קריסטן סטיוארט: "לא פוחדת להסתכל במראה"
רגע לפני סיום סאגת "דמדומים", מגיעה קריסטן סטיוארט (בלה סוואן בשבילכם) למסכים עם "שלגיה והצייד" בתפקיד הנסיכה הלוחמת. בראיון היא מספרת על חיבתה לנשים חזקות, ומתארת כיצד הוכיחה עצמה ככזאת עם אגרוף לפניו של כריס המסוורת'
את קריסטן סטיוארט אתם כנראה מכירים יותר בשם בלה סוואן, הלא היא גיבורת סדרת ספרי "דמדומים" מאת סטפני מאיירס, שעיבודם הקולנועי הפך ללהיט מסחרר עבור בני הנוער ובכלל. אבל סטיוארט, בת 22 בסך הכל, היא שחקנית עם שאיפות גדולות יותר, ועכשיו כשהסרט החמישי והאחרון בסאגה "דמדומים: שחר מפציע - חלק 2" עומד לצאת השנה ולחתום את עלילת הערפדים-אנשי זאב-בני נוער, היא יכולה להשתחרר קצת, ולהשאיר את בלה מאחור.
ביי ביי בלה. הטריילר ל"דמדומים: שחר מפציע - חלק 2"
"אני נרגשת מזה שכל הסיפור יהיה בחוץ", היא אומרת בראיון ל-ynet. "יצא לי לחיות את זה כל כך הרבה זמן. זה באמת מיוחד להיות מעורב עם דמות זמן ארוך שכזה. אז זו הקלה. כמו כל פרויקט שאתה מתחיל, ופשוט רוצה לסיים אותו. כולם חושבים שאני מנסה ממש להוכיח את עצמי עכשיו, להראות לעולם שאני יודעת לשחק, ויכולה להיות משהו שהוא לא בלה סוואן. אני לא. אני פשוט עושה את מה שעשיתי לאורך כל הדרך".
דרך המילוט של סטיוארט מהאגדה המודרנית של "דמדומים" עוברת דך האחים גרים הסרט "שלגיה והצייד" שביים רופרט סאנדרס, בה היא מגלמת את התפקיד הראשי. הסרט שיעלה לאקרנים בישראל ביום חמישי, אחרי ששבר קופות בארצות הברית. הסרט הוא גלגול מודרני לאגדת הילדים הידועה.
סטיוארט מגלמת את שלגיה - האשה היחידה בממלכה שיותר יפה מהמלכה המרשעת רבאנה (שרליז ת'רון). כשהדבר מתגלה למלכה היא נחושה להביא למותה של שלגיה. מה שלא עלה בדעתה של המלכה הוא שהבחורה הצעירה שהצליחה להמלט ממנה, חברה לצייד (כריס המסוורת', "הנוקמים", "ת'ור") שנשלח לתפסה, ושבמקום להסגירה מאמן אותה לקרב.
סטיוארט מספרת כי כילדה לא מצאה עצמה נמשכה לאגדות ילדים, ודווקא ההחלטה ללכת על התפקיד הזה אפשרה לה לגלות וללמוד מחדש את הסיפור של האחים גרים. "מה שמשך אותי לסרט שהוא לא מביא את סיפור הנסיכה הרגיל", היא מסבירה.
"זה נכון שנשארנו מאוד נאמנים לבסיס שלה, לטוב הלב, לטוהר ליופי, אבל הסיפור לא רק של שחור או לבן. שמרנו על ההגינות שבו ועל הריאליות. אף אחד לא היה מאמין שילדה קטנה מנצחת צבא שלם במו ידיה. להיפך, רואים שהיא מפחדת מהמלחמה ושיש המון אנשים שהולכים איתה, שומרים עליה ועוזרים לה. גם במהלך העבודה על הסרט לא הרגשתי אף פעם שמדובר בשקר, במשהו מזויף וזה היה מדהים עבורי".
התפקיד דרש מסטיוארט די הרבה אימונים פיזיים - בין היתר אימוני חרבות, מכות, אקרובטיקה קלה. כמו כן, נדרשה סטיוארט לרכב על סוסים, דבר שלדבריה, עלה לה בדם. כשהייתה צעירה יותר עפה מסוס ושברה את המרפק תוך כדי. "מאוד הפחיד אותי לעלות על הסוס וזו היתה מכשלה אדירה שהייתי צריכה לעבור אותה. עד השניה האחרונה שהייתי על הסוס פחדתי מזה, וממש שנאתי את החוויה. אני לא מרגישה בטוחה להיות בשליטה על כזו חיה גדולה, אני מעדיפה לעמוד לידו וללטף לו את האף".
סיפור נוסף שהסתובב במסדרונות והפך לאגדה הוא אודות האגרוף אותו חטף כריס המסוורת', הידוע בממדיו הפיזיים הגדולים, מסטיוארט המיניאטורית.
היה או לא היה?
"כן, הכנסתי לו אגרוף. כריס עשה את הקלוז-אפ שלו, והוא פשוט המשיך להתקרב עוד ועוד, ולא רציתי להפריע לו כי הוא עשה טייק מדהים ובסוף יצא שהכנסתי לו. עד היום הוא לא מאמין לי שזו היתה תאונה".
הביאה את הוליווד מהבית
סטיוארט היא אחת השחקניות הצעירות הבולטות ביותר על מסכי הקולנוע היום. היא נולדה וגדלה בלוס אנג'לס למשפחה שאכלה ונשמה את עסקי השעשועים. אביה, ג'ון סטיוארט, הוא מנהל במה ומפיק טלויזיה של רשת פוקס ואמא, מפקחת תסריטים. סטיוארט מעידה שאף פעם לא היה לה את הדחף להיות מפורסמת ותמיד חשבה שהיא תהיה תסריטאית או במאית. בגיל שבע, כשגילה אותה סוכן שחקנים בהצגה של בית ספר, זה השתנה.
סטיוארט הצעירה לא היתה ילדה כוכבת. היא לא היתה מאלה שכבשו את המסך משחר ילדותם. אצלה זה קרה לאט. במשך השנים היא הופיעה בתפקידים קטנים בין היתר בסרטים "החדר" לצידה של ג'ודי פוסטר וב"עד קצה העולם", סרטו של שון פן, אולם הפריצה הגדולה שלה הגיעה ב-2008 בתפקיד בלה סוואן - הצלע הנשית והאנושית במשולש האהבה בסדרת סרטי "דמדומים" המבוססת על ספריה של סטפני מאיירס. והשאר הסטוריה והסטריה.
את מרגישה יותר בטוחה בעצמך כשחקנית עכשיו?
"אני לחלוטין אדם יותר בטוח עכשיו, אבל תמיד הייתי די מרוצה מעצמי כשחקנית. אני אוהבת לשחק. אף פעם לא הייתי לא בטוחה בזה. הייתי חסרת בטחון באשר להיותי מצרך שמעניין אנשים מעבר להיותי שחקנית. אני חושבת שזה מאוד מביך ומגוחך ששחקנים מתחילים למכור את עצמם כמאוד מעניינים. בשבילי, המשחק, הוא הדבר הכי מעניין שאני עושה. בעיקר כשזה נוגע לאנשים אחרים".
בלה ואדוארד - גם במציאות?
אחד הנושאים שסטיוארט מתכוונת אליהם שעניינו ועדיין מעניינים את הציבור, גם אם היא לא מתייחסת אליו ישירות, הוא מערכת היחסים שלה עם רוברט פטינסון (שמגלם את הערפד אדוארד קאלן). שמם של הכוכב הבריטי בן ה-26, וסטיוארט נקשר עוד מ-2008 עת עבדו על "דמדומים" הראשון. שני השחקנים משתדלים שלא להיראות יותר מדי בפומבי וגם לא נוטים לדבר על הקשר ביניהם. על פי הפרסומים האחרונים לא בטוח שתהיה להם סיבה להיפגש בפומבי או בפרטיות, לאחר הפרסומים האחרונים על כך שסטיוארט ניהלה רומן עם במאי "שלגיה והצייד" סאנדרס.
סטיוארט, בעודה נושכת שפתיים, מגמגמת ומתפתלת, טוענת שהיא מרגישה יותר טבעי כשמדברים איתה על נושאים אישיים. "זה נעשה יותר נוח לדבר על מה שאני באמת רוצה לדבר. לדעתי, בהרבה מהשחקנים המזוינים שאני רואה מסביבי יש איזה נתק והם כל הזמן עסוקים בלהופיע במקום פשוט לדבר. אני לא יודעת להעמיד פנים, לעשות כאילו. אז מה שכן למדתי זה לנתב את השיחה לדברים שמעניינים אותי, ולסיבות שאני פה. לפני זה, לא הבנתי למה כל האנשים האלה רוצים לדעת את כל מה שהם רוצים לדעת עלי".
סטיוארט מונה את הסרט החדש בכיכובה, "בדרכים", המבוסס על ספרו של ג'ק קרואק ובבימויו של וולטר סאלאס כסיבה עיקרית ללמה היא מאוהבת במדיום הקולנועי. "כשאני בוחרת תסריטים, אני פועלת לפי האינסטיקטים שלי. אני לא בעלת טאקט רב כשזה מגיע לקריירה שלי ולהחלטות שנוגעות אליה. 'בדרכים' היה הספר הראשון שממש אהבתי ושפתח כל כך הרבה דלתות עבורי, וזה לגמרי הרגיש כאילו זו חוויה שניתנה לי במתנה".
הטריילר של "בדרכים". קריסטן סטיוארט עושה ג'ק קרואק
גם "בדרכים" וגם "שלגיה והצייד" הם סרטים עם דמויות נשיות חזקות. איך את עם ריבוי הגיבורות הקולנועיות לאחרונה?
"אני חושבת שזה נעשה טרנדי מאוד שיהיו דמויות נשיות חזקות, אבל זה לא נראה לי מאוד אמיתי. זה כמו שלוקחים דמויות גבריות, ונותנים להם שמות נשיים, וזה לא מה שאשה חזקה אומר. זו לא ההגדרה לדעתי. מה שאהבתי בשלגיה זה העקביות שלה. אני קוראת הרבה תסריטים על דמויות של נשים מאוד קולניות, שוברות ביצים ושיניים, כוחניות, זו לאו דווקא ההגדרה שלי של 'אשה חזקה'. זה כוח מסוג שונה".
יעניין אותך לעשות תפקיד אקשן?
"אני פשוט לא אוהבת לשים דברים במשבצות בצורה כזו. אני חושבת שסרטים נהדרים יכולים שיהיה בהם אקשן נהדר ואשמח לקחת בהם חלק אם הם טובים. אתם יודעים, אני לא רוצה להיות הטיפוס שאומר השנה זו תהיה שנת האקשן שלי ושנה הבאה אני אנסה לעשות קומדיות. החיים, כמו בדרמה, נעשים מצחיקים כשהם מאוד עצובים. חרא נעשה מצחיק. אני שונאת ז'אנרים כל כך. אז אני צריכה לומר לא, אבל באותו הזמן, כן".
נחזור רגע ל"שלגיה והצייד". הסרט שלכם מדבר הרבה על יופי כעל מעלה עליונה. האם זה משקף לדעתך את היוהרה בחברה שלנו?
"זה בלתי אפשרי להגיד שאדם צריך לחיות בלי יוהרה לחלוטין. זה עניין מאוד אינדיבידואלי של בטחון עצמי. אם יש לך ערך עצמי, ואתה מאמין בעצמך, ורוצה להראות טוב, ואתה מתקלח כל בוקר ומוכן ליום, זה משהו שהוא שונה לחלוטין מהטבע התחרותי בו משתמשים ביופי כמו בנשק. אני חושבת שרק אנשים מאוד קוּליים יכולים לראות מעבר לזה.
"זה ישמע מאוד קלישאתי, אבל אולי זו הסיבה שמאוד נמשכתי לפרויקט. לשלגיה יש את המשקל של העולם על הכתפיים שלה. זה לא שהיא חסרת יוהרה לגמרי, אבל היא חיה כמו שאני הייתי רוצה לחיות. מאוד חופשייה בעניין של המראה. להיות שחקן זה דבר מאוד מוזר. הכל, באופן טבעי, נסוב סביב התדמית שלך".
אז מה את כקריסטן רואה כשאת מסתכלת בראי?
"לא פוחדת להסתכל במראה. אני יודעת שאנשים משתגעים מאיך שהם נראים ושזה עניין שמאוד מאוד מעסיק אותם אבל כשאני מסתכלת בראי אני מרגישה בסדר. אין לי מערכת יחסים מאוד מורכבת עם המראה. לא אכפת לי גם ללבוש כל יום את אותו הדבר. גם שמצלמים אותי, אני נראית מזעזע ביותר מחצי מהתמונות. אבל ממש לא אכפת לי כל עוד אנשים חושבים שאני קוּלית והולכת עם האמת שלי".
