המהפכה השקטה של בק
את האלבום הבא שלו, בק לא יקליט. הוא רוצה שתנגנו אותו בעצמכם ותעלו לרשת, לאחר שתקנו ספרון תווים. רעיון גאוני, עצלני או טרחני?
קאברים של שירים. יוטיוב טובע בהם. לכל קליפ רשמי יש עשרות סרטוני תגובה של מוזיקאים חובבנים ומקצועיים כאחד, שמציעים את הגרסה שלהם לשיר המקורי ומתפללים למאות אלפי צפיות ולהצלחה שתגיע בעקבותן.
לפני יומיים שחרר הזמר גוטייה גירסה חדשה לשיר שלו "Somebody that I used to Know", שמורכבת מערבוב של עשרות הקאברים לשיר ביוטיוב (בהשפעה ישירה מהפרוייקט של קותימן הישראלי, יש לציין). מדובר בתופעה מעניינת: הנה אמן מצליח שהשיר שלו זכה לכמות בלתי נתפסת של 300 מיליון צפיות, שמודע להשפעה הישירה שלו על מעריצים ויוצרים, וחוזר ומשתמש בה כהשראה ליצירה חדשה משלו.
בק הנסן, (Mutations, Guerro, Sea Change) החליט ללכת צעד אחד קדימה, לחסוך ממעריציו את המתווך – המוזיקה שלו: את האלבום הבא שלו שיצא בדצמבר, Song Reader (קורא שירים, בתרגום מילולי), לא תוכלו לשמוע בשום מקום ברשת או להשיג בחנויות - בגלל שהוא מכיל דפי תווים בלבד.
"סונג רידר הוא ניסוי החוקר את מהות האלבום בסיומה של שנת 2012," נכתב באתר הרשמי של בק. באופן תיאורתי פחות ומעשי יותר, מדובר בספרון תווים בהוצאת McSweeney's, שמכיל 108 עמודים שמרכיבים עשרים שירים חדשים, שניים מהם אינסטרומנטליים בלבד. לצד התווים הספרון יכיל הקדמה מאת בק ואיורים פרי עטם של אמנים רבים (בין היתר מרסל דזמה, שעיצב את עטיפת האלבום Guero).
רוצים לשמוע את השירים החדשים? תצטרכו להפיח בהם חיים בעצמכם. או, לפחות, להסתמך על אנשים בעלי כישורים מוזיקליים שיקנו את האלבום, יפיקו שירים בעצמם ויעלו גרסאות שלהם לרשת. באופן מסקרן, עד עכשיו בק לא פירט האם יצטרף לפרוייקט ויעלה גרסאות לשירים בעצמו, או שמי שמי שממש רוצה לשמוע את השירים כפי שבק התכוון אליהם יוכל לשמוע אותם בהופעה חיה בלבד.
ספר או אלבום?
ההכרזה על האלבום התקבלה בדעות חלוקות. בפורבס הכריזו עליו כלא פחות מרעיון בעל השלכות מרחיקות לכת על עידן המידע הדיגיטלי, יצירת תכנים ותקשורת חברתית. אך חלק מהמעריצים מבולבלים. "זה ספר או אלבום?" כתב מגיב באתר "רולינג סטון" ואחר הביע דאגה כיוון ש"מוזיקאים ומעריצים רבים לא קוראים תווים, הרבה מהם לא יוכלו להשתתף בפרוייקט," דבר העלול לפגוע בפופולריות שלו.
אך לגבי דבר אחד אין ספק: מדובר בפרוייקט שמאחוריו רעיון מוזיקלי ואינטראקטיבי שאפתני. כזה שמנסה לחבר בין דף התווים הפשוט והוותיק לבין היכולת האדירה של האינטרנט להפצת רעיונות ותוכן. אלבום מודפס שנושא שם כמו סונג רידר קורץ ישירות לקוראי הספרים האלקטרוניים, רק שבמקרה הזה מי שיקרא את השירים יהיו המעריצים - ואין ספק שזוהי קריצה אירונית ומודעת לגמרי.
בואו תשירו
כדי לעמוד מאחורי קונספט שכזה נדרש אומץ או אולי אפילו חוצפה, אך גם לא מזיק להיות מוזיקאי בינלאומי מצליח. כשבק יקרא לחבריו ולמעריציו להתגייס ליצירת גרסאות משלהם לשירים, יש יותר סיכוי שאנשים יתאגדו וישקיעו את המאמץ כדי להיות הראשונים (!!!1), לזכות בכמה שיותר צפיות ופופולריות ברשת. על הדרך, כמובן, הם גם יקדמו את השירים החדשים של בק, מבלי שהוא יצטרך להשקיע דקה בקידום האלבום החדש שלו ברשת. וזו, רבותי, סוג של גאונות.ואולי הגאונות האמיתית היא בכך שבק עלה במקרה על המכנה המשותף של מוזיקה והאינטרנט החברתי: מוזיקה היא אומנות שמתקיימת במרחב הזמן. רק כשהיא מבוצעת על ידי אנשים היא קמה לתחייה מדפי התווים. אותו הדבר נכון גם לגבי האינטרנט – שהגולשים בו ממלאים אותו ברעיונות ובתכנים, ובלעדיהם הוא לא יותר מעמודי תווים שמחכים שישתמשו בהם.
מומלצים
