"איטס קומפליקייטד": הדור שלנו רקוב מבפנים
יש משהו מאד רקוב בדור הפייסבוק. אנחנו יוצאים עם שלושה אנשים שונים במקביל, מתרחקים ממוסד הנישואין ויותר מכל - משילים מעל עצמנו כל גרם של אחריות
לאחרונה יצאתי עם הרבה גברים. אני לא אוהבת להכריז על עצמי כעל אחת שכל יום יוצאת לדייט אחר, אבל מסתבר שהחיים הם תקופות-תקופות כמו שנאמר, ועכשיו תקופת הציד.
עוד בנושא:
דייטינג בהילוך מהיר: 5 בחורים בשבוע
פייסבוק מכריח אותנו להגדיר את היחסים
"התחלתי עם בנות במחשב, אך לא יצא מזה דייט"
אני אוהבת תותים ואני יוצאת לדייט בשביל לטעום: לפעמים התות חמוץ מדי ולא מספיק בשל, אז את זורקת אותו וממשיכה לעבר התות הבא, בתקווה שהוא לא יהיה רקוב. כשהתות רקוב - הוא נזרק על ההתחלה, ובסוף, בדייט המיליון ואחד, מגיע תות שממש טעים לך, ואפילו להוסיף סוכר לא צריך.
הבעיה עם התות הזה היא שיש עוד הרבה כמוך שרוצות לטעום ממנו. חוץ מזה, התות חכם והוא מבין שהוא חזק בשוק, לכן הוא אומר לך שהוא עוד לא מוכן להתחייב רק אלייך, אבל אם את מסכימה, אתם יכולים להיות "יתיתים".
בתקווה שאולי יום אחד תחליטו לשנות את מצב הסטטוס שלכם ממצב של "במערכת יחסים – אבל אתם יכולים להצטרף אלינו", למצב של "במערכת יחסים – אבל זה מסובך", ואם זה לא מסובך עכשיו, חכי לשיא הקיץ.
אחריות אין, שעון מתקתק - דווקא יש
הדברים לא ברורים לי: איך הגענו ממצב של אנשים המתחתנים בגיל 22 פלוס (ראו ערך: הורים), למקום שבו הכול נגיש ונזיל, התחרות היא ענקית ויש לך מיליון אפשרויות בחירה, שאף אחת מהן לא באמת עונה על הציפיות שלך?
יש משהו מאד רקוב בדור שלנו. אנחנו יוצאים עם שלושה אנשים שונים במקביל, מתרחקים ממוסד הנישואין ויותר מהכול - משילים מעלינו את האחריות. אבל השעון הביולוגי שלי עדיין מתקתק.
לפני שבוע יצאתי עם בחור שממש רציתי. יצאנו פעמיים, והבחור לא התקשר אליי יותר. לעומתו, כל מי שלא עניין אותי, התקשר כל השבוע (מרפי צוחק בקולי קולות), אבל אין מה לעשות כי זה הכלל של החיים. אז אחרי שמחקתי אותו מהחברים שלי בפייסבוק, הוא טרח לרשום לי סמס, וכתב שהוא "מצטער", אבל כנראה שהציפיות שלנו שונות, והוא מחפש כרגע משהו לא מחייב.
בתגובה, רשמתי לו שציפיות יש רק בכריות, וסקס הוא רק חלק מן החבילה ולא החבילה עצמה. כמובן "שטפחתי לעצמי על השחלה", ובתגובה הבחור רשם לי שאני מלכה. אז תקראו לי "מאתגרת כלבים", אבל אני בוחרת לא להיות יזיזה של אף אחד, בא לי את הדבר האמיתי.
בחזרה לשוק
יום אחד, כשכבר הגיע ההוא שמוכן להתחייב – הגבר הרציני, זה שמגהץ את החולצה בצורה פרפקציוניסטית להפליא, ומוכן להישבע שהוא מחפש אשה למטרות נישואים, משהו בתוכנית שלי השתבש. כבר בדייט הראשון, הרציני שם את כל הקלפים שלו על השולחן, ויחד איתם שלף את כל הסודות העמוקים. הוא התקשר אליי יום אחרי יום, ואפילו הכין לי מרק בטטה דחוס, לא סתם.
אחרי שבועיים אינטנסיביים הבנתי שהוא פשוט לא מעניין אותי יותר. שאלתי את עצמי איך זה יתכן, והגעתי למסקנה שבא לי מישהו שיאתגר אותי ושלא יחשוף את עצמו על ההתחלה. בא לי שנחזור להיות ילדים ונשחק קצת "במחבואים", והכי חשוב – שלא נהיה ברורים מאליו.
כנראה שהמצב בשוק השתנה, ולמרות שהמחיר יקר, אנחנו מעדיפים לטעום מכמה שיותר תותים על מנת למצוא את התות הנכון ביותר עבורנו. עם קצפת או בלי קצפת, זה בכלל לא משנה, התות הנכון יבין שהוא מצא את ה"תותי" שלו, ואני – כמו כולנו, ממשיכה עדיין לטעום בשוק, ואתם יודעים מה, טעים לי.
נהניתם מהכתבה? ספרו לנו בעמוד המעריצים שלנו בפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
