מוחמד מורסי: מהכלא של מובארק לנשיאות מצרים
לא מזמן עוד היה מורסי פעיל עיקש נגד משטר מובארק, שישב מאחורי הסורגים. החל מהיום, האיש שרץ בבחירות עם הסיסמה "האיסלאם הוא הפתרון" הוא נשיא מצרים החדש. בעבר הבטיח לכבד הסכמים בינ"ל, בשלום עם ישראל הוא עשוי לדרוש תיקונים
ב-31 במרס, כשהאחים המוסלמים הכריזו כי סגן המדריך הכללי של התנועה, חיירת א-שאטר, יהיה המועמד מטעמה בבחירות לנשיאות, הד"ר מוחמד מורסי (61) היה מוכר רק למעטים. רק בהמשך, כשהאחים הבינו שמועמדותו של א-שאטר עלולה להיפסל בגלל העובדה שישב בעבר בכלא, הם החליטו להריץ את מורסי, יושב ראש מפלגת "החירות והצדק" של התנועה בפרלמנט המצרי, כמועמד נוסף ליתר ביטחון. א-שאטר אכן נפסל, וכך נסללה דרכו של מורסי - מועמד בעדיפות שנייה בלבד - לכס הנשיאות, כפי שהוכרז היום (א').
עוד חדשות מהעולם :
- טורקיה: סוריה הפילה את המטוס בלי שום אזהרה
- נוסעת אולצה לשבת במטוס ליד גופה - ופוצתה
- חשש לדמוקרטיה: שגרירים מוחזרים מפרגוואי
- התפוח רקוב: "מוצרי אפל נמכרים באיראן כל הזמן"
קשה לומר אם אזרחי מצרים בחרו במורסי בגלל אישיותו והכריזמה הסוחפת שלו, או שעמדה לזכותו בעיקר העובדה שהאחים המוסלמים נותרו הכוח המאורגן ביותר במצרים של אחרי המהפכה, ויכלו לגייס את המצביעים טוב יותר מכל תנועה אחרת.
מורסי נולד ב-1951 בכפר קטן בשם אל-עודווה למשפחה קשת יום ודתית למדי, שבה עוד שלושה אחים ושתי אחיות. אביו היה איכר ואמו שימשה עקרת בית. בבית הספר היסודי ובתיכון שבהם למד במחוז א-שרקייה היה מורסי תלמיד מצטיין, ואחר-כך עבר לקהיר, שם החל את חייו האקדמיים. בשנים 1978-1970 למד מורסי בפקולטה להנדסה באוניברסיטת קהיר. הוא סיים את לימודיו בהצטיינות יתרה, ומונה לעוזר הוראה שם.
בשנות ה-70' שירת מורסי כחייל בצבא מצרים, בחיל האמון על הלוחמה הכימית. את רעייתו לעתיד נגלא הכיר בבית דודו
כשלמד באוניברסיטה בקהיר. ב-1978 נישאו השניים, ונולדו להם חמישה ילדים. כמו הנשיא החדש של מצרים, גם נגלא חברה בתנועת האחים המוסלמים ופעילה במערך ה"דעווה" שלה - מערך הצדקה, הסיוע הסוציאלי, החינוך וההטפה לאמונה באללה. היא עוטה לראשה חיג'אב ובמצרים מספרים שהיא נוהגת כמוסלמית למופת.
אחרי שנשא את נגלא לאשה נסע מורסי לארצות הברית, ושם למד ועבד באוניברסיטאות מקומיות. הוא השלים תואר שני בתחום אנרגיית השמש באוניברסיטת קהיר, ובשנות ה-80' עסק בתחום החלל ואף הצטרף לפרויקט של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א. בהמשך הפך לראש הפקולטה להנדסה באוניברסיטת א-זקאזיק, במחוז הולדתו א-שרקייה.
לא קיבלתי אף קול בישראל? מצוין!
מורסי הצטרף לאחים המוסלמים כבר בסוף שנות ה-70'. ב-1992, עם הקמת האגף הפוליטי בתנועת האחים המוסלמים, הפך מורסי לחבר מהמניין בה. בשנות ה-90' הוא עסק בעיקר בפעילות חברתית, וב-1995 ניסה להיבחר לחבר מועצת העם - אך ללא הועיל. בשנת 2000 הצליח להיבחר לפרלמנט כנציג מטעם בירת מחוז הולדתו א-זקאזיק, ובשנים 2005-2000 אף היה ראש הסיעה של תנועתו בפרלמנט.
פעילותו של מורסי נגד משטר חוסני מובארק הביאה למעצרו פעמים רבות. אחרי הבחירות לפרלמנט ב-2005 הוא טען כי הן זויפו, ועמד בראש ההפגנות שקראו להפוך את הרשות השופטת במצרים לעצמאית. מורסי עצמו לא נבחר לפרלמנט בגלל אותם זיופים לכאורה. במאי 2006 הוא נעצר יחד עם 500 חברים בתנועת האחים המוסלמים, וישב מאחורי סורג ובריח במשך שבעה חודשים.
גם ב-28 בינואר בשנה שעברה, ימים אחדים אחרי תחילת המהפכה, נעצר מורסי בכיכר תחריר בקהיר. השלטונות עצרו אז אותו ובכירים נוספים במחוזות מצרים כדי למנוע מהם להשתתף בהפגנות בכיכר. הוא שוחרר מהכלא רק לאחר המהפכה.
כחבר פרלמנט נתפש מורסי כאיש אופוזיציה לוחמני, שהעלה שאילתות ובקשות רבות וניסה להטיל על ממשלת מצרים אחריות לאסונות ולתפקוד כושל בנושאים שונים. הוא חבר בכמה ארגונים מצריים המתנגדים למדינת ישראל, ואחד מהם הוא "הוועדה המצרית להתנגדות למפעל הציוני". עם זאת, מאז תחילת הקמפיין נראה כי מורסי נזהר שלא להשמיע הצהרות קיצוניות במיוחד נגד ישראל, ומאז שהוכרז כמועמד האחים המוסלמים הצהיר לא פעם כי מצרים בהנהגתו תכבד את ההסכמים הבינלאומיים שעליהם היא חתומה, כולל הסכם השלום עם ישראל.
למרות זהירותו של מורסי בנושא ישראל, אין ספק כי לא מדובר ב"חובב ציון" גדול. בראיון שהעניק לעיתון "אל-חיאת" התחמק מורסי מלהשיב על השאלה האם כנשיא מצרים יסכים להיפגש עם בכירים ישראלים. כשנודע למורסי שלא קיבל אף לא קול אחד מהמצרים החיים בישראל, הוא אמר כי הוא מרוצה מכך. לפני כמה ימים אמר מורסי לעיתון הסעודי "א-שרק" על האפשרות של עימות עם ישראל: "לפני הכול נפעל כדי לבנות את מדינתנו מבפנים. נכבד את כל ההסכמים הבינלאומיים. אני בטוח שצבא מצרים מסוגל להתעמת עם כל אויב המאיים על הגבול שלנו".
על יחסיו עם צבא מצרים אמר מורסי באותו ראיון כי יש צורך בהערכה ובכבוד הדדי בין מוסד הנשיאות לבין הצבא. הוא אמר גם כי יתמוך בתקציב של הכוחות המזוינים, וכי לא תהיה בו פגיעה "כיוון שהם שומרים על הגבולות שלנו".
פרגמטי? זה מה שאמרנו גם על אסד
קמפיין הבחירות של מורסי, שהושק באפריל, התקיים תחת הכותרת "האיסלאם הוא הפתרון". באותה מסיבת עיתונאים אמר מורסי כי הסוגיה הפלסטינית תעמוד בראש סדר העדיפויות שלו. הוא הציג תוכנית "תחייה" של האחים המוסלמים לשיפור מצבה של מצרים בכל התחומים - כלכלה, חברה, מדיניות חוץ, ביטחון ועוד.
במהלך הבחירות ניסה מורסי להרגיע את הקבוצות בחברה המצרית החוששות מעליית האיסלאמיסטים ומהחלת ההלכה האיסלאמית על כל תחומי החיים. הוא הבהיר כי לנשים יהיה החופש להחליט כיצד להתלבש, וניסה להפיג את החשש שהאחים המוסלמים יכפו עליהן לעטות רעלה. גם לנוצרים הקופטים, מיעוט משמעותי במצרים, הבטיח שוויון זכויות.
פרופסור יורם מיטל מאוניברסיטת בן-גוריון, המתמחה בנושא מצרים, אמר ל-ynet כי מורסי ינסה להוביל שני מהלכים גדולים: האחד - להכניס תחת מנהיגותו קבוצות נוספות מלבד האיסלאמיסטים, והשני - למנוע מהמועצה הצבאית להגביל את סמכויות ההנהגה האזרחית.
"מורסי הוא איש שמרן מאוד, וכך הוא נתפש גם בתנועת האחים המוסלמים שאפילו בה יש שמרנים ורפורמיסטים", מסביר פרופ' מיטל. "אבל יש לציין שהוא שמרן בנושאים של חברה, תרבות ודת. הוא רוצה לראות חברה דתית ושמרנית יותר במצרים. בנושאי פוליטיקה, מפלגות ומגעים עם המודיעין והצבא מורסי הוא פרגמטי ומוכן לדבר על הכול. מורסי חבר במשרד ההכוונה של האחים המוסלמים והיה אחראי במשך השנים על המגעים עם מנגנוני הביטחון שעצרו רבים מאנשי התנועה".
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- המפגינים שוחררו למרות בקשת המשטרה
- דיווח בירדן: עוד שלושה טייסים ערקו מסוריה
- באדום ובזהב: ספנסר טוניק הפשיט 1,500 במינכן
פרופ' מיטל מזכיר כי מורסי מכיר היטב את ארצות הברית, שבה למד, "אבל כולנו זוכרים את ההתלהבות מרופא העיניים בשאר אסד, וראינו שזה שמישהו מכיר את המערב לא מונע ממנו להיות דיקטטור". מיטל אומר כי בכל הקשור לישראל, מורסי נמצא במצוקה עצומה: "יש מתח עצום בין המצע האידיאולוגי והרטוריקה העוינת של האחים המוסלמים כלפי ישראל לבין הצורך להיות פרגמטי עם העלייה לשלטון. איש כמו מורסי, שיש לו פרגמטיזם פוליטי, יכול לנסות לתמרן".
מיטל מעריך כי כך או כך, יתבע מורסי לפתוח לדיון חלקים בהסכם השלום עם ישראל, ובראש ובראשונה לדון מחדש בנושא פירוז חצי האי סיני. "כחבר פרלמנט היה מורסי גם אחד הפעילים ביותר בכל הקשור לעניין הפלסטיני, וסביר להניח שהוא יבקש לעשות צעדים משמעותיים בעיקר בכיוון של רצועת עזה ופתיחתו וסגירתו של מעבר רפיח. שאלת השאלות מבחינתנו תהיה כיצד הוא ינהג אם תהיה הסלמה בין ישראל לחמאס, התנועה שנולדה מהאחים המוסלמים במצרים. כאן, נמצא הנהגה מצרית אחרת".
לפנייה לכתב/ת 
