

    היה מת.

     

    האינטרנט הוא כלי עבודה, זוגיות היא עבודה במשרה מלאה. אליזרין וויסברג  (צילום: תומאסו, זרוב) (צילום: תומאסו, זרוב)
    האינטרנט הוא כלי עבודה, זוגיות היא עבודה במשרה מלאה. אליזרין וויסברג (צילום: תומאסו, זרוב)

     

    חיות צומי

    זרוב

    שנינו חייבים חברה, צמאים לחיבה ולא סובלים שמתעלמים מאיתנו. "חיות צומי", קוראים לנו לפעמים, כאילו זה דבר רע. אבל יש בינינו הבדל אחד משמעותי אחד: אתה משתוקק יותר מכל ליחס ולחיבה של ההמונים, ואילו לי הרבה יותר חשוב לקבל יחס ממך, מבן הזוג שלי.

     

    אתה שקוע כל כך עמוק במחשב, שאתה שוכח שאני שם בכלל. הדרך היחידה לתפוס את הקשב שלך, היא לשלוח לך הודעה בצ'ט. מעניין אותך מה חושבים עליך אלפי האנשים הזרים שאתה קורא להם "חברים", הרבה יותר משמעניין אותך מה חושב עליך האדם האחד שאיתו בחרת לבלות את החיים: אני.

     

     

    תומאסו

    ההמונים יכולים מבחינתי לעשות לי 'אנפרנד'. אני יודע מה סדר העדיפויות שלי. האישה העירומה שמתעוררת לצידי כל לילה כבר שבע שנים חשובה לי בהרבה מזרים קרובים-רחוקים שחושבים שהם מכירים אותי. מערכות יחסים וירטואליות הן חלק מהותי מהחיים שלי, אבל הן בשום פנים ואופן לא באות לפנייך.

     

    זרוב

    ובכל זאת, אני לא יכולה שלא להרגיש שמה שקורה על המסך מרתק אותך יותר ממני. התחרות ביני לבינו צמודה, ואני מוצאת את עצמי מפסידה לא פעם. בכלל לא ברור לי למה אני אמורה להתחרות איתו בכלל.

     

    תומאסו

    אז אל.

     

    לכל הכתבות, העדכונים והסקרים - כנסו לעמוד המעריצים של ערוץ יחסים   

     

    לבלוג של זרוב ותומאסו  

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: תומאסו, זרוב
    "אנחנו לא שחקנים, יותר פרפורמרים של פייסבוק". זרוב ותומאסו
    צילום: תומאסו, זרוב
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים