בנגלדש: "איש מת" שב הביתה אחרי 23 שנה
מוסלמודין סרקאר יצא ב-1989 מביתו ומאז לא שב. שיחת טלפון אנונימית שהגיעה לבית משפחתו חשפה כי הוא נמק בבית סוהר בפקיסטן. בסיוע הצלב האדום הוא שוחרר מהכלא ושב לארצו: "תנו לי קודם כול לפגוש את אמא שלי. אחר כך אספר לכם הכול"
חדשות נוספות בעולם :
- דיווח: דיפלומט איראני חוסל בדמשק
- אישום בהודו: עיתונאי מוסלמי תכנן הפיגוע בדלהי
- תכירו: זאת נהגת המשאית הראשונה באיראן
הרשויות הפקיסטניות שחררו שלשום מהכלא בקראצ'י את סרקאר ומיד גירשו אותו מהמדינה. את פניו בשדה התעופה בדאקה, בירת בנגלדש, קיבל בחום ובחיבוקים רבים אחיו סקנדאר עלי. "אני לא מאמין שאתה חי. חזרת!", אמר עלי לאחיו האובד. סרקאר שתק ודמעות זלגו מעיניו. "אחי, בוא נלך הביתה. אמא מחכה לך", אמר עלי.
בוקר אחד ב-1989, עזב סרקאר את ביתו וסיפר למשפחתו שהוא שב לעבודתו כסבל בעיר הנמל המרכזית בבנגלדש והעיר השנייה בגודלה במדינה. מאז משפחתו לא שמעה ממנו שוב, עד שהוועד הבינלאומי של הצלב האדום איתר אותו בבית סוהר בקראצ'י אחרי שקיבל שיחת טלפון אנונימית.
לאחר היעלמותו של סרקאר, יצא אחיו עלי למספנה כדי לחפש אחריו. אולם נאמר לו שאחיו מעולם לא שב לעבודה. "חיכינו חודשים, שנים, ובסוף חשבנו שהוא איננו עוד (בחיים)", אמר עלי. "אחרת, מדוע הוא לא סיפר לנו היכן הוא נמצא?".
"עצרו אותי בגבול הודו-פקיסטן בלי מסמכים"
גם לאחר שובו אתמול הביתה, סרקאר סירב להסביר מה קרה לו ומדוע הוא מצא את עצמו בסופו של דבר בכלא בפקיסטן. "חציתי את הגבול להודו ב-1989 והלכתי לניו דלהי אחרי ששהיתי כמה חודשים במדינות ההודיות אסאם ומגלהאיה. מאוחר יותר התחתנתי בניו דלהי", סיפר סרקאר. "אך עצרו אותי בגבול הודו-פקיסטן כשניסיתי להיכנס לפקיסטן ב-1997. לא היו עליי מסמכי נסיעה", הוא אמר.
"ריציתי 15 שנה בכלא", אמר סרקאר, אך לא מסר פרטים נוספים על נסיבות מאסרו. "תנו לי קודם כול לפגוש את אמא שלי. אחר כך אספר לכם הכול".
לפקיסטן ולהודו יש היסטוריה של יחסים מתוחים והשתיים עוצרות לעתים קרובות אזרחים של כל מדינה ואף כולאות אותם לתקופות ארוכות בגין כניסה לשטחיהן. שני הצדדים שחררו עשרות אסירים מסוג זה, אולם מאות מהם עדיין כלואים בבתי הסוהר.
אחרי שבני משפחתו של סרקאר שמעו ממטלפן אנונימי כי הוא נמצא בחיים ושוהה בפקיסטן, הם לא ידעו מה לעשות. הם צלצלו בחזרה למספר שממנו הגיעה אליהם השיחה, אך הוא היה מנותק. אז סיפרו להם כי הצלב האדום מסייע לאתר נעדרים ולבקש את החזרתם לארצם.
בני משפחתו של סרקאר יצרו קשר עם הסניף של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום בדאקה, שמצדו יצר קשר עם נציגיו בפקיסטן. תוך כמה ימים הם גילו כי סרקאר נמק בכלא בקראצ'י.
בינתיים, בכפר בישנרופמפור שבצפון בנגלדש, שבו גר סרקאר, כל התושבים נערכו לקבל את פניו. "כל הכפר מחכה לו. כולם רוצים לדעת מתי הוא מגיע, איך זה קרה", אמר תושב הכפר חביבור רחמן. "זה הולך להיות מפגש גדול".
לפנייה לכתב/ת 
