שתף קטע נבחר

זונה מבחירה? אין דברים כאלה

הנפת דגל "חופש הבחירה", כמוה כהתנערות מלקיחת אחריות חברתית על אותם אלה שנקלעו לזנות בנסיבות חיים קשות

הצעת החוק לאיסור צריכת זנות, שעברה בפברואר האחרון בקריאה טרומית בכנסת, ממשיכה לעורר דיון סוער על משמעותה של הזנות בחברה. לאחרונה אף נשמעו קולות של נשים בזנות הקוראות למיסודה.

 

אחד הטיעונים העיקריים בכל דיון העוסק בזנות נוגע בחופש הבחירה "לעסוק" בזנות. המגינים בדבקות על חופש הבחירה ו"חופש העיסוק" של הנשים בזנות, תוך מסווה של דאגה ליברלית לזכויותיהן, בוחרים להתעלם מהנסיבות שהובילו את הלכודים בה לעולם אכזרי זה, וכן מהנזקים הפיזיים והנפשיים הקשים שהם חלק בלתי נפרד מהזנות.

 

עוד בערוץ הדעות של ynet:

אובמה לא מבין ערבית / שאול רוזנפלד

אנסטסיה, את (לא) מפוטרת / ערן פוגל

 

כ-15,000 נשים, גברים וטרנסג'נדרים, חיים כיום במעגל הזנות בישראל, כשליש מתוכם קטינים. הם נקלעים לזנות לרוב בגיל צעיר מאוד, 14 בממוצע. אצל הרוב המכריע, הזנות מגיעה על רקע של התעללות מינית, גילוי עריות, אונס, ניכור, חסך בתמיכה הורית והזנחה בילדות.

 

האם אדם באמת בוחר להיות קורבן? אילוסטרציה  (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
האם אדם באמת בוחר להיות קורבן? אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

 

זונות סובלות ממערכת חיסונית ירודה, פצעי דקירות, פגיעות ראש, דימומים חיצוניים ופנימיים, שטפי דם וקרעים באברי המין ובאזור האגן, מחלות מין כרוניות, אחוזים גבוהים של סרטן צוואר הרחם, הפרעות פוסט טראומטיות ודיכאון קליני. היקף התמותה בגיל צעיר בקרב נשים ונערות זונות גדול פי 40 מבשאר האוכלוסייה כתוצאה מבריאות לקויה, התאבדויות ורצח.

 

משנחשפות הפנים האמתיות של הזנות, הדיון אודות חופש הבחירה, מפנה את מקומו לדיון בפגיעה החמורה בזכויות היסוד של הזונות, בזכותן על גופן ושלמותו, בזכותן לשוויון לביטחון אישי ובזכותן לחיות בכבוד. האם באמת ניתן להניח שאדם יחשוף את עצמו מבחירה לנזקים הפיזיים והנפשיים הנוראיים בזנות? יבחר להיות קורבן לאונס, תקיפה וטראומה פסיכולוגית, לו ניצבה בפניו אלטרנטיבה? ספק רב. באותו אופן, ניתן להניח שאדם שחי בתנאי מצוקה קשים, לא היה בוחר למכור את כלייתו לו ניצבה בפניו ברירה.

 

חברה המכבדת את עצמה, ואת הפרטים החיים בה, אינה צריכה לאפשר סחר באבריהם של בני אדם, מכל מין או סוג, משום שיש לה אחריות לאלה המצויים בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי, או בשפל רגשי-נפשי כה עמוק, שהובילם "לבחור" להפוך את עצמם לסחורה. בחברה כזו, על מערכת המשפט להעביר מסר שצריכת זנות איננה לגיטימית שכן מדובר בניצול אנשים שהתגלגלו לעולם הזה, בדיוק כשם שהחוק אוסר עלינו "לבחור" למכור כליה.

 

לשים קץ לניצול מתמשך

הטענה כי המענה לבעיות הקשות בזנות יימצא על-ידי מיסודה מופרכת. יש הטוענים שכך תסופק לכאורה סביבה בטוחה, נקייה ממעורבות גורמים עברייניים. הניסיון בעולם מלמד כי מיסוד הזנות הביא דווקא לתוצאה ההפוכה: להתגברות מוקדי הפשיעה, הלבנת הון, הסחר והכפייה. לאחר 10 שנות מיסוד, מבצעות כיום הולנד וגרמניה מהלכים לסגירת רובעי "החלונות האדומים" שהפכו למוקד סרסרות ופשע מאורגן, ועושות צעדים לקראת אימוץ חקיקה להפללת לקוחות.

 

יש הטוענים שקיים הבדל בין זונות רחוב, שרובן נרקומניות, לבין זונות בדירות דיסקרטיות או בתי בושת, שם לכאורה מדובר בנשים ללא היסטוריה של התעללות, שאינן כפופות לסרסור או לאלימות, ויש ביניהן אף בעלות תארים אקדמיים, שהעדיפו לכאורה את הזנות על פני כל עבודה אחרת.

 

המציאות מראה אחרת. האלימות, הניצול והאונס אינם ייחודיים לזונות הרחוב, אלא קיימים בכל סוגי הזנות. גם הנזקים הנפשיים של הזנות זהים. גם ברחוב וגם בדירה דיסקרטית - עם או בלי סרסור. בכל לילה מתחייב מפגש עם 10 לקוחות בממוצע, שקונים בכסף את הזכות לעשות בגוף אנושי ככל העולה על רוחם. ההשפעה ההרסנית אינה פוסחת גם על מי שמחזיקות בתואר אקדמי או שאינן נאלצות להרוויח את מנת הסם הבאה.

 

הנפת דגל "חופש הבחירה", כמוה כהתנערות מלקיחת אחריות חברתית על מי שנקלעו לזנות בנסיבות חיים קשות. תפקידנו כחברה לשים קץ למתן הלגיטימציה לניצול המתמשך של אלפי לכודים בזנות בידי הלקוחות, ולסייע להם להיחלץ ממנה על-ידי הצבת חלופות ראויות.

  

סלעית - מערך טיפול תמיכתי לנשים במעגל הזנות: 1-800-200-690. פרטים נוספים בעמוד הפייסבוק . עו"ד גילי ורון היא מנהלת מטה המאבק בסחר בנשים - פרויקט משותף למשרד עו"ד כבירי-נבו-קידר, ולעמותת עצו"מ מיסודו של הרב לוי לאור.

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עו"ד עמרי כבירי
היסטוריה של התעללות. גילי ורון
צילום: עו"ד עמרי כבירי
מומלצים