שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מה הקשר בין חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה?
    למה שימוש יתר בתרופות אנטיביוטיות מסוכן, האם באמת צריך ליטול אותן בכל מקרה של חום ואיך התרופה הפופולארית קשורה בעצם לעמידות חיידקים? בעקבות הודעת משרד הבריאות כי יפעל לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בישראל, תשובות לשאלות הבוערות

    מהפכה בטיפול האנטיביוטי: בשבוע שעבר התבשרנו לראשונה על כוונת משרד הבריאות להביא לירידה בשימוש בתרופות האנטיביוטיות בישראל. השימוש הנרחב כל כך הביא להתפשטות חיידקים עמידים, שנגדם אין טיפול עד כדי כך שנשקפת סכנה לחייהם של חולים רבים, חלקם פגים וחלקם קשישים.

     

    לפני שנוטלים אנטיביוטיקה:

     

    מה הקשר בין התרופות האנטיביוטיות לחיידקים עמידים, מדוע חשוב לטפל באנטיביוטיקה רק כשצריך, וכיצד ייראה מעתה הטיפול? יחד עם ד"ר מיכל שטיין, רופאת ילדים ומומחית למחלות זיהומיות, אנו מביאים בפניכם תשובות לכל השאלות הבוערות:

     

    למה משמשות תרופות אנטיביוטיות?

    אנטיביוטיקה משמשת להרס חיידקים או לעצירת התרבותם. מנגד, אנטיביוטיקה אינה פועלת כנגד וירוסים (נגיפים).

     

    האנטיביוטיקה נכנסה לשימוש נרחב לאחר מלחמת העולם השנייה, והביאה להצלת חייהם של מיליונים ברחבי העולם ממחלות שבעבר נחשבו קטלניות.

       

    מדוע חשוב לבחור בדיוק בטיפול המתאים?

    כל חיידק רגיש לתכשירים אנטיביוטיים מסוימים, וחשוב להתאים את התרופה הנכונה כדי להביא לריפוי המחלה.

     

    טיפול בתכשיר לא מתאים, במינון נמוך מדי או לתקופה קצרה מדי עלול לגרום לכישלונו של הטיפול. מנגד, טיפול ממושך מדי עלול לגרום לתופעות לוואי רבות יותר.

     

    האם לא עדיף תמיד לתת אנטיביוטיקה, ליתר ביטחון?

    תכשירים אנטיביוטיים יעילים נגד חיידקים בלבד, וכאמור אינם פעילים כלל כנגד וירוסים. טיפול אנטיביוטי במחלה ויראלית לא יועיל מצד אחד, ומצד שני יגרום לתופעות לוואי מיותרות, כולל עידוד התפתחות חיידקים עמידים.

     

    קיימים נגיפים (וירוסים) ספציפיים, כגון הרפס, שפעת ונגיף ה-HIV הגורם לאיידס שיש נגדם תרופות, אך ברוב המקרים במחלות ויראליות לא קיים טיפול ייחודי והוא תומך בלבד, כגון טיפול להורדת חום או מתן נוזלים במקרה של שלשולים.

     

    לא עדיף לתת אנטיביוטיקה חזקה ולגמור עם המחלה?

    טיפול אנטיביוטי התחלתי נקבע על סמך הידע הקיים בספרות הרפואית לגבי החיידקים הגורמים למחלה מסוימת. בהמשך, צריך לפעמים לשנות את הטיפול על פי החיידק שנמצא בפועל באותו מקרה. על הרופא לדעת להתאים את התכשיר למחלה ולחולה.

     

    כאשר מדובר במחלות מסכנות חיים, כגון דלקת קרום המוח, או בחולים עם ליקוי בתפקוד מערכת החיסון, יש צורך להשתמש בתכשירים רחבי טווח. במחלות פשוטות אפשר לעתים לא לטפל כלל, כפי שנהוג בשנים האחרונות למשל במקרה של דלקת האוזן התיכונה.

     

    המונח "שימוש מושכל באנטיביוטיקה" פירושו התאמת הטיפול במדויק מבחינת סוג התכשיר ומשך הטיפול, כשהשאיפה היא תמיד לתת את התכשיר בעל טווח הפעולה הצר ביותר, לפרק הזמן הקצר ביותר שניתן, כך שהתכשיר הנבחר יחסל את החיידק מחולל המחלה אך ישפיע כמה שפחות על חיידקים אחרים בגוף, ובכך יצמצם שגשוג של חיידקים עמידים.

     

    על הרופא לדעת להתאים את התכשיר למחלה ולחולה (צילום: sutterstock) (צילום: sutterstock)
    על הרופא לדעת להתאים את התכשיר למחלה ולחולה(צילום: sutterstock)

     

    מה הם חיידקים עמידים?

    כאמור, התרופות האנטיביוטיות מרפאות מחלות שנחשבו לקטלניות בעבר, אולם במקביל ליתרונות הברורים שלהן הביאו האנטיביוטיקות להתפתחות עמידות של החיידקים נגדן, עד כי קיימת בעיה כיום גם בטיפול במחלות פשוטות כמו דלקות אוזניים ושלפוחית השתן.

     

    חיידק רגיש הוא חיידק שאנטיביוטיקה מסוגלת לפגוע בו. חיידקים עמידים, מנגד, מצליחים לנטרל את השפעת האנטיביוטיקה.

     

    התכונות המקנות עמידות לחיידק מופיעות מדי פעם עקב שינויים גנטיים אקראיים. שימוש באנטיביוטיקה פוגע ומסלק את החיידקים הרגישים, ומאפשר לחיידקים העמידים לשגשג על חשבונם.

     

    אם האנטיביוטיקות אינן יעילות, מדוע לא מייצרים חזקות יותר?

    העמידויות מופיעות ומתפשטות במהירות כה רבה, שפיתוח תכשירים אנטיביוטיים חדשים הפך לבלתי כדאי כלכלית עבור חברות התרופות. 

     

    עד שתכשיר עובר את כל הבדיקות הנחוצות כדי לאשר אותו לשימוש, כבר מופיעים חיידקים עמידים כנגדו.

     

    האם בישראל יש חיידקים עמידים?

    גם בישראל קיימים חיידקים עמידים, והם הולכים ומתפשטים. חדשות לבקרים נסגרות מחלקות וחולים מושמים בחדרי בידוד נפרדים בשל שגשוג חיידקים עמידים בתרביות המעבדה.

     

    מדוע צריך בכלל בקרה על האנטיביוטיקה?

    התפתחות זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה והתפשטותם בעולם מהווה‬ ‫איום על אפשרויות הטיפול במחלות ומביאה למצב שבו אין בנמצא טיפול נגד חיידקים מסוימים.‬‬ הגבלה וצמצום השימוש באנטיביוטיקה יביא לתהליך של ירידה בעמידויות החיידקים.

     

    בשנים האחרונות נעשה שימוש יתר באנטיביוטיקה, גם שלא לצורך. פעמים רבות רופאים רושמים אנטיביוטיקה רק משום שהחולה או משפחתו דורשים זאת, ובמקרים אחרים רופאים רושמים אנטיביוטיקה שלא לצורך מתוך חוסר ידע. ‫

     

    בעשור האחרון ממליצים ארגונים ממשלתיים ומקצועיים על הפעלת תוכניות מוסדרות‬‬ ‫לשימוש מושכל באנטיביוטיקה. תוכניות אלו מיועדות‬ ‫לשפר את הטיפול בחולים תוך מזעור תופעות הלוואי של השימוש באנטיביוטיקה, ובעיקר‬‫ מניעת עמידות לאנטיביוטיקה.‬‬‬‬

     

    האם נתקשה לקבל טיפול אנטיביוטי מעתה?

    על פי ההנחיות החדשות שגיבש משרד הבריאות, יונחו הרופאים מעתה לצמצם את השימוש האנטיביוטי לטיפול במחלות שהוכח כי נגרמו על ידי חיידק, אם בבדיקות המעבדה או במהלך המחלה עצמה.

     

    המשרד גם יפרסם פרוטוקולים לטיפול במחלות זיהומיות שונות, כולל המינונים המתאימים ומשך הטיפול בהתאם להנחיות הבינלאומיות.

      

    אנטיביוטיקות חדישות רבות עוצמה יינתנו רק באישור מומחה למחלות זיהומיות. בתי החולים יידרשו להעביר מעת לעת דוחות ובהם פירוט החיידקים העמידים שנמצאו בתחומם, וכן דוחות מסכמים על הטיפולים האנטיביוטיים שנתנו.

      

    ייעוץ רפואי: ד"ר מיכל שטיין, מומחית לרפואת ילדים ומחלות זיהומיות, המרכז הרפואי וולפסון




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    צמצום השימוש באנטיביוטיקה יביא לתהליך של ירידה בעמידויות החיידקים
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים