שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    השיטה שתהפוך את התינוקות שלכם לחכמים יותר
    מחקרים הוכיחו שככל שילדים שומעים יותר מילים בשנותיהם הראשונות - כך רמת המשכל שלהם תהיה גבוהה יותר. מה צריך להגיד להם, מתי כדאי לדבר ובכמה שפות ואיך תדעו שהם באמת מבינים? יעל זקוב מסבירה איך תעשו זאת נכון - שלב אחר שלב

    כולנו מדברים עם התינוקות שלנו ושל אחרים. יש לכך סיבה - ואפילו טובה. חוקרי ההתפתחות מצאו כי הדיבור המכוון לתינוקות ופעוטות הוא הגורם המשמעותי ביותר להתפתחותם השכלית.

     

    במחקר אורך מיוחד שנערך בנושא הקליטו החוקרים הורים ותינוקות מגיל שבעה חודשים ועד גיל שלוש שנים. המחקר כלל עבודה מאומצת של שכתוב ההקלטות וספירה ידנית של המילים.

     

    עוד כתבות של יעל זקוב בערוץ הורים :

     

    עורכי המחקר חזרו ופגשו את הילדים כאשר היו בני תשע עד עשר וערכו להם מבחני משכל. תוצאות המחקר, התפרסמו לפני כעשור ומידת ההתאמה שנמצאה הפתיעה גם את החוקרים עצמם.

     

    הממצאים העלו כי ככל שהילדים שמעו יותר מילים בשלוש שנותיהם הראשונות לחיים, כך עלתה מידת הצלחתם במבדקים המאוחרים וללא קשר לרמה הסוציו-אקונומית של משפחותיהם (כ-7,000 מילים בממוצע ביום נמצאו קשורות ל-79 נקודות אי.קיו. וכ-21,000 מילים ביום, ל-117 נקודות אי.קיו ומעלה).

     

    בנוסף, מחקרים נוספים הראו כי 78% מהדיבור המכוון לתינוקות ופעוטות נעשה על ידי האמהות (אבות, אתם מוזמנים להרים את הכפפה!) ושהורים מדברים לילדים בעיקר בשעות הערב.

     

    שפה "תינוקית": קול גבוה, קצב איטי

    מבוגרים נוטים לדבר לתינוקות בקול גבוה, בקצב אטי ובהדגשת מילים וכך קורה ברוב השפות בעולם: בערבית, מנדרינית, הינדית, יפנית, קוריאנית, רוסית, שוודית, גרמנית ועוד ועוד. גם הילידים באוסטרליה, האינדיאנים באמריקה, דוברי שפות הבנטו באפריקה ובשפות מוקדמות אחרות - מדברים בדרך מיוחדת המכוונת לתינוקות.

     

    האיטיות שבה נאמרות המילים והדגשת הרגשות בעזרת האינטונציה, מקלות על התינוקות להפנות את הקשב, לעקוב ובעיקר לקלוט את המסר הכללי. כאשר מבוגרים מדברים ב"תינוקית", אין זה אומר שהם נשמעים כמו התינוקות שלהם, אלא שהם מדברים במילים רגילות בדרך מיוחדת.

     

    המנגינה של השפה התינוקית "מתרגמת" את הכוונה גם למי שאינו דובר השפה. כדי לבדוק זאת, השמיעו לבני שבט השואר שבאקוודור המדברים בשפה משלהם, 4 משפטים מוקלטים של אמהות אמריקאיות המדברות לילדיהן. כל משפט מוקלט נאמר במצב שונה: אישור, ניחום, איסור ומתן תשומת לב. אנשי השבט הצליחו לזהות את המסר שנאמר מבלי לדעת מילה באנגלית.

     

    התינוקית היא שפה חמה וחכמה: הטון הגבוה - ממקד את תשומת לבם של התינוקות וקצב הדיבור האיטי - עוזר להם להבחין בגבול בין מילה למילה. המשפטים קצרים יותר ולא מבלבלים ואנו נוטים להגיד את המילים החשובות ("איפה אבא?" "הנה הכדור!") בסוף המשפט כדי להקל על זיכרונם הקצר.

     

    הדרך שבה אנחנו מדברים לתינוקות דומה גם לדרך שבה אנשים מדברים עם חיות הבית האהובות, רק בהבדל אחד משמעותי: מבלי להדגיש את המילים, מאחר ואין ציפייה שילמדו את השפה.

     

     

    דברו איתם יותר, הם יהיו חכמים יותר (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    דברו איתם יותר, הם יהיו חכמים יותר(צילום: shutterstock)

     

    מלידה: בכי זו גם שפה

    בשלושת החודשים הראשונים תינוקות מביעים את עצמם בבכי. לאט ובהדרגה יופיעו גם השמעת הקולות והמלמולים. תינוקות משתמשים בצלילים של קולות גרוניים הנשמעים כמו המיות.

     

    בגיל 4-5 חודשים, התינוקות מתחילים להשמיע קולות עם עיצורים שרק הם יודעים ומאוד קשה לחקותם.

     

    טיפ להורים

    • חייכו לילדים. אין דבר כזה יותר מדי חיוכים ומחמאות.

     

    • דברו בזמן החלפת החיתול - נצלו את העובדה שאתם קרובים פיזית ופנויים רק להם.

     

    • ספרו להם על מה שאתם עושים, כך הם יתרגלו לשמוע את השפה ויתחילו להפעיל "סטטיסטיקה" פנימית - מילים שחוזרות על עצמן יקלטו מהר יותר.

     

    • צרו קשר עין בזמן שאתם מדברים ותשאלו שאלות למרות שברור שהם לא מבינים. התינוקות מנסים להגיב רק בשביל שתמשיכו לדבר ולכן נסו לקבל רמז לתשובה שיכול להופיע כהשמעת קול, הרמת גבה או כל הבעה אחרת.

     

    • השתמשו במילים אמא ואבא בדיבור וגם בשמות של התינוקות עצמם. תינוקות מזהים את המילים החשובות הללו כבר מגיל 4-5 חודשים ומגיל חצי שנה ידעו גם להביע את זה. הם יפנו את ראשם כאשר מישהו יקרא בשמם ויחפשו את הכיוון הנכון שישאלו אותם איפה אמא או אבא.

     

    עכשיו תורי: מחכים כדי לענות

    בחצי השנה הראשונה לחיים התינוקות ישמעו קולות משלהם בזמן שמבוגרים מדברים אליהם. בסביבות גיל 7-8 חודשים הם לומדים משהו חשוב - לחכות לתורם.

     

    כעת הם נשארים שקטים כאשר מבוגר מדבר אליהם וישמעו את קולם לאחר שסיים. התפתחות זו, אולי נראית זניחהה כלפי חוץ אבל היא משמעותית ביותר לשפה ולתקשורת. היא מעידה על היכולת להתאפק, להקשיב ולקחת את האחר בחשבון.

     

    טיפ להורים

    משחקי "הקו-קו" מאחורי הידיים או הסדין הם דרך מוכרת ויעילה ללמידת הרעיון של "תורי-תורך".

     

    "לא": זו גם מילה 

    תינוקות מתחילים להבין את משמעות המילה "לא" בסביבות גיל חצי שנה, אך רובם לא יפסיקו לעשות את מה שהם עושים בתגובה למילה עד שיהיו בני שנה עד שנה וחצי.

     

    אם אתם מרגישים שאתם אומרים "לא" הרבה פעמים לתינוק, נסו להשתמש במילים המסבירות למה אתם לא רוצים שהתינוקות יעשו את מה שהם עושים. למשל: כשהם מנסים לאכול עלים - אמרו "איכס". כשהם מתקרבים מדי לתנור - אמרו "חם". הטון הסמכותי בקולכם יעביר את החלק החשוב ביותר של המסר.

     

    המילה הראשונה

    בגיל 8-9 חודשים התינוקות משלבים בקולות שהם משמיעים עיצורים ותנועות ביחד: "בה" "מה" "נה" ואחרים. כאשר מכפילים צלילים אילו מקבלים, בעזרתכם האדיבה, את המילה הראשונה: מה-מה = אמא או נה-נה = בננה! נכון, זה יוצא במקרה, אז מה. התרגום שאתם נותנים לצלילים אלו, הוא החיזוק הדרוש כדי להפוך את ה"לא בכוונה" ל "בכוונה".

     

    דעו שפעוטות אוהבים לקשקש! הם מדברים במחרוזת ארוכה של הברות במגוון אינטונציות. נראה כאילו הם מעוניים לחלוק אתכם דעות ורעיונות, גם אם אי אפשר להבין על מה הם מדברים.

     

    כדאי להקשיב להם בעניין רב וכנה. אמרו "אה-הה!" והנידו ראש בהסכמה, כדי שימשיכו לדבר אתכם.

     

     

    למה אבות מדברים עם הילדים פחות מאמהות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    למה אבות מדברים עם הילדים פחות מאמהות(צילום: shutterstock)

     

    מילים ותנועות: מתי זה מתחיל?

    בסביבות גיל שנה מתחילות להופיע מילים בודדות ובנקודה מסוימת במהלך השנה השנייה לחיים, מבשילה יכולת זו ואז יופיע "גשם" של מילים חדשות מדי יום.

     

    יש ילדים שיתחילו לדבר מוקדם ויש שידביקו את הקצב בגיל מאוחר יותר. טווח המילים של פעוטות בני שנתיים נע בין 50-500 ואין הבדל בין המקדימים למתמהמהים במספר המילים שידעו להגיד בגיל 4.5.

     

    אוצר המילים בגיל הגן חשוב ומהווה אינדיקציה ליכולות חשיבה של הילדים ולמידת המוכנות ללמידה בבית הספר. לכן חוקרי ההתפתחות וקובעי המדיניות (המחליטים על אילו מחקרים לשלם) מעוניינים מאוד להבין מהו הגורם המשפיע ביותר על היכולות לדבר הרבה לפני גיל 5.

     

    ובכן, התשובה היא לא מספר המילים שהם יודעים להגיד, אלא מספר הג'סטות שהם יודעים להציג! הג'סטה היא דרך להגיד משהו לא במילה אלא בתנועה: מחיאת כפיים, נפנוף לשלום, לא, ידיים על הראש - כל אלו ועוד, הן הג'סטות המוכרות, אבל יש עוד הרבה וכדאי להורים להכיר ולהשתמש בהן.

     

    הג'סטות הן צעד אחד לפני המילים וכיום ידוע כי כאשר פעוטות מבינים שהם יכולים לתקשר בעזרתן, דרכם ללמידת המילים סלולה. לפנכם "מילון" ג'סטות. למרות ציון הגילאים, זכרו שכמו בכל דבר אחר בהתפתחות, יש הבדלים אישיים ולכל ילד סגנון וקצב משלו:

     

    9-12 חודשים

    "מחאה" -הקשתת הגב לאחור, "לא רוצה" דחיפת דברים הרחק עם הידיים. "בקשה" - הושטת היד לכיוון חפץ. "תתייחסו אלי" - להגיע ולגעת במבוגר כדי למשוך את תשומת ליבו, לסמן שרוצים על הידיים.

     

    לחפש תשומת לב עם תנועות גוף: להרעיש עם משחקים, להשתמש בתנועות גוף עקביות: נפנוף ידיים, בעיטות רגליים ותפיסת היד של מבוגר. "בוא לשחק איתי" - יכולים לשים את השמיכה על הראש וליזום משחק קוקו. לעשות שלום עם היד ולמחוא כפיים. "תראו מה יש לי" -להראות ולתת חפצים.

     

    12-15 חודשים

    "תנו לי" - לבקש חפץ על ידי כך שמסתכלים על חפץ, אז למבוגר ואז לחפץ. "תפתחו לי" - הגשת קופסה סגורה כדי לקבל עזרה.

     

    לסרק את השער עם מברשת, לחבוש כובע, לבחוש עם כפית. לחבק בובה, "תהיו גאים בי" למחוא כפיים כאשר מתלהבים או מרגישים הצלחה, לרקוד כששומעים מוזיקה, "אתם לא מאמינים מה ראיתי" להצביע על דברים או התרחשויות.

     

    15-18 חודשים

    "לא" בהנעת הראש, "תנו לי" - כף היד נפתחת ונסגרת. "בא לי דגדוג" - לוקחים את היד שלכם ושמים על הבטן שלהם. "אוכל" - למצמץ בשפתיים כדי להראות שרוצים לאכול.

     

     "לשתות" אגודל בפה. "איך קוראים לזה ומה עושים עם זה?" - כאשר מצביעים על משהו.

     

    18-24 חודשים

    "אני מצחיק" - בקשת תשומת לב על ידי הצגות של הוצאת לשון, פרצופים, קולות, "איפה?" משיכה בכתפיים ופריסת הידיים. שולחים נשיקות, עושים שקט עם אצבע על הפה, אומרים כן עם הראש.

     

    מעמידים פנים שהולכים לישון, נותנים "כיף" עם היד. אם תשאלו איפה הכלב? זהו הגיל שיתחילו להצביע.

     

    מגיל שנתיים

    הפעוטות מתחילים לדבר במשפטים טלגרפיים בני 2-3 מילים: "לא הביתה!" "אבא פותח" או "את זה". הם יודעים מה הם רוצים וגם אתם. רגע לפני שאתם מגיבים, נותנים או עוזרים, אמרו להם את המשפט השלם והעשירו את אוצר המילים. אל תדאגו בקשר לעיצורים שילדכם מתקשה לבטא.

     

    חלק מהצלילים קשים לקטנים להיגוי וייקח זמן עד שיצליחו (אחרי גיל 4). חשובה יותר היא יכולתם לפטפט בהנאה ובחופשיות. אם לא הבנתם מה הילדים אמרו, בקשו מהם להגיד שוב - והם ידעו שדבריהם חשובים לכם

     

    טיפ להורים

    דברו במשפטים ארוכים והוסיפו תיאורים: אפשר להגיד רק "בואו לאכול" ואפשר להרחיב ש"עכשיו צהריים והגיע הזמן לאכול את האוכל הטעים שהכנתם שהוא...."

     

    התחילו משפט ותנו לילדים להשלים את המילה האחרונה "בואו נשטוף את ה...." - הם ירגישו שותפים וחשובים.

    כאשר אתם משחקים במשחקי בניה והתאמה דברו על הפכים כמו בפנים/ בחוץ, גדול/קטן או הרבה/מעט שיעזרו לילדים להבחין בהבדלים.

      

    הם מסתכלים עליכם

    תגובות ההורים עוזרות לתינוקות ופעוטות ללמוד את חוקי השיחה, להרחיב את הבנתם על מה שקורה בעולם ובנוסף גם להבין את עצמם. מומחי ההתפתחות מתארים את יכולתם של ההורים להתייחס ברגישות להבעות ראשוניות אלו במושג "תקשורת תגובתית".

     

    הכוונה היא לכך שההורים יודעים כיצד להמשיך את יוזמת התינוקות לשיחה, מתעניינים ומרחיבים את הדיבור על מה שמעניין את התינוקות בעצמם. מחקרים מעידים כי לתגובות הוריות אלו, השלכות התפתחותיות משמעותיות מעבר לתקשורת עצמה, אלא גם ליכולת הוויסות הרגשי ולמיומנויות חברתיות.

     

    כאשר התינוקות והפעוטות יודעים שהוריהם יגיבו בצורה חיובית לפניותיהם הם לא יהפכו למפונקים יותר אלא להפך. במחקר שבדק כמאה זוגות אמהות ופעוטות בני שנתיים, הילדים נאלצו לחכות בחדר בזמן שאמהות מלאו (בכוונה) שאלון ארוך במיוחד.

     

    כל הילדים השתעממו וניסו למשוך את תשומת לבם של האמהות, אך עם הבדלים בגישה. חלק ניסו להצחיק, לדבר או לפנות בעדינות, בעוד הקבוצה השנייה של הילדים התאפיינה בתגובות של צעקות, בכי או התפרעות כמו חטיפת העט של האם.

     

    בחלק השני של המחקר הנחו החוקרים את האמהות ללמד את הילדים משחק ומצאו כי הילדים שידעו לחכות בסבלנות יחסית, ידעו לשתף פעולה טוב יותר וללמוד את כללי המשחק בעזרת ההנחיה. בבחינת התקשורת הכללית בין האמהות והילדים נמצא כי האמהות בקבוצה זו הרבו להשתמש בתקשורת תגובתית לפניות ילדיהם.

     

    כמה שפות הילד צריך?

    כפי שעולה מהמחקר הראשון, האמהות מרוויחות ביושר את המושג המתאר את השפה בה אנו מרגישים "בבית". אחרי גיל 10 ניאבק בלמידת שפה חדשה, בהפנמת המבטא וכנראה שתמיד נחזור לספור או לחלום בשפת אמנו.

     

    עד לא מזמן חשבו כי מוטב לדבר אל התינוקות והילדים בשפה אחת כדי לעזור להם לרכוש את השפה. כיום ידוע כי בשלוש השנים הראשונות לחיים, מוחם של התינוקות והפעוטות מצויד מלידה במנגנוני למידה היעילים ביותר בהשוואה לשארית חיינו. לכן מומלץ להורים לדבר בשפתם המקורית, ללא חשש שהדבר יבלבל או יעכב את ילדיהם.

     

    מוחם הגמיש ידע להבחין ולהתאים לכל שפה את הפנייה המתאימה ובתנאי שההורים מדברים בחופשיות ובתוך ההקשר הטבעי. המלצה זו טובה לכולנו, לדבר מהלב ובאופן טבעי, לא בשביל לגדל גאונים קטנים אלא כדי לפתוח את השער לדרך המילים כבר מההתחלה.

     

    הכותבת היא מרפאה בעיסוק לתינוקות עם עיכוב התפתחותי. לעמוד הפייסבוק של יעל

      


     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    התינוק מקשיב לכל מילה שאתם אומרים
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים