שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דיור בר השגה: מצאו את ההבדלים
    בארץ ישראל יש שתי ממשלות שמקדמות פרויקטים לדיור בר השגה: ממשלתה של מדינת ישראל וממשלתה של מדינת תל אביב. מה ההבדלים בין הפרוייקטים ומה הם מלמדים על פערי המדיניות וסדר העדיפויות של שתי המדינות. סגן ראש עיריית תל אביב: "המדינה פיתחה מודל שנוטה להעדיף חרדים"
    את מי משרתות התוכניות הממשלתיות להקלה במצוקת הדיור של הציבור ? האם הן מציעות מענה הולם לאופייה והיקפה של מצוקת הדיור והיכן נמצאים מוקדי הכוח שמשפיעים על אופיין ותוכנן של אותן תוכניות? שאלה מורכבת זו הפכה לבוערת מתמיד בשנה האחרונה, בעקבות יישומן של המלצות ועדת טרכטנברג, שמונתה על מנת למצוא פתרונות לבעיות חברתיות-כלכליות בישראל ובראשן האמרת מחירי הדירות בשנים 2008-2011.

     

    המלצות הוועדה הולידו תוכניות לדיור בר השגה בשני ערוצים: דירות לרכישה במכרזים של מחיר למשתכן ודירות להשכרה במסגרת פרוייקטים של שכירות מפוקחת וחוזים ארוכי טווח. במסגרת התוכניות הללו אישר לאחרונה מינהל מקרקעי ישראל את הקריטריונים החדשים להתמודדות במכרזים הללו ולזכאות לרכישה או שכירה של הדירות שיבנו.

     

    אך ממשלת ישראל היא לא היחידה שמקדמת דיור בר השגה בעקבות המחאה. עיריית תל אביב, שבתחומה הורגשה מצוקת הדיור בצורה החריפה ביותר ובה פרצה גם המחאה החברתית כתגובה לאותה מצוקה, מקדמת בעצמה פרויקטים של דיור בר השגה. השוואה בין הפרויקטים של המדינה לאלה של עיריית תל אביב, יכולה לספק כמה תשובות לשאלות שהוצגו כאן?

     

    האם הקריטריונים של הממשלה לזכאות לדיור בר השגה נגועים באינטרסים פוליטיים של הסיעות החרדיות? זו הטענה שהושמעה על ידי פקידי האוצר וחברי סיעת ישראל ביתנו, לאחר שאושרו הקריטריונים במינהל מקרקעי ישראל ללא הסעיף שמחייב מיצוי כושר השתכרות.

     

    סעיף זה, שקובע כי על מנת לקבל דירה במחיר מוזל יש להוכיח כי בני הזוג עובדים בהיקף של 125% משרה לפחות, נכלל בהמלצות ועדת טרכטנברג אך הוצא מהקריטריונים שאישר המינהל בלחץ שר השיכון, אריאל אטיאס, שטען כי הוא מפלה מובטלים ואזרחים הסובלים מנכויות.

     

    בעיריית תל אביב, לעומת זאת, המכרזים כוללים קריטריון הכנסה שלפיו בהגרלת הדירות המוזלות יכולים להשתתף רק משקי בית שבהם אחד מבני הזוג מועסק במשרה מלאה או בעל תיק במס הכנסה (כלומר, עצמאי). בנוסף, זכאים לדיור מוזל רק משקי בית שההכנסה החודשית ברוטו שלהם אינה עולה על השכר הממוצע למשקי בית בעשירון השביעי (כיום 14,405 שקל).

     

    המסקנה מכך שהקריטריונים קיימים במכרזי עיריית תל אביב אך נעדרים ממכרזי המדינה היא אחת מהשתיים: או שעיריית תל אביב מפלה לרעה מובטלים ונכים. או שההבדלים בין יחסי הכוחות הפוליטיים בעיריית תל אביב ובכנסת משתקפים בפערי המדיניות בנוגע לדיור בר השגה.

     

    עבודות הבנייה בשוק העלייה בתל אביב (צילום: עופר עמרם) (צילום: עופר עמרם)
    עבודות הבנייה בשוק העלייה בתל אביב(צילום: עופר עמרם)

     

    הגיל חשוב, השירות והנישואין לא

    הקריטריונים חושפים פערים נוספים בתפישת העולם ובסדר העדיפויות של שתי החברות. הגורם העיקרי שמשפיע על הזכאות לדיור בר השגה מטעם המדינה הוא המצב המשפחתי. חלוקת הזכאות מתבצעת על ידי מיון המבקשים לקבוצות בהתאם למספר הילדים ואז דירוגם בהתאם למספר שנות הנישואים.

     

    בתל אביב קיימת העדפה לזוגות עם ילד אחד לפחות מתחת לגיל 12 בהתמודדות על דירות גדולות (מעל 60 מ"ר). מעבר לכך, אין כל התייחסות למצב המשפחתי ורווקים זכאים באותה מידה כמו משפחות עם 3 ילדים.

     

    בתל אביב גם החליטו להגביל את ההשתתפות במכרזי העירייה לגיל המקסימלי של 45 שנה. רק יחידים או משקי בית שאחד מבני הזוג צעיר מגיל 45 רשאים להגיש בקשה לדיור בר השגה. במכרזי המדינה אין כל מגבלה של גיל, למעט רווקים שזכאים לדיור בר השגה רק אחרי גיל 35.

     

    עוד נושא שנמצא בראש סדר יומה של ממשלת ישראל ולא של עיריית תל אביב הוא השירות הצבאי. לאחר שספג ביקורת קשה על העדפת החרדים בדיור בר השגה, הוסיף שר השיכון קריטריון שלפיו בחצי מהפרויקטים יינתנו 5 נקודות זכות עבור כל שנה של שירות צבאי של כל אחד מבני הזוג. 

     

    בנוסף, יקבל כל משק בית 5 נקודות עבור שירות מילואים פעיל של אחד מבני הזוג. הקריטריונים של עיריית תל אביב לא כוללים שום התייחסות לשירות צבאי. למעשה, בתל אביב לא יהיה בכלל דירוג של המועמדים. כל מי שרוצה לקבל דיור בר השגה ועומד ב-3 תנאי סף (שכר, 5 שנות ותק כתושב תל אביב וגיל) יוכל להיכנס להגרלה ויזכה להזדמנות שווה, ללא קשר למצבו המשפחתי או לעברו הצבאי.

     


    דיור בר השגה: תל אביב מול המדינה

    דיור בר השגה: תל אביב מול המדינה
    מאפיין ממשלת ישראל עיריית תל אביב
    התייחסות לשנות נישואים 7 נקודות לשנת נישואים עד לרמה של 70 נקודות אין
    התייחסות למספר הילדים 45% מהדירות למשפחות עם 3 ילדים ויותר. 35% למשפחות עם 1-2 ילדים. 20% לרווקים וזוגות ללא ילדים בדירות שגודלן עולה על 60 מ"ר תינתן עדיפות למשפחות עם ילד אחד לפחות שגילו מתחת ל-12
    זכאות לרווקים מעל גיל 35 ללא הגבלת גיל. בדירות עד 60 מ"ר. אין העדפה של זוגות על פני רווקים
    התייחסות לשירות צבאי ב-50% מהפרויקטים: 25 נקודות עבור שירות צבאי ו-5 נקודות עבור שירות מילואים אין
    התייחסות לשכר אין הכנסה חודשית של עולה על 14,405 שקל ברוטו. אחד מבני הזוג חייב להיות בעל עסק או עובד במשרה מלאה
    גודל הדירות עד 100 מ"ר במרכז ועד 120 מ"ר בפריפריה 60 מ"ר עד 80 מ"ר
    התייחסות לגיל אין הגבלה לפחות אחד מבני הזוג חייב להיות מתחת לגיל 45
    תנאים נוספים עדיפות מוחלטת למשקי בית שבהם אחד מבני הזוג נכה מי שהיה ועודנו תושב תל אביב ברציפות למשך 5 שנים
     

     

    הממשלה רצתה דירות קטנות – ראשי הרשויות מתנגדים

    לצד כל אלה, קיים הבדל נוסף ומשעותי בין המכרזים של עיריית תל אביב לאלה של הממשלה, והוא גודל הדירות. במכרזי מינהל מקרקעי ישראל הוטלה מגבלה שלפיה גודל הדירות לא יעלה על 100 מ"ר במרכז ו-120 מ"ר בפריפריה. במכרזים של עיריית תל אביב, לעומת זאת, גודל הדירות יהיה בין 60 ל-80 מ"ר ולשם כך אף מציעה העירייה ליזמים תוכנית "הצפפה", שתאפשר להם להקטין את גודל הדירות מ-100 מ"ר, הגודל המוגדר בתוכנית הבנייה העירונית הקיימת.

     

    מה פשר הפער בין הגדלים? דירות בגודל של 100 מ"ר פונות לקהל מבוגר יותר, זוגות עם ילדים. דירות של פחות מ-80 מ"ר מתאימות לכל היותר לזוג צעיר עם ילד אחד. מקובל גם כי שיעור הרווח מבנייתה של דירה עולה ככל שהיא גדולה יותר. אחד הגורמים שהובילו למצוקת הדיור הנוכחית, הוא העובדה שבשנים 1998-2008 חלה ירידה עקבית בכמות הדירות הקטנות שנבנו, מכיוון שקבלנים העדיפו להתרכז בבניית דירות גדולות, תחום שבו הרווחיות גבוהה יותר.

     

    בממשלה דווקא רצו דירות קטנות יותר במכרזים, אך נתקלו בהתנגדות של נציגי הרשויות המקומיות. מסתבר שראשי הרשויות המקומיות בישראל מחזיקים בתפישה שלפיה דירות קטנות מושכות אוכלוסיה בעייתית, שפוגעת בבסיס ההכנסות מארנונה ואינה יכולה לקיים מערכת חינוך איכותית באמצעות תשלומי הורים גבוהים.

     

    בתל אביב, מסתבר, פוחדים פחות מרווקים וזוגות צעירים. ככל הנראה מפני שהם נחשבים לסוד כוחה של העיר ולכוח המניע את ההווי האורבני שלה, המהווה מוקד משיכה לעסקים, שדווקא משלמים ארנונה גבוהה. בשנת 2011 גבתה עיריית תל אביב 1.965 מיליארד שקל בארנונה מעסקים, המהווים 51% מכלל הכנסותיה, שהיו הגבוהות ביותר מבין כלל הרשויות המקומיות בישראל.

     

    פרק הדיור בדו"ח ועדת טרכטנברג כולל התייחסות נרחבת לחשיבות שבבניית דירות קטנות להשכרה. ההגדרה של דירה קטנה, על פי הדו"ח, הוא דירה שגודלה לא עולה על 85 מ"ר. נראה שבסוגיה זו, כמו גם בסוגיית מיצוי כושר ההשתכרות, המלצות הוועדה עברו עידון מה מרגע שנפגשו באינטרסים של מוקדי הכוח הפוליטי במדינת ישראל.

     

    את מחיר השינויים ישלמו הצעירים. הפרויקטים שייבנו ברחבי הארץ לא יתנו מענה לצרכיהם. לא מבחינת הקריטריונים, שמעדיפים בבירור זוגות עם ילדים, וגם לא מבחינת גודל הדירות, שיתאימו למשפחות ולא לזוגות או יחידים. האוכלוסייה החילונית בשנות ה-20 לחייה תמשיך להיעדר ממרכזי הערים בישראל, שימשיכו לשקוע בנמנום פרברי.

     

    מובילי המחאה נגד יוקר הדירות, כונו לא פעם "מפונקים שרק רוצים לגור בתל אביב". יש לזכור כי גם ההעדפה למגורים בתל אביב היא תוצאה של מדיניות. בממשלה ובשלטון המקומי לא מבצעים את הפעולות הנדרשות על מנת לייצר אלטרנטיבות לעיר הגדולה היחידה בישראל.

     

    "המדינה פיתחה מודל שנוטה להעדיף חרדים"

    "עיריית תל אביב יפו החלה לעסוק בסוגיית 'דיור בר השגה' שנים לפני שמדינת ישראל הכירה בצורך להתמודד עם הסוגיה", אמר סגן ראש עיריית תל אביב, אסף זמיר. "לצערי, היה עלינו לקבוע לבדנו קריטריונים לזכאות ולפתח מודלים כלכליים ותכנוניים לקידום הנושא ולשמחתי ניתן לראות בבירור שבעוד המדינה פיתחה מודל שנוטה להעדיף בעיקר משפחות של חרדים, אין חובת תעסוקה וככל שיש יותר ילדים הזכאות גדלה, המודל העירוני דווקא דורש שאחד מבני הזוג יעבוד ומסתפק בשאלה האם יש ילד אחד ולא יותר".

     

    "באשר לסוגיית הגיוס לצה"ל", אומר זמיר, "כעיר פלורליסטית עם קהילות רבות כולל קהילה ערבית יפואית ראינו לנכון שלא להכליל תנאי זה בזכאות לדיור בר השגה על אף שאנו מעודדים בצורות רבות את הגיוס לצה"ל ואחוז הגיוס וההשתתפות בקרב בוגרי התיכונים בתל אביב הוא מהגבוהים בארץ".

     

    לדברי זמיר, יותר משחשובים הקריטריונים חשוב שפרויקטים של דיור בר השגה יקודמו בפועל. "אנחנו התחלנו לעסוק בנושא ב-2008 ובשנה הקרובה 10% מתקציב הפיתוח של העירייה (כ-50 מיליון שקל) יושקעו בבניית פרויקטים של דיור בר השגה בעוד שבממשלה טרם הוחלט על קידום פרויקט כלשהו בפועל".


    פורסם לראשונה 13/07/2012 16:28

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחאה ברוטשילד. הם מפונקים?
    צילום: מוטי קמחי
    מומלצים