שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    משה לדור - טבע של אג'נדה
    היסוד הנפשי שפעל אצל לדור בפרשת אלי הורביץ, נמצא בפרשת אולמרט. האיש הונע ומונע מאג'נדה אישית. אדם כזה אסור שיימצא עוד רגע אחד בתפקידו. הוא מסוכן

    נימוקיהם של אלה הטוענים שפרקליט המדינה, משה לדור, חייב להישאר בתפקידו קבילים. שהרי, על-פי הגיונם, פרקליט המדינה מילא תפקידו בלא משוא פנים. הוא הגיש את תביעתו נגד אולמרט על פי אמות מידה מקצועיות ועשה מלאכתו נאמנה. כישלונו אם כך הוא בגדר הנורמה במחוזותינו, ומה עשה אם כך שיגרשוהו מלשכתו? ובכן, עשה גם עשה.

     

    כדי להסביר, אביא דוגמה אחרת לתפקודו, שעליה עמדתי בביוגרפיה שכתבתי על אלי הורביץ שיצאה לאור לאחרונה. היא זהה, באלמנטים הנפשיים שבה, כמעט לחלוטין, למה שעשה לדור עשור אחר כך.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet:

    הסיפור שהושתק על פליטים יהודים מארצות ערב / רון פרושאור

    ללמוד מצרפת, כדי שלא יפילו עוד ראש ממשלה / יהושע רזניק

     

    ב-1996 נפתחה חקירה נגד אלי הורביץ ז"ל, מנכ"ל טבע, שכבר אז נחשב לדמות מרכזית במדינת ישראל, לא רק כבכיר התעשיינים, אלא גם כאישיות ציבורית, שרבים וטובים היו משוכנעים שמקומו הטבעי בראשות ממשלת ישראל. החקירה הולידה כתב אישום דרמטי, שבו הואשם הורביץ במתן יד בגניבת מיליוני דולרים מכספי המדינה. עוד לפני הגשת כתב האישום, במהלך משפטו בבית המשפט המחוזי, ובסופו, טען הורביץ כי התובע, משה לדור, אז פרקליט מחוז ירושלים, מונע ממניעים אישיים. כאשר נשאל הכיצד, והרי אין לו ולא כלום עם הנתבע? הסביר הורביץ, תמיד בקול רם, כי לדור מונע על-ידי אג'נדה. ביסודה של אג'נדה זו, יש לעצור אישים מוצלחים כהורביץ.

     

    הוא "סימן אותו", כפי שהעיד בפניי הורביץ, ואחר כך הוליך למטרה. אמונתו היוקדת הדביקה את כולם. לדור היה אשף יחסי הציבור ויצר מגע עם מעצבי דעת הקהל, הסיט ופמפם את האג'נדה והיא נטמעה. שאלתי את הורביץ מה עם כבוד השופטת אילה פרוקצ'יה, שהרשיעה אותו בערכאה ראשונה בבית המשפט המחוזי? תשובתו הייתה פשוטה. "קרא את פסק דינם של שלושת שופטי בית המשפט העליון", שכזכור מצאו את הורוביץ זך כבדולח.

     

    קראתי. לא רק ששופטי בית המשפט העליון תיאודור אור, הפרופ' יצחק אנגלרד ויעקב טירקל, זיכוהו לחלוטין מכל אשמה, אלא מצאו שהורוביץ אכן צדק בטיעוניו האישיים נגד לדור. הם מצאו שלתביעה הכללית בראשות הפרקליט הייתה אג'נדה. כל שביקשה לעשות היה להרשיע את הורביץ בכל דרך ובכל מחיר, גם אם היה חף מכל אשמה. שלושת השופטים העליונים הללו היו אנשים מתורבתים ומנומסים וכינו את פסק הדין של פרוקצ'יה, העומד מאחרי טיעוניו של לדור, כמלא "טעויות". אך הקורא בשורות פסק הדין יכול לראות את הדברים אחרת. על פניו הייתה שם אג'נדה ברורה וחד-משמעית, שאין דבר בינה לבין דין וצדק.

     

    כך גם פרשת אולמרט. גם הפעם ללדור הייתה אג'נדה. הוא ביקש לפגוע בראש ממשלה מכהן. לא אכנס פה למניעיו, חלקם עוד יתברר. אם לא עתה, אז בעתיד. מניסיוני כהיסטוריון, הדברים יילמדו. נאמר רק שאני לא יודע מה היו מניעיו. ברור שהיו וברורה המוטיבציה, שהרי זו גם הייתה התוצאה והוא היה מודע לה מלכתחילה. לתובע הראשי גם ברור איך עושים זאת: לוקחים עד שהמילה "מפוקפק" היא מחמאה עבורו, שטען כי יש באמתחתו שמיים וארץ נגד ראש ממשלה מכהן, והופכים אותו לעד מדינה. במקביל מפמפמים לכלי התקשורת, ובאמצעותם לדעת הקהל, שלאיש יש עדות מרשיעה נגד ראש הממשלה ובא לציון גואל.

     

    הפיכה שלטונית דה-פקטו

    משנשאל איך מתחברים דבריו על מהימנותו של העד, הפנה לדור בלי למצמץ לדברי השופטים, גם שופטי העליון, שקבעו שיש לשמוע את עדותו. נו, ומה יכלו לעשות? הרי לדור וחבריו בפרקליטות טענו כי לא יחזור להעיד, כי אין הוא כלל רוצה לעשות זאת. אותם ששת שופטים רק לא ידעו, מה שלדור וחבריו בפרקליטות ידעו גם ידעו. העד הונע מאג'נדה משלו. הוא וחבריו (וממניו) חפצו לסלק את ראש הממשלה. זאת כמובן לא גילו לשופטים הנכבדים. אלה סמכו על מהימנות התביעה הראשית ויושרה.

     

    הסוף ידוע. ראש ממשלה מכהן, שנבחר לתפקידו על-ידי החברה הישראלית, סולק בבושת פנים על-ידי פקידים מהתביעה הראשית. אלה ברוב חוצפתם עוד סיפרו לנו אחרי הזיכוי סיפורים על אמונתם התמימה במהימנותו של העד, לא פחות מכך. הם אף הביאו בכל פעם את האליבי, גם שופטי העליון והמחוזי נתנו להם את ההרשעה לסלק ראש ממשלה מכהן. נו, ואני שואל שוב, הייתה להם ברירה? האמרו להם מי עומד לפניהם?

     

    היסוד הנפשי שפעל אצל לדור בפרשת הורביץ נמצא גם בפרשת אולמרט. האיש הונע ומונע מאג'נדה אישית. אדם כזה אסור שיימצא עוד רגע אחד בתפקידו. הוא מסוכן. מהורביץ גזל שש שנות חיים. מי יודע כמה גזל מאולמרט. וחמור הרבה יותר, הוא גזל ממדינת ישראל ראש ממשלה מכהן. הוא ביצע, דה-פקטו, הפיכה שלטונית, באופן מודע! בגלל אג'נדה.

     

    פרופ' יוסי גולדשטיין, היסטוריון מהמרכז האוניברסיטאי באריאל, כתב את הביוגרפיה של אלי הורביץ 

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אדם מסוכן. משה לדור
    צילום: גיל יוחנן
    גזל ראש ממשלה. יוסי גולדשטיין
    מומלצים