החוקים שהמעסיק לא מספר לך עליהם

לפני כ-4 חודשים עבר בשקט בכנסת חוק האוסר על קבלת בטחונות מעובד. החוק אוסר על מעביד קבלת ערבויות או בטחונות כלשהן ממועמד לעבודה לצורך הבטחת הישארותו במקום העבודה או כתנאי מקדים לקבלתו לעבודה. על פי החוק, המפר את החוק צפוי לסנקציות פליליות ואזרחיות.

עוד במדור קריירה

• לא בהכרח אסון: פיטורים בגיל 50+
  
• הושהו פיטורי 150 עובדי ערוץ 10
  
• גם לפטר צריך לדעת איך: כך תנהגו
  

כמו החוק הזה קיימים חוקים רבים שהעובדים לא מודעים להם ולא תמיד טורחים ליידעם במקום העבודה. ברשימה שלהלן נביא דוגמאות לזכויות שלא בטוח שתשמעו מהמעסיק.

ערבות עובד

ב-27.2.2012 פורסם ברשומות חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב - 2012. החוק אוסר על קבלת בטוחות (כסף, שטר או מיטלטלין) ומימושן מעובד או מומעמד כתנאי לקבלה לעבודה או לשם הבטחת הישארות העובד לתקופה מסוימת..

המפר את החוק צפוי לסנקציות פליליות ואזרחיות. הקנסות נכון להיום הם עד 150 אלף שקל והאחריות מוטלת על התאגיד המעביד וגם על נושא משרה בו, האחראי על התחום. מטרת החוק ברורה – למנוע ממעבידים לכבול עובדים למקום העבודה ובכך להגן על חירותו של העובד ועל זכותו לחופש העיסוק.

החוק אינו אוסר במפורש נטילת התחייבות בכתב של עובד לשלם פיצוי או קנס אם יעזוב את מקום עבודתו, אך פסיקת בתי הדין לעבודה מתירה למעבידים לנכות מעובד שפרש לפני תום התחייבות השירות שלו לנכות משכר העובד את העלות האמיתית היחסית של הקורס שעבר העובד. הנטל להוכיח את עלות הקורס מוטל על המעביד וקביעת סכום שרירותי אינה נאכפת. החוק חל גם על בטוחות שנתקבלו מעובד לפני כניסת החוק לתוקף.

מעבר להתנחלות

עובד שמתפטר עקב שינוי מקום מגורים זכאי לפיצויים רק אם יגור בהתנחלות או היאחזות שאושרו ע"י שר הביטחון ושר החקלאות במשך חצי שנה לפחות, וההתפטרות נגרמה בשל המעבר לאותו מקום. אבל לא רק בשטחים: גם עובד שהתפטר כי עבר לעיירת פיתוח (התקנות קובעות רשימה של עיירות פיתוח) או ליישוב חקלאי, או שנישא ועבר בעקבות בן/בת זוגו או שהתגרש ועבר למקום מרוחק, או שבן זוגו בשירות קבע או במשטרה או בשב"ס הוצב במקום מרוחק או שבן זוגו עבר למקום עבודה אחר ומקום מגוריו הועתק למקום מרוחק יותר.

התנאי הוא שמקום המגורים החדש מרוחק לפחות 40 ק"מ ממקום מגוריו הקודם ומקום המגורים רחוק יותר ממקום העבודה הקודם. גם אם בן הזוג יצא לשליחות בחו"ל מטעם המדינה או הסוכנות או ההסתדרות הציונית או קרן היסוד – המגבית, זכאי עובד לפיצויי פיטורים.

המדינה רוצה לעודד אנשים היוצאים בשליחותה: מתיישבים בעיירות פיתוח, יישובים חקלאיים, היאחזויות והתנחלויות, בני זוג של שליחיה לחו"ל ושל משרתי הקבע בצה"ל, משטרה ושב"ס. לשם האיזון הוספה הוראה כי כל מי שבן זוגו עבר לעבוד במקום מרוחק בישראל ועקב כך נאלץ בן הזוג האחר להתפטר זכאי לפיצויי פיטורים אם תנאי המרחק עונים לקריטריון. המדינה גם מבקשת שלא לפגוע במי שנישא או התגרש ועקב כך עבר למקום מגורים מרוחק ממקום עבודתו.

אנשים סבורים שדי בכך שעברו למקום מרוחק כדי שיתפטרו בדין מפוטרים והדבר אינו כך במקרה של יחידים, אלא אם מדובר בגירושים. אנשים סוברים שבמקרה של יציאה לעבודה לחול הם זכאים לפיצויי פיטורים עם התפטרותם, ואין הדבר כך, אלא אם היציאה לחו"ל היא במסגרת שליחות ממלכתית של בן הזוג.

העסק בו עבדתם נמכר? אתם זכאי לפיצויים

במקרה של חילופי מעבידים באותו מקום העבודה הרי שהחוק קובע שהעובד יקבל פיצויי פיטורים מהמעביד הקודם בעד תקופת עבודתו אצלו או במקום העבודה הקודם כאילו פוטר העובד ביום חילופי המעבידים כאמור; העובד רשאי לעזוב את מקום העבודה, אלא וככל שהמעביד החדש קיבל על עצמו, על-פי התחייבות בכתב כלפי העובד, את האחריות לפיצוי הפיטורים גם בגין תקופת העבודה במעביד הקודם.

זכותו של אדם לעבוד עבור מעביד שבחר בו, ואין מעביד רשאי "למכור" את עובדיו לאחר, ביחד עם המפעל. זה פירושו של חופש העיסוק ושל הזכויות מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. יש לזכור כי עובד המבקש לנצל את זכותו ולפרוש עם חילופי מעבידים חייב לתת למעבידו הודעה מוקדמת כדין (במקרים שבהם זכאים עובדים לפיצויי פיטורים – חודש).

שימוע גם בפיטורי צמצום

גם בפיטורי צמצום, (וגם במקרה של סגירת מחלקה או יחידה במפעל), המעביד חייב לבצע לשימוע לכל עובד שיש כוונה לפטרו – גם אם מדובר במאות או אלפי עובדים – כדי לאפשר לכל אחד מהם להעלות את טענותיו בקשר לפיטורים, להסביר את מצבו המיוחד, אשר אולי לא היה ידוע למעסיק, וכן להציע חלופות לפיטורים, כגון העסקה במסגרת מחלקה אחרת, הסבה מקצועית, ירידה למשרה חלקית, הפחתה בשכר וכו'. אין מדובר ביציאה ידי חובה: העובד המוזמן לשימוע זכאי להיות מיצג בו ע"י חבר, קרוב או עו"ד, בשימוע צריך להשתתף הממונה הישיר על העובד ומנהל בעל סמכויות להחליט על עמדת המעביד.

אין לקבל החלטה לפטר את העובד לפני השימוע אלא רק לאחר שהעובד השמיע את דבריו. יש לנהל פרוטוקול שירשמו בו חילופי הדברים בזמן השימוע. על המעביד לשקול את הדברים בכובד ראש ולהודיע לעובד את החלטתו. במקרים של העדר שימוע, ניתן לבטל את הפיטורים ולהחזיר את העובד לעבודה או לפסוק לו פיצויים. בתי הדין לעבודה פוסקים פיצויים לפי נסיבות הפיטורים. בין סכום סימלי לסכום של שנת משכורת ואף נותנים צו החזרה לעבודה.

התפטרת בגלל שמקום העבודה נקלע לקשיים - תוכל לתבוע את הביטוח הלאומי

עובד שבכל זאת התפטר, בעיקר אם הדבר נעשה עקב אי תשלום שכרו, כולו או חלקו (שעות נוספות), או שניכו משכרו את השתתפותו בתשלום התגמולים או קרן השתלמות ולא הועברו ליעדם, ובסמוך לאחר מכן מעסיקו פשט רגל או שניתן נגדו צו פירוק – ייתכן שעדיין יהיה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים מהמוסד לביטוח לאומי, אם יוכיח שהתפטרותו נעשתה בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים. יש להגיש את הדרישה למפרק או לנאמן בפשיטת הרגל. ביטוח לאומי יכסה את פיצויי הפיטורים ושכר שלא שולם עד לתקרה שהיום עומדת על כ-108 אלף שקל.

התנאים הורעו? אם לא תתפטר, לא תוכל לתבוע

עובד אשר לא הגיש תביעה לבית הדין וגם לא התפטר עקב הרעת תנאי העסקתו – נחשב כאילו הסכים לשינוי!

בית הדין לא מצפה שההתפטרות תהיה מיידית. זאת, בעיקר בתקופה של שפל כלכלי וכאשר הסיכוי למצוא עבודה חילופית אינו גבוה. על פי הפסיקה, ניתן לדחות את ההתפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה – במספר חודשים, אבל לא למעלה מזה.

יש לשים לב מהי הרעה המזכה עובד להתפטר: הקטנת שכר, הקטנת המשרה, סילוק עובד ממשרדו והעברתו לפרוזדור צדדי. עובד שמעבידו צעק עליו או העליב אותו לא יוכל להתפטר בתענה שהורעו תנאי עבודתו. העלבון הוא סובייקטיבי. עובד שמעבידו ביצע כלפיו עבירות כגון תקיפה, הטרדה מאיימת או בעלת אופי מיני שהתלונן, יזכה לפיצויי פיטורים אם יתפטר.

אבדן כושר עבודה- תביעת קרן הפנסיה כמנוף לתביעה נגד המעביד

עובדים שנפגעו בתאונה או חלו, לא מודעים למקורות הכספיים מהם יוכל לממש את מלוא זכויותיהם, בגין מצבם הרפואי.

עובד שעבר אירוע תאונתי או מחלה, שפגעו בכושרו לעבוד, רשאי לפנות למיצוי זכויותיו במקביל הן לביטוח הלאומי, הן לקרן הפנסיה והן לחברת ביטוח שביטחה את המעביד.

לאחרונה ניתן פסק דין של בית המשפט העליון, לפיו סכומים שיקבל נפגע מקרן פנסיה, לא יקוזזו מכספי הפיצויים שיגיעו לו מחברת הביטוח במקרים של תאונת דרכים בדרך לעבודה או תאונת עבודה, וזאת להבדיל מסכומים אותם יקבל מביטוח לאומי בשל אותה תאונה, שהם כן מנוכים מכספי הפיצויים. לתפיסת בית המשפט, מעמדה של קרן הפנסיה זהה למעמד ביטוח המנהלים שהוא פרטי. מאחר שלא מדובר בכסף ציבורי, אין שום סיבה לקזז את הכספים שהתקבלו מהביטוח הלאומי מגמלת קרן הפנסיה.

במסגרת הבקשה לתגמולים מקרן הפנסיה, מוזמן הנפגע לבדיקה רפואית אצל מומחים של הקרן, שקביעותיהם עשויות לסייע בידיו בערוצי תביעה נוספים, אותם הוא ינהל בגין אותו המקרה. מעמדו של ביטוח פנסיוני צובר או ביטוח תאונות אישיות הוא חוזי: העובד משלם עבור קניית כיסוי ביטוחי. ככל שהוסכם מה הוא סכום הביטוח, יקבלו העובד והסכום לא יקוזז מגמלה שיקבל מביטוח לאומי. תשלום מקרן פנסיה צוברת (עובדי מדינה, שלטון מקומי, חברות ממשלתיות) יקוזז. ככל שהמעביד אחראי לתאונה, ביטוח לאומי יחזור אליו או אל מבטחו, לגביית הסכומים ששילם לנפגע.

משרדו של עו"ד גד שושני עוסק במשפט מסחרי, חוזים ודיני עבודה