שתף קטע נבחר
צילום: EPA ,AFP

האתגרים של מורסי: כלכלה קורסת ופילוג פוליטי

עשרות מיליוני עניים, בורסה שהתמוטטה, תיירות בשפל, המוני הצעירים החילונים שמחכים לו בתחריר, ושאלת מיליון הדולר: האם לפתוח את הסכם השלום עם ישראל? נשיא מצרים החדש חסר כל ניסיון שלטוני או בינלאומי, אבל על כתפיו מוטלת המשימה לשקם את המדינה המפוררת. זה מה שמחכה לו

כשתירגע תרועת הפסטיבלים, והדי המהפכה של השנה וחצי האחרונות יגוועו, תתעורר מצרים לבוקר חדש כשבראשה עומד נשיא נבחר שהוא למעשה טירון פוליטי. במשך שנים סייע מוחמד מורסי בהנהגתה של מפלגת אופוזיציה נרדפת, ועל כן ניסיונו בתחומי ניהול מדינה – ובוודאי מדינה בת כ-84 מיליון תושבים שעד עתה ראתה את עצמה כמובילת העולם הערבי – הוא דל למדי.

 

הבחירות במצרים - כתבות נוספות ב-ynet:

 

במשך יותר מ-30 שנה, במסגרת התקדמותו בסולם ההנהגה של תנועת "האחים המוסלמים", נדרש מורסי לביצוע תפקידים בקנה מידה קטן בהרבה. הוא עסק בעיקר בפעילות חברתית, ארגונית ובעשור האחרון גם פרלמנטרית, אבל דבר מאלה לא הכין אותו לאתגרים שמחכים לו כעת: רווחתם של עשרות מיליוני אזרחים עניים, כלכלה שדוכאה תחת שנים ארוכות של דיקטטורה, פילוג פוליטי פנימי, מציאות גלובלית שלא תמיד תאיר פנים לו ולגישה השמרנית של סיעתו, לחץ מכיוון המעצמות, ולא פחות מכך – האדמה שרועדת תחת רגליהם של שכניו במזרח התיכון.

 

"תקופת ההכשרה של מורסי תהיה סיפור ארוך", טוען היום (א') אלי שקד, לשעבר שגריר ישראל במצרים. "מורסי ואנשיו חסרי כל ניסיון בינלאומי. למעשה, אין להם גם ניסיון בעניינים פנים-מדינתיים ופוליטיקה. לכן ייקח להם הרבה זמן להיכנס לעניינים". 

 

תומכי מורסי חוגגים בקהיר. רוב של 51 אחוז (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
תומכי מורסי חוגגים בקהיר. רוב של 51 אחוז(צילום: רויטרס)

 

לדברי שקד, השאלה העיקרית היא אם מורסי הרדיקלי והאיסלמיסט ישאף לקבל החלטות פופוליסטיות ורגשיות כדי לרצות חוגים קיצוניים, או שיתחיל להתעסק בבעיות המיידיות הקשורות בכלכלה ובחברה: "אם הוא יעסוק בנושאים הפופוליסטיים שקשורים לדת ולאידיאולוגיה האיסלמיסטית, אני מניח שמהר מאוד ישראל תעלה על השולחן".

 

הודעתה של ועדת הבחירות אחר הצהריים על ניצחונו של מורסי בדרך לנשיאות מצרים אמנם עוררה גלי שמחה בקרב תומכיו, אבל אסור שתשכיח את המשימות הרבות והקשות – רבים טוענים אפילו קשות מדי – שימתינו לו ברגע שייכנס לארמון הנשיאות בקהיר. מהם האתגרים המצפים לו בשנים הקרובות?

 

סמכויות הנשיא

המהפכה במצרים נולדה לכאורה כתוצאה מהמיאוס של התושבים משלטונו המסואב של חוסני מובארק, אבל היא תודלקה בעיקר על ידי הקשיים הכלכליים של מיליונים, מצוקת האבטלה והעתיד שלוט בערפל. למרות זאת, שיפור המצב הכלכלי אינו בהכרח המטרה הראשונה שצריכה לעמוד לנגד עיניו של מורסי.

 

ראש המועצה הצבאית העליונה, מוחמד טנטאווי. מי הבוס? (צילום: EPA) (צילום: EPA)
ראש המועצה הצבאית העליונה, מוחמד טנטאווי. מי הבוס?(צילום: EPA)

 

יו"ר מרכז הרצוג לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' יורם מיטל, טוען שהאתגר הראשון והמשמעותי ביותר שעומד בפניו הוא להסכים על סמכויות הנשיא. שבועות לפני ההודעה על המנצח כבר תסס במצרים הוויכוח על הסמכויות שיישארו או לא בידי המועצה הצבאית העליונה.

 

יחסי הגומלין בין המועצה, שמורכבת עדיין מגנרלים, מקורבים ומעורבים בשלטון מובארק, לבין הנשיא מהאחים המוסלמים – יעמדו במרכז השאלה הרגישה. "אמנם נבחר נשיא, אבל הסמכויות שלו עדיין לא מוגדרות מבחינת החוקה", אומר פרופ' מיטל. "כלומר, הדבר הראשון שמורסי יבקש לעשות זה להיכנס למאבק מאוד מסובך על ניסוח הסמכויות של הנשיא וכתיבת החוקה".

 

כלכלה

לפי שקד, כאמור, הבעיה החמורה ביותר שמטרידה כעת את רוב אזרחי מצרים היא הכלכלה. "מדובר בבעיות קשות שאמורות להעסיק את השלטון החדש, הרבה לפני נושאים אחרים כגון יחסים בינלאומיים, השלום עם ישראל ואחרים", הוא אומר.

 

פרופ' מיטל מסביר כיצד החריפה קריסת הכלכלה במהלך המהפכה: "כמחצית מרזרבות מטבע החוץ של מצרים כורסמו כי היה צריך לשלם משכורות ולשלם על מזון, אבל במקביל הבורסה המצרית הידרדרה והלכה ואיתה ברחו השקעות של מיליארדים מחו"ל. כדי שלפחות חלק מהמשקיעים יחזרו להשקיע את הכסף שלהם במדינה, מורסי חייב להראות שהוא מצליח לייצר יציבות".

 

תיירות בפירמידות. הענף המכניס (צילום: AP) (צילום: AP)
תיירות בפירמידות. הענף המכניס(צילום: AP)

 

הזעקה לצדק חברתי שליוותה את ההפגנות בתחריר מאז ינואר 2011 עומדת להתנגש במציאות: כ-40 אחוז מאוכלוסיית מצרים נמצאת מתחת לקו העוני. "למורסי יש צרה כפולה", מסכם פרופ' מיטל. "הוא צריך למצוא תוכנית כלכלית שלא רק תציל את העניים, אלא תסייע גם למעמד הביניים שקרס".

 

בשנים עברו הסתמכה כלכלת מצרים רבות על התיירות – ענף שנפגע בכל פעם שחוסר היציבות מחריף. במהלך הקמפיין שלו הבטיח מורסי שלא יוביל שינויים והגבלות שיביאו לפגיעה בענף, אבל עדיין לא ברור כיצד יקבלו האחים המוסלמים נושאים כגון אלכוהול בסיני, צניעות בחופים ועוד. כשהנושא עלה הקפיד מורסי לשוב לענות באותה תשובה: "אני לא עומד להפוך את מצרים לתיאוקרטיה חשוכה'".

 

פוליטיקה פנימית

גם אם מדובר בהפרש של מאות אלפי קולות, הרי שהניצחון של מורסי היה דחוק. המשמעות של הזכייה ב-51 אחוז מהקולות היא ש-49 אחוז מהאוכלוסייה במצרים תמכה ביריבו. לאורכה ולרוחבה של מצרים ישנם סקטורים שהצביעו לאחמד שפיק וחוששים מהפיכתה של המדינה לתיאוקרטיה איסלאמית. "לאורך כל קמפיין הבחירות הבטיח מורסי שאין לו כוונה להפוך את מצרים למדינת דת", אומר פרופ' מיטל. "אחרי ההבטחות, עכשיו הגיע הזמן שלו גם לקיים את זה".

 

ההמונים בתחריר חוגגים שנה למהפכה. חלקם יחזרו לשם בקרוב (צילום: EPA) (צילום: EPA)
ההמונים בתחריר חוגגים שנה למהפכה. חלקם יחזרו לשם בקרוב(צילום: EPA)

 

צעירי המהפכה, הכוונה למפגיני כיכר תחריר, לא זיהו את עצמם באופן גורף באף אחד מהמועמדים, אבל רבים מהם בחרו לבסוף במורסי רק כדי לא לתמוך במועמד שמזוהה עם מובארק. "לצעירי המפכה יש סדר יום שונה משל מורסי והם כבר הודיעו שלא יעזבו את כיכר תחריר עד שיראו שהנשיא מקדם את היעדים של המהפכה", אומר פרופ' מיטל. "כלומר, הם לא הצביעו עבור האחים המוסלמים אלא בשביל דברים אחרים. למורסי הם אומרים: 'אם לא תפרע את השטר, אנחנו יודעים את הדרך חזרה לתחריר'".

 

הסכם השלום עם ישראל 

שאלת מיליון הדולר נסובה עדיין סביב שאלת השלום עם ישראל. ההערכות עד כה הן כי היחסים בין שתי המדינות – שבלאו הכי מתנהלים בקרירות – ימשיכו על אש נמוכה. מוחמד עלי וואזן, מרצה באוניברסיטה ועיתונאי מצרי, אמר ל-ynet שלדעתו מורסי יכבד את הסכם השלום עם ישראל: "הישראלים יכולים להירגע, כי מורסי ינהל את המדינה לפי האינטרס הציבורי של מצרים, והאינטרס הוא לכבד את כל ההסכמים הבינלאומיים שעליהם חתמנו".

 

פרופ' מיטל סבור ש"מה שהיה כבר לא יהיה", אבל גם הוא לא חושש מקריסה מוחלטת של הסכם השלום. "למורסי יש עמדה ברורה שמשקפת את דעת הקהל הרחבה במצרים - לא רק של האחים המוסלמים - והיא שישראל היא הנושאת העיקרית באחריות למצב בינה לבין הפלסטינים", הוא אומר. "הוא רואה את ישראל כמדינה תוקפנית אבל הוא יהיה מחויב להסכם השלום. יש מתח בין העמדה ההצהרתית של מורסי לבין הצרכים והמחויבות שלו כמנהיג".

 

כדוגמה נותן פרופ' מיטל את נושא מעבר רפיח. הוא סבור שמורסי יפעל לפתיחה של המעבר לתנועה סדירה של פלסטינים מרצועת עזה ואליה: "הוא גם יפעל להכשיר את תנועת חמאס כגורם לגיטימי בזירה הבינלאומית, מה שישראל מתנגדת לו הרבה מאוד שנים".

 

כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:

 

לגבי חצי האי סיני, אומר פרופ' מיטל כי "מורסי מבטא את הרצון של הרבה כוחות פוליטיים במצרים לפתוח מחדש את הנספח הצבאי של הסכם השלום. הנספח הזה קובע שחצי סיני בעצם מפורז מכוחות צבא מצריים, להוציא מספר מאוד מוגבל של חיילים בקרבת תעלת סואץ.

בלב סיני ובסמוך לגבול עם ישראל יש למצרים נוכחות צבאית מזערית ביותר. זה, כמובן, האזור הבעייתי. משם יצאו הפיגועים ומשם שוגרו רקטות לכיוון ישראל. המדיניות שמורסי יבקש לקדם היא לפתוח את ההסכם כך שיותר למצרים להכניס הרבה יותר כוחות צבא לסיני כדי לממש את מלוא ריבונותה. זה אומר שבישראל צריכים להיות מוכנים לבקשה כזו. טוב תעשה ישראל אם היא תיכנס עם מצרים להידברות בנושא כדי שלא תמצא את עצמה בפני מהלך חד צדדי כזה או אחר".

 

לישראל יש כתובת בצד המצרי?

"בהחלט. גם בגלל שהגנרלים ימשיכו למלא תפקיד בהובלת מדיניות הביטחון הלאומי, וגם מכיוון שלמורסי יש עניין לייצב את סיני".

 

מה יהיה תפקידה של ארצות הברית ביחסים של העולם עם מצרים החדשה?

"כבר זמן מה שארצות הברית מנהלת מגעים עם האחים המוסלמים. ממשל אובמה בונה כרגע גשר יעיל ואפקטיבי עם ההנהגה שלהם. מצד שני, מורסי מעוניין לפתוח דף חדש ביחסים עם איראן וטורקיה, וזה עלול להציב את ישראל בעמדה לא נוחה מהבחינה הזו. זה לא אומר שמצרים בהכרח תהפוך להיות בת ברית קרובה של איראן, אבל זה יכול לקרות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מוחמד מורסי. "תקופת ההכשרה שלו תהיה ארוכה"
צילום: AFP
מומלצים