שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מתכננים לערער על אמינות הממל"ז? תשכחו מזה
    מסר ברור מיו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, עו"ד שי גלעד - "בית המשפט העליון הפך את הערעור על אמינות מכשירי האכיפה של המשטרה, לכמעט בלתי אפשרי. וזו פסיקה מאד מסוכנת"

    "נראה כי בעקבות הפסיקה, בעתיד לא יוכל אף אחד לערער על ממצאי מכשירי האכיפה של המשטרה". כך אומר היום (ב') ל-ynet עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, בתגובה לפסק דין שפורסם אמש (א'), ובו נקבע כי מכשירי האכיפה העיקריים של המשטרה, ממל"ז ("אקדח לייזר") ומצלמת מהירות (מולטנובה), אמינים ואינם דורשים כיול תקופתי במעבדה מוסמכת.

     

    עוד בערוץ הרכב של ynet:

     

    "מה שבית המשפט העליון למעשה אומר לנאשם בעבירת מהירות, הוא שעליו להציג כעת נתונים וממצאים מעבדתיים שיוכיחו כי מכשיר האכיפה סטה בצורה ניכרת ולאורך זמן", מסביר עו"ד גלעד. "זה נטל בלתי סביר וכמעט בלתי אפשרי. זו פסיקה מאוד מסוכנת. אף אחד, או כמעט אף אחד, לא יוכל להרים את הנטל הזה. רק מי שיש לו אמצעים, יוכל לנסות לערער על אמינות הממצאים של אותם מכשירים".

     

    הממל"ז אינו אמין? "אף נאשם לא יוכל להרים את נטל ההוכחה" (צילום: קובי קואנקס) (צילום: קובי קואנקס)
    הממל"ז אינו אמין? "אף נאשם לא יוכל להרים את נטל ההוכחה"(צילום: קובי קואנקס)

     

    ואיזו תקווה נותרה בכל זאת למי שנאשם בעבירת מהירות, אך משוכנע בחפותו? עו"ד גלעד מציין כי בפני אותם נאשמים נותרו כמה דרכי פעולה אפשריות: הוכחת ליקויים בהפעלת המכשיר בזמן המדידה, פגמים באמינות המפעיל עצמו, או אי-ביצוע נהלי התחזוקה בידי המשטרה. אם יצליח נאשם להוכיח כי פגם אחד או יותר נפל בעבודת המשטרה, יתכן כי יוכל להוכיח את חפותו - או לכל הפחות לעורר את הספק הנדרש לזיכויו מחמת הספק.

     

    "פסק הדין מעורר מהפכה"

    כאמור, בפסק הדין שפורסם אמש קבע בית המשפט העליון כי מכשירי האכיפה העיקריים של אגף התנועה, הממל"ז והמולטנובה, אמינים ואין צורך לכיילם במעבדה חיצונית. השופט סלים ג'ובראן מבהיר בפסק הדין כי "בכוחן של הפעולות המבוצעות כיום על-ידי משטרת ישראל, בהתאם לנהליה, להנחיות היצרן ולהלכות שיצאו תחת ידו של בית משפט זה, להפיק תוצאות מדויקות ואמינות דיין, באופן המאפשר הרשעה בפלילים".

     

    לדברי עו"ד גלעד, פסיקה זו עלולה לסתום את הגולל על ניסיונות להוכיח כי מכשירי האכיפה של המשטרה מפיקים תוצאות שאינן מדויקות או אמינות. למעשה, גלעד מעריך כי פסק הדין מהווה מעין תחליף להצעת חוק ממשלתית, שניסתה בעבר לקבוע "חזקת אמינות" לכל מכשירי האכיפה של המשטרה - חזקה שתקבע כי המכשירים יחשבו לאמינים, והמשטרה לא תידרש לשוב ולהוכיח את מהימנותם בבתי המשפט.

     

    "פסק הדין הזה מעורר מהפכה", אומר גלעד. "מה שנקבע כאן, הוא שכל עוד המשטרה תפעל על-פי נהליה הפנימיים והוראות היצרן, ואפילו ללא כיול במעבדה מוסמכת, אי אפשר יהיה להוכיח שמכשירי האכיפה שלה שוגים. למעשה, ההחלטה הזו מסירה מלפני הנאשמים את האפשרות לטעון שהמכשירים אינם אמינים, או שהתוצאות שלהם אינן מדויקות".

     

    "יתכן כי 'על הדרך', ניתנה תעודת כשרות גם למכשירים החדשים" (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    "יתכן כי 'על הדרך', ניתנה תעודת כשרות גם למכשירים החדשים"(צילום: ירון ברנר)

     

    תעודת כשרות למצלמות החדשות?

    עו"ד גלעד אומר עוד כי הפסיקה של בית המשפט העליון עשויה להשפיע על אופן התייחסות מערכת המשפט למצלמות המהירות החדשות, שהפעלתן המבצעית החלה בחודש מרץ. דבריו אלה מכוונים לקביעתו של השופט ג'ובראן, לפיה "מכשירים שנכנסו לפעולה לאחר שהותקנו תקנים בנושא (כמו למשל מצלמות המהירות, ש.ה)... די אם נאמר שחזקה כי תקן שהותקן ודבר חקיקה שנחקק - מחייבים הם, כל עוד לא נקבע אחרת".

     

    "יתכן כי 'על הדרך', שופטי ההרכב נותנים תעודת כשרות גם למכשירים החדשים", מסביר גלעד. "מאחר שהמצלמות החדשות עברו בדיקה של מכון התקנים, השופטים למעשה אומרים כי כל הליך בדיקה אחר עשוי להיות מיותר". יש לציין כי מלבד ניסוי שערכו המשטרה והזכיין שהתקין את המצלמות, וכן אותה בדיקה על-ידי מכון התקנים, לא עברו המצלמות בדיקות נוספות, והכנסתן לפעולה נעשתה ללא שיתוף נציגי ציבור וסנגוריה.

     

    ראוי להזכיר כי כבר ב-2003 קבע בית המשפט העליון כי יש לשתף נציגי ציבור וסנגורים בבדיקת מכשירי אכיפה חדשים. בפסק דין שפורסם באותה שנה, כתב השופט אדמונד לוי כי שיתופם של אותם נציגים יבטיח "את שקיפות הבדיקה, והפרכתו של אחרון הספקות ביחס לאמינות המכשיר". לכן, כך הבהיר, יש לצרף לצוותי הבדיקה מטעם המדינה גם "מומחים מטעמו של ציבור הלקוחות הפוטנציאלי".

     

    "בית המשפט הפך לוועדת חקירה"

    עו"ד גלעד מתייחס גם להליך שניהל בית המשפט העליון בענייני מכשירי האכיפה, ומציין כי יש בו חריגה מהנהוג בערעורים. "זה נראה שבית המשפט הפך לוועדת חקירה", הוא מסביר. "בית משפט שמנהל הליך של ערעור צריך להסתמך על חומרים שכבר נמצאים לפניו, ולבדוק אם היו פגמים בהחלטות שקיבל בית המשפט שקדם לו. אלא שבמקרה הזה, הופיעו מומחים בפני בית המשפט העליון, ונשמעו עדויות. זו לא הדרך הרגילה שבה מנוהל ערעור".

     

    גלעד סבור כי בכך ניסה למעשה בית המשפט העליון להגיע למטרה שסומנה מראש. "ניכר כי מטרת פסק הדין הייתה לשים סוף להליכים המתנהלים בבתי המשפט השונים", הוא אומר, "ואף נראה כי שופטי ההרכב עשו את כל הנדרש על-מנת להגיע למסקנות אליהן הגיעו בסופו של דבר". לדבריו, גם הביקורת העדינה שמתחו על המשטרה אינה משמעותית, וספק אם תשפיע על התנהלותה בעתיד.

     

    בתגובה לפניית ynet בנושא פסק הדין, והמלצת הרכב השופטים להסמיך את מעבדת אגף התנועה על-ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, אמרו היום באגף התנועה
    כי "ראש האגף, ניצב ברונו שטיין, קבע לפני כשנה כיעד את הסמכת מעבדת מכשור האכיפה בידי הרשות להסמכת מעבדות. כיום, המעבדה נמצאת בהליכים מתקדמים לקבלת ההסמכה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    השופט סלים ג'ובראן: "נהלי המשטרה מאפשרים הרשעה"
    צילום: גיל יוחנן
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים