שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    תתפלאו, גן עדן זה לא בשמים

    חווה לא אכלה תפוח, דוד לא היה ג'ינג'י ולווייתן לא בלע את יונה. הרב חיים נבון זיהה 101 טעויות נפוצות בענייני יהדות ועשה מזה ספר: איך הן נולדו? מי משתמש בהן? ומדוע חשוב לתקן אותן?

    יש שאלות שאתם יכולים לענות עליהן גם אם יעירו אתכם באמצע הלילה: מה אכלה חווה בגן עדן? תפוח. מה היה צבע השיער של דוד המלך? ג'ינג'י. איפה שמה יוכבד את משה הקטן? בתיבה ביאור. אבל כל התשובות שגויות - ולא בגלל שהעירו אתכם באמצע הלילה.

     

     

    עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    הטעויות שהופיעו לכם באמצע הלילה (בעצם לא לכם, אתם ידעתם את התשובות, זה השכן שלכם. מסכן, טיפש), הן למעשה טעויות בהבנת המקרא ובתפיסת היהדות, שמשמשות לא פעם כבסיס מוצק לדיונים עמוקים, או כהוכחות ניצחות לטענות כאלה ואחרות. אפשר להמשיך איתן ואפשר להתעורר - ולתקן. זה בעצם מה שעשה הרב חיים נבון בספרו החדש "חווה לא אכלה תפוח" (הוצאת ידיעות ספרים).

     

    טעויות של דתיים ושל חילונים

    הרב נבון, שעומד בראש קהילה במודיעין והספיק לכתוב שישה ספרי עיון ביהדות, כבר פגש לא מעט טעויות. אבל במקום לתת להן להמשיך בדרכן, הוא אסף אותן וכתב עליהן ספר. עכשיו לא תוכלו להגיד שלא ידעתם.  

     

    "הרבה אנשים מתווכחים ומעלים טענות, כשלא לכולם ידועות העובדות", מסביר נבון בראיון למוצש את תחילתו של הספר. "הם מוציאים הרבה אנרגיה שנובעת משגיאות, דעות קדומות או מוסכמות לא נכונות. זה לפעמים מצחיק ולפעמים מרגיז, וחשבתי שכדאי לנכש חלק מהטעויות האלה".

     

    על תואר הטעות הנפוצה ביותר יש כמה מתחרים, וזה גם משתנה לפי שיוך מגזרי: "דתיים בדרך כלל יודעים שחווה לא אכלה תפוח, אבל מצד שני הם מופתעים לגלות שמשה לא שט בתיבה ביאור. הטעות כמובן נפוצה בגלל שיר הילדים היפה 'דומם שטה תיבה קטנה על היאור הזך', אבל אם לרגע חושבים על זה, איזו אמא הייתה שמה את התינוק שלה באחד הנהרות הגדולים בעולם? איך אפשר יהיה בכלל למשות אותו אחר כך מהמים? אמא של משה שמה אותו בסוף שעל שפת היאור".

     

    ומה שעשה השיר למשה בתיבה במגזר הדתי, עשו הציירים הנוצרים לפרי עץ הדעת במגזר החילוני. "התפוח בא מפרשנות נוצרית", מבהיר נבון. "כבר לפני אלף שנה פרשנים נוצרים טענו שמדובר בתפוח, אבל כשאוגוסטינוס כותב שזה תפוח, אין לזה השפעה גדולה כי אף אחד פה לא קורא אותו, מי שהכניסו את זה לשיח שלנו הם הציירים. ציור כולם 'קוראים'".  

     

    הנשק השוביניסטי ואיפה גן עדן?

    התפוח וגם התיבה של משה הן טעויות לא מזיקות, אבל יש לא מעט טעויות שעושות רע ליהדות ולא בצדק.  

     

    הרב חיים נבון (צילום: מרים צחי) (צילום: מרים צחי)
    הרב חיים נבון(צילום: מרים צחי)

     

    "הרבה אנשים משתמשים בפסוק 'ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך' כדי להתקיף את התורה שמצדיקה שליטה של גברים בנשים, או לחלופין כדי להצדיק בשם התורה תפיסות עולם שוביניסטיות", מדגים הרב נבון, "אבל מי שקורא את הפסוק בהקשרו מבין שמדובר בקללה. שלטון הגבר באישה הוא בדיוק כמו 'בזיעת אפך תאכל לחם' ו'בעצב תלדי בנים', וככל שאנחנו פועלים לצמצם את שלטון הגברים בנשים - אנחנו פועלים לתקן את הקללה. טעות מהסוג הזה היא טעות שפוגעת ביהדות". 

     

    מצד שני, יש גם טעויות משמחות. גן עדן למשל, שנתפס כאזור התיישבות שמיימי, למעשה נמצא כאן. "התפיסה שגן עדן נמצא בשמיים היא פרשנות לא יהודית", מבהיר הרב נבון. "מי שפותח את פרשת 'בראשית' יכול לקרוא בדיוק איפה נמצא גן עדן. הוא נמצא בין ארבעה נהרות: פישון, גיחון, הסמוך לארץ כוש, חידקל, הסמוך לאשור, ופרת. לפי זה אנחנו יכולים לדעת שגם עדן היה מקום כלשהו במזרח התיכון. לאן הוא נעלם? זו שאלה אחרת. אבל יש כאן אמירה דרמטית, כי המקום האידילי הזה הוא לא בשמיים אלא בשכונה שלנו. אני חושב שזו אמירה אופטימית, שהעולם הזה יכול להיות גן עדן".

     

    משה לא עובר מסך

    המסקנה של נבון מכל הטעויות שפגש היא פשוטה: צריך לקרוא את מה שכתוב. אם תעשו את זה תגלו עוד דברים מפתיעים, כמו שדוד המלך לא היה ג'ינגי (בתקופתו אדמוני ככל הנראה תיאר דווקא שיער שחור), יוסף לא לבש כותונת פסים (פסים היה כנראה כינוי לשרוולים) ומשה לא גמגם.

     

    "כתוב על משה רבנו שהוא היה כבד פה", מסביר נבון. "יש מדרש שמפרש את זה כגמגום, אבל זה בהחלט לא הפשט ופרשנים מעירים על כך. ככל הנראה הוא פשוט לא היה קומוניקטיבי במיוחד, זאת אומרת הוא לא ידע לדבר מול קהל ולכן הוא היה צריך את אהרון אחיו לצדו. אני חושב שכשאומרים שמשה רבנו, המנהיג הגדול בהיסטוריה, היה אדם שלא ידע לעבור מסך, זה מסר מאוד חשוב עבורנו. יש כאן הכרה שבוחרים מנהיג לא לפי יכולת הניסוח שלו, אלא לפי עוצמת האישיות והערכים שלו.

     

    "טעות נפוצה נוספת שיכולה להתברר בקריאה פשוטה של הטקסט היא השימוש ב'עצת אחיתופל' כתיאור לעצה גרועה. זה שימוש מודרני שנובע מאי-ידיעה, כי כל מי שקורא את הטקסט יכול להבין שאחיתופל היה יועץ מצוין. הוא היה לא-מוסרי, בגד בדוד ועבר לייעץ לאבשלום כי חשב שהוא עומד לנצח, אבל הוא נתן לאבשלום עצה מצוינת. כשאבשלום לא קיבל את עצתו, אחיתופל הבין שהוא הימר על הצד המפסיד והתאבד".  

     

    מתן תורה או חג החלב

    אז יש טעויות שהטקסט יכול לפתור בקלות, אבל יש לא מעט טעויות שלא נוגעות למקרא, אלא הן בבחינת מוסכמה יהודית שמסתובבת ברחוב, ולעתים עושה בו שמות.

     

    "מדובר במוסכמות שאין להן שום בסיס", מבהיר הרב נבון, "כמו למשל הפיכתו של חג השבועות לחג החלב. זה מנהג שמקורו לא ידוע והוא השתלט על חג מתן תורה. לקראת חג השבועות העיתונים מלאים במתכוני חלב, אבל זה לא המסר העיקרי של החג. הבעיה במקרה הזה היא שמנהג משתלט על התוכן ומאפיל עליו. דבר דומה קורה בראש השנה. מה נחשב הסמל העיקרי של ראש השנה? תפוח בדבש, למרות שהסמל צריך להיות התקיעה בשופר, שזו המצווה העיקרית. אבל שוב, המנהג – שאגב, הוא מנהג מאוד מאוחר – נהיה העניין הדומיננטי בחג.

     

    "אני מניח שהדומיננטיות של האוכל נובעת מכך שיש מקרים שבהם התוכן האמיתי של החג קשה לעיכול בחברה הישראלית. בחג שבועות אולי קשה לחברה החילונית לאמץ את כל התוכן שנוגע בעיקר למתן תורה, אז הם הפכו את זה לחג החלב. אפשר להבין את זה, אבל אי-אפשר למחוק את הידע הבסיסי. גם החילונים חייבים להתמודד עם הממד הזה של החג. הם יכולים לבחור אם לאמץ אותו או לא, אבל לא לדלג עליו, כי התורה היא תרומה שהבאנו לעולם והיא הרבה יותר משמעותית ממאכלי חלב".

     

    איזו טעות מכעיסה אותך?

     

    "כשאומרים שלפי התורה אדם צריך להכות את ילדיו כי נכתב 'חושֹך שבטו שונא את בנו'. שבט במקרא הוא סימן לסמכותיות, ולכן כשאומרים 'חושֹך שבטו' הכוונה למטפורה לאדם שלא מפעיל על ילדיו את הסמכות ההורית שלו. הטעות הזו מכעיסה אותי

    כאבא. צריך לזכור שהרבה מילים בתנ"ך משמשות בצורה שונה מהשימוש שיש להם היום, ואסור לכפות על הטקסט תובנות ומילים מודרניות".

     

    תקופה ארוכה אסף הרב נבון את הטעויות שאתם (והשכנים שלכם) עושים, אבל כשהוא מדבר על הטעויות שפגש, הוא מאוד נזהר לא להשתמש במילה "בורות". פעמיים בשיחה היא ברחה לו החוצה והוא מיהר לתקן ולקרא לה "חוסר ידע" או "דעות קדומות".

     

    "הדרך להתמודד עם טעויות וחוסר ידיעה היא על-ידי ידע", הוא מצהיר, "וזה מה שניסיתי לעשות. אני מאמין בהקניית ידע בדרך נעימה ונגישה, וניסיתי לעשות את שני הדברים ביחד. תוך כדי כך למדתי עד כמה מעט אנחנו יודעים, גם על מה שאנחנו יודעים הרבה. אני מקווה שאנשים יקראו את הספר, יהנו, יצחקו, ויכירו יותר טוב את היהדות שלהם. אין ספק שלהכיר את היהדות כמו שהיא יכול מאוד לעזור לחברה הישראלית".

     

    בחנו את עצמכם

    כמה טעויות לדוגמא

     

    • יונה הנביא נבלע על ידי לווייתן. לא נכון. לא לווייתן, אלא סתם דג גדול, שנאמר: "ויהי יונה במעי הדג שלושה ימים ושלושה לילות" (יונה ב).

     

    • הכותל המערבי הוא המקום הקדוש ביותר ליהדות. לא נכון. הכותל הוא קדוש, אבל לא הכי קדוש, כי בסופו של דבר מדובר בקיר תמך חיצוני של רחבת המקדש ולא במקדש עצמו.

     

    • מתתיהו החשמונאי זעק "מי לה' אלי". לא נכון. מתתיהו קרא "כל המקנא לתורה והעומד בברית – יצא אחרי". מי שקרא "מי לה' אלי" היה משה רבנו לאחר חטא העגל

     

    • המכבים נלחמו ביוונים. לא נכון. הם נלחמו בממלכה הסלווקית, שהייתה פריפריה של התרבות היוונית ולא יותר.

     

    • היהדות אוסרת על ביצוע הפלות. לא נכון. היא אוסרת הפלות מיותרות - מה שאומר שלא הכל מותר, אבל גם לא הכל אסור.

     

    • מילה בסלע זה כבוד. לא נכון. הביטוי "מילה בסלע" אינו מחמאה, מאחר שהמשכו של המשפט הוא "משתוקא בתרין", כלומר שתיקה שווה שני סלעים, ולכן עדיף לשתוק.

     

    הכתבה המלאה תופיע השבוע במגזין מוצש, מבית מקור ראשון.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מרים צחי
    הרב חיים נבון
    צילום: מרים צחי
    צילום: עטיפת הספר
    עטיפת הספר
    צילום: עטיפת הספר
    מומלצים