שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מחדל: נשפכה לכם כספית בבית? בעיה שלכם
    נשבר לכם מד-חום עם כספית או נורת נאון? למרות שמדובר בחומר מסוכן ורעיל, שמצריך הוראות פינוי מיוחדות - תחקיר ynet מגלה שהמשרד להגנת הסביבה יפנה אתכם להיפטר מהחומר בבתי מרקחת, שמופתעים ועונים בשלילה. בהיעדר פיתרון החומר יושלך לאשפה, יחלחל לקרקע ועלול לחזור למי השתייה

    נשבר לכם בבית מדחום מבוסס כספית או נורת ניאון? אתם בבעיה. אמנם, אם תתקשרו למוקד של משרד להגנת הסביבה תונחו לפנות את החומר הרעיל והמסוכן למקומות מסוימים, "לפי הנוהל"; אך בפועל תגלו שמקומות אלה אינם מודעים לקיומו של נוהל שכזה, כך שתתקשו למצוא מקום שבאמת ידאג לטיפול בו.

      

    לכתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה :

     

    שבירת מוצרים המכילים כספית נחשבת לתאונה שכיחה בבתים. תאונות מסוג זה עלולות להתרחש כשמד חום המבוסס על כספית מתנפץ, או כאשר נורה נאון חסכונית מסוג CFL, המכילה כמות גבוהה של 18-5 מ"ג כספית, נשברת.

     

    בעולם נהוג לשמור כספית בכלים אטומים, מחשש שתתאדה ותישאף על ידי בני אדם. הנחיות אלה קשורות למידת הרעילות של החומר: כספית היא מתכת נוזלית כבדה ורעילה, שהגוף לא יודע איך להיפטר ממנה. אדי הכספית נחשבים לחומרים רעילים ביותר. גם חשיפה לכספית בכמויות נמוכות מצטברת ויכולה להביא לנזקים כבדים ובלתי הפיכים, שעלולים להתפרץ לאחר שנים כפגיעה עצבית. חמור מכך, בתאונות הביתיות מעורבים לא פעם ילדים, שחשופים ורגישים לחומר שבעתיים.

      

    כספית. הגוף לא יודע איך להיפטר ממנה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    כספית. הגוף לא יודע איך להיפטר ממנה(צילום: shutterstock)

     

    במדינות בעולם ישנו נוהל מסודר לטיפול בפסולת כספית ובמדינות מסוימות חל אף איסור להשתמש בכספית במוצרים. האיחוד האירופי, למשל, הגביל את

    השימוש בכספית. 

     

    אולם בישראל, נראה שאין לצרכן הפרטי פתרון לטיפול בכספית. במוקד החרום של המשרד להגנת הסביבה (6911*) מתקבלות מדי שבוע עשרות פניות מאזרחים שמבקשים לקבל הנחיות כיצד להתמודד עם הכספית שנשפכה מבלי לפגוע בעצמם או בסביבה. המשרד מפנה את הפונים לבתי מרקחת, מרפאות השיניים ומכוני רנטגן, אך אלה מצדם כלל לא שמעו על חובתם לסייע בפינוי הכספית ומסרבים לקבל את החומר.

     

    במקרה הטוב, האזרח חוזר עם הכספית לביתו עד שימצא לו פתרון. במקרה הנפוץ והמסוכן יותר, לאזרח לא מתחשק להיכנס למסע חיפושים חסר תכלית, ועלול בסופו של דבר להתייאש ולהשליך את החומר המסוכן לפח האשפה הרגיל, עם שאר הפסולת. כך קורה שהפסולת הרעילה לא רק מסכנת את מי שבא איתה במגע - אלא עלולה לחלחל לקרקע ואף לזהם את מי השתייה.

     

    אנחנו לא פח זבל לכספית

    בדיקה שביצע ynet כללה כמה שיחות טלפון למוקד החרום של המשרד להגנת הסביבה שבהן הוצג למוקדנית מצב שבו כספית נשפכה על אריחי הרצפה בסלון הבית. ביום הראשון דווח על מד חום שנשבר ושהכספית שבו התפזרה. לשאלה כיצד יש להיפטר מהחומר ענו במוקד, כי יש לאסוף את כדוריות הכספית לתוך כלי ולאוורר את החדר. את הכלי הורו להעביר לכל בית מרקחת, וששם החומר יימסר לטיפול מוסמך, כזה שלא ידלוף למי התהום.

     

    אולם כל בתי המרקחת שנבדקו לא שמעו על הנוהל, לא הבינו כיצד להתמודד עם הבקשה המוזרה - לקבל כספית - וסירבו לקבל את החומר.

     

    יום למחרת נעשו מספר שיחות נוספות שחידדו את הנהלים של המשרד ואז התחיל מסע טרטור בלתי פוסק. בפעם הראשונה, השיבה המוקדנית כי "יש להעביר את החומר למכון רנטגן או לרופא שיניים". מספר דקות אחר כך, ולאחר בדיקה כי מרפאות שיניים ומכוני רנטגן לא מוכנים לקבל את החומר, הפנתה אותנו המוקדנית לחברה פרטית בשם "עלה שירותי אקולוגיה" על מנת להעביר אליה את הכספית.

     

    בחברה הבהירו שהם לא מטפלים בכספית והפנו אותנו למרכז הרעלים בבית חולים רמב"ם. במרכז הרעלים של בית חולים רמב"ם החזירה אותנו הרופאה הטוקסיקולוגית האחראית אל המשרד להגנת הסביבה. הסיבה, לדבריה, היא כי המשרד אמון על הנחיית הציבור וטיפול במפגע של כספית. 

     

    בחזרה נוספת למוקד עם המידע החדש, לפיו אף גורם לא מוכן לקבל את הכספית, הדגישה הנציגה כי את הכדוריות יש לאסוף באמצעות פיפטה (כלי קיבול נוזלים המצוי במעבדות רפואיות). לאחר מכן הנחתה אותנו, לשטוף היטב את הרצפה ולהשליך לביוב את הנוזלים עם הפסולת. בפועל, נותרנו עם הצנצנת ובלי כל פתרון כיצד להיפטר מהכספית.

     

    בישראל - אין פתרון

    המקור של נוהל המשרד להגנת הסביבה להפנות את האזרחים לבתי המרקחת נובע, ככל הנראה, מהעובדה שבתי מרקחת צריכים לאסוף מהציבור תרופות ישנות ולהחזירן לגורמים המתאימים לטיפול כפסולת רעילה. אולם בנושא הכספית - אין כל סיכום שכזה.

     

    לעניין מרפאות השיניים, המשרד בחר, ככל הנראה, להעמיס עליהן את המלאכה בשל העובדה שחומר הסתימות האפור (אלמגם) מכיל כספית ושאריות ממנו היו מוחזרות לטיפול כפסולת מסוכנת לגורם מורשה. בעבר, רופאי השיניים היו מכינים את חומר הסתימה במרפאה, ולכן היו במרפאות יותר שאריות של כספית. אלא שאיסוף שכזה עולה לא מעט כסף, ואם וכאשר מרפאת שיניים תבצע אותו הדבר יהיה על בסיס וולנטרי ולא מחייב. 

     

    הסיבה שהמשרד שלח אותנו להביא את החומר אל מכוני הרנטגן, לא התבררה. יש לציין, כי חברות פרטיות נותנות את השירות לתעשייה ובנסיבות כלכליות מתאימות אף יסכימו לאסוף מוצר בודד של כספית מצרכן פרטי - אך כמובן שלא מדובר בפתרון אמיתי. 

     

    במשרד, שבאחריותו גם האחריות לשיקום קרקע ונחלים, הסבירו בין השאר בתגובה, כי המלצותיו מבוססות על ההנחיות בתחום בארה"ב, אשר מערבות גורמים פרטיים באיסוף הפסולת הרעילה. אלא שבארה"ב הדבר מוסדר, בדומה להסדר של איסוף בקבוקים ורשתות השיווק בישראל.  



     

    מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "על פי חוק החומרים המסוכנים, המשרד להגנת הסביבה מוסמך לעסוק רק במגזר העסקי ולא בביתי. על אף זאת, המשרד מפרסם המלצות המבוססות על הנחיות הסוכנות האמריקאית לאיכות הסביבה, שמטרתן לעודד אזרחים להביא את הפסולת הביתית המסוכנת למקומות בהם ישנם מתקני איסוף לפסולת רפואית וניתן להעבירה משם לאתר ייעודי ברמת חובב. באשר להנחיות לטיפול בכספית ממדחומים בבית, יש לפנות למשרד הבריאות".

     

    ממשרד הבריאות נמסר: "הנושא לא באחריות משרד הבריאות. יש הנחיות של המשרד בנוגע לפסולת תרופות אך לא פסולת כספית".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    כספית. האדים רעילים ביותר
    צילום: shutterstock
    מה עושים כשהיא נשברת?
    צילום: jupiter
    מומלצים