האתגרים של מורסי: כלכלה קורסת ופילוג פוליטי
עשרות מיליוני עניים, בורסה שהתמוטטה, תיירות בשפל, המוני הצעירים החילונים שמחכים לו בתחריר, ושאלת מיליון הדולר: האם לפתוח את הסכם השלום עם ישראל? נשיא מצרים החדש חסר כל ניסיון שלטוני או בינלאומי, אבל על כתפיו מוטלת המשימה לשקם את המדינה המפוררת. זה מה שמחכה לו
הבחירות במצרים - כתבות נוספות ב-ynet:
- נתניהו במסר למורסי: השלום - גם אינטרס שלכם
- האחים המוסלמים השקיעו בעניים ופדו את הצ'ק
- תומכי שפיק פרצו בבכי: "מורסי ייצג אותנו?"
- מוחמד מורסי: מהכלא של מובארק לנשיאות מצרים
"תקופת ההכשרה של מורסי תהיה סיפור ארוך", טוען היום (א') אלי שקד, לשעבר שגריר ישראל במצרים. "מורסי ואנשיו חסרי כל ניסיון בינלאומי. למעשה, אין להם גם ניסיון בעניינים פנים-מדינתיים ופוליטיקה. לכן ייקח להם הרבה זמן להיכנס לעניינים".
לדברי שקד, השאלה העיקרית היא אם מורסי הרדיקלי והאיסלמיסט ישאף לקבל החלטות פופוליסטיות ורגשיות כדי לרצות חוגים קיצוניים, או שיתחיל להתעסק בבעיות המיידיות הקשורות בכלכלה ובחברה: "אם הוא יעסוק בנושאים הפופוליסטיים שקשורים לדת ולאידיאולוגיה האיסלמיסטית, אני מניח שמהר מאוד ישראל תעלה על השולחן".
הודעתה של ועדת הבחירות אחר הצהריים על ניצחונו של מורסי בדרך לנשיאות מצרים אמנם עוררה גלי שמחה בקרב תומכיו, אבל אסור שתשכיח את המשימות הרבות והקשות – רבים טוענים אפילו קשות מדי – שימתינו לו ברגע שייכנס לארמון הנשיאות בקהיר. מהם האתגרים המצפים לו בשנים הקרובות?
סמכויות הנשיא
המהפכה במצרים נולדה לכאורה כתוצאה מהמיאוס של התושבים משלטונו המסואב של חוסני מובארק, אבל היא תודלקה בעיקר על ידי הקשיים הכלכליים של מיליונים, מצוקת האבטלה והעתיד שלוט בערפל. למרות זאת, שיפור המצב הכלכלי אינו בהכרח המטרה הראשונה שצריכה לעמוד לנגד עיניו של מורסי.
יו"ר מרכז הרצוג לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' יורם מיטל, טוען שהאתגר הראשון והמשמעותי ביותר שעומד בפניו הוא להסכים על סמכויות הנשיא. שבועות לפני ההודעה על המנצח כבר תסס במצרים הוויכוח על הסמכויות שיישארו או לא בידי המועצה הצבאית העליונה.
יחסי הגומלין בין המועצה, שמורכבת עדיין מגנרלים, מקורבים ומעורבים בשלטון מובארק, לבין הנשיא מהאחים המוסלמים – יעמדו במרכז השאלה הרגישה. "אמנם נבחר נשיא, אבל הסמכויות שלו עדיין לא מוגדרות מבחינת החוקה", אומר פרופ' מיטל. "כלומר, הדבר הראשון שמורסי יבקש לעשות זה להיכנס למאבק מאוד מסובך על ניסוח הסמכויות של הנשיא וכתיבת החוקה".
כלכלה
לפי שקד, כאמור, הבעיה החמורה ביותר שמטרידה כעת את רוב אזרחי מצרים היא הכלכלה. "מדובר בבעיות קשות שאמורות להעסיק את השלטון החדש, הרבה לפני נושאים אחרים כגון יחסים בינלאומיים, השלום עם ישראל ואחרים", הוא אומר.
פרופ' מיטל מסביר כיצד החריפה קריסת הכלכלה במהלך המהפכה: "כמחצית מרזרבות מטבע החוץ של מצרים כורסמו כי היה צריך לשלם משכורות ולשלם על מזון, אבל במקביל הבורסה המצרית הידרדרה והלכה ואיתה ברחו השקעות של מיליארדים מחו"ל. כדי שלפחות חלק מהמשקיעים יחזרו להשקיע את הכסף שלהם במדינה, מורסי חייב להראות שהוא מצליח לייצר יציבות".
הזעקה לצדק חברתי שליוותה את ההפגנות בתחריר מאז ינואר 2011 עומדת להתנגש במציאות: כ-40 אחוז מאוכלוסיית מצרים נמצאת מתחת לקו העוני. "למורסי יש צרה כפולה", מסכם פרופ' מיטל. "הוא צריך למצוא תוכנית כלכלית שלא רק תציל את העניים, אלא תסייע גם למעמד הביניים שקרס".
בשנים עברו הסתמכה כלכלת מצרים רבות על התיירות – ענף שנפגע בכל פעם שחוסר היציבות מחריף. במהלך הקמפיין שלו הבטיח מורסי שלא יוביל שינויים והגבלות שיביאו לפגיעה בענף, אבל עדיין לא ברור כיצד יקבלו האחים המוסלמים נושאים כגון אלכוהול בסיני, צניעות בחופים ועוד. כשהנושא עלה הקפיד מורסי לשוב לענות באותה תשובה: "אני לא עומד להפוך את מצרים לתיאוקרטיה חשוכה'".
פוליטיקה פנימית
גם אם מדובר בהפרש של מאות אלפי קולות, הרי שהניצחון של מורסי היה דחוק. המשמעות של הזכייה ב-51 אחוז מהקולות היא ש-49 אחוז מהאוכלוסייה במצרים תמכה ביריבו. לאורכה ולרוחבה של מצרים ישנם סקטורים שהצביעו לאחמד שפיק וחוששים מהפיכתה של המדינה לתיאוקרטיה איסלאמית. "לאורך כל קמפיין הבחירות הבטיח מורסי שאין לו כוונה להפוך את מצרים למדינת דת", אומר פרופ' מיטל. "אחרי ההבטחות, עכשיו הגיע הזמן שלו גם לקיים את זה".
צעירי המהפכה, הכוונה למפגיני כיכר תחריר, לא זיהו את עצמם באופן גורף באף אחד מהמועמדים, אבל רבים מהם בחרו לבסוף במורסי רק כדי לא לתמוך במועמד שמזוהה עם מובארק. "לצעירי המפכה יש סדר יום שונה משל מורסי והם כבר הודיעו שלא יעזבו את כיכר תחריר עד שיראו שהנשיא מקדם את היעדים של המהפכה", אומר פרופ' מיטל. "כלומר, הם לא הצביעו עבור האחים המוסלמים אלא בשביל דברים אחרים. למורסי הם אומרים: 'אם לא תפרע את השטר, אנחנו יודעים את הדרך חזרה לתחריר'".
הסכם השלום עם ישראל
שאלת מיליון הדולר נסובה עדיין סביב שאלת השלום עם ישראל. ההערכות עד כה הן כי היחסים בין שתי המדינות – שבלאו הכי מתנהלים בקרירות – ימשיכו על אש נמוכה. מוחמד עלי וואזן, מרצה באוניברסיטה ועיתונאי מצרי, אמר ל-ynet שלדעתו מורסי יכבד את הסכם השלום עם ישראל: "הישראלים יכולים להירגע, כי מורסי ינהל את המדינה לפי האינטרס הציבורי של מצרים, והאינטרס הוא לכבד את כל ההסכמים הבינלאומיים שעליהם חתמנו".
פרופ' מיטל סבור ש"מה שהיה כבר לא יהיה", אבל גם הוא לא חושש מקריסה מוחלטת של הסכם השלום. "למורסי יש
כדוגמה נותן פרופ' מיטל את נושא מעבר רפיח. הוא סבור שמורסי יפעל לפתיחה של המעבר לתנועה סדירה של פלסטינים מרצועת עזה ואליה: "הוא גם יפעל להכשיר את תנועת חמאס כגורם לגיטימי בזירה הבינלאומית, מה שישראל מתנגדת לו הרבה מאוד שנים".
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- חשד להצתות: 15 שריפות באזור י-ם מאז הבוקר
- בוטל ביקור בכיר הונגרי: "הזדהה עם אנטישמי"
- באדום ובזהב: ספנסר טוניק הפשיט 1,500 במינכן
לגבי חצי האי סיני, אומר פרופ' מיטל כי "מורסי מבטא את הרצון של הרבה כוחות פוליטיים במצרים לפתוח מחדש את הנספח הצבאי של הסכם השלום. הנספח הזה קובע שחצי סיני בעצם מפורז מכוחות צבא מצריים, להוציא מספר מאוד מוגבל של חיילים בקרבת תעלת סואץ.
בלב סיני ובסמוך לגבול עם ישראל יש למצרים נוכחות צבאית מזערית ביותר. זה, כמובן, האזור הבעייתי. משם יצאו הפיגועים ומשם שוגרו רקטות לכיוון ישראל. המדיניות שמורסי יבקש לקדם היא לפתוח את ההסכם כך שיותר למצרים להכניס הרבה יותר כוחות צבא לסיני כדי לממש את מלוא ריבונותה. זה אומר שבישראל צריכים להיות מוכנים לבקשה כזו. טוב תעשה ישראל אם היא תיכנס עם מצרים להידברות בנושא כדי שלא תמצא את עצמה בפני מהלך חד צדדי כזה או אחר".
לישראל יש כתובת בצד המצרי?
"בהחלט. גם בגלל שהגנרלים ימשיכו למלא תפקיד בהובלת מדיניות הביטחון הלאומי, וגם מכיוון שלמורסי יש עניין לייצב את סיני".
מה יהיה תפקידה של ארצות הברית ביחסים של העולם עם מצרים החדשה?
"כבר זמן מה שארצות הברית מנהלת מגעים עם האחים המוסלמים. ממשל אובמה בונה כרגע גשר יעיל ואפקטיבי עם ההנהגה שלהם. מצד שני, מורסי מעוניין לפתוח דף חדש ביחסים עם איראן וטורקיה, וזה עלול להציב את ישראל בעמדה לא נוחה מהבחינה הזו. זה לא אומר שמצרים בהכרח תהפוך להיות בת ברית קרובה של איראן, אבל זה יכול לקרות".
לפנייה לכתב/ת 
