שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    שנת הלב
    ד"ר דניאל סופר נבחר כאיש השנה בתחום רפואת הלב-ריאה, אבל למרות 18 שנים של לימוד והתמחות בתחום הוא רואה כיוונים לעוד ועוד התפתחויות
    קרוב ל-600,000 איש בשנה מתים בארה"ב מהתקפי לב, גורם התמותה הגדול ביותר בעולם המערבי. גורם התמותה השלישי הוא שבץ, עם קרוב ל-130,000 קורבנות בשנה. למרות שתורשה, גיל, וסגנון חיים ממלאים תפקיד חשוב בהתפתחות התנאים להתקף לב או שבץ, הם מכים בכל חתכי האוכלוסיה, גם באנשים צעירים
    ובריאים. לפי נתוני משרד הבריאות, קרוב ל-50% מהאנשים שסבלו מהתקפי לב ב-2011 נמצאו בריאים בבדיקות כלליות שנערכו לפני התקף הלב, ול-40% מאלו היה גם פרופיל כולסטרול נורמלי. "אף אחד לא יכול לנחש מי ימות מהתקף לב ומי לא", אומר ד"ר דניאל סופר, פרופסור לרפואה פנימית וקרדיולוגיה המתמחה בגילוי וטיפול מוקדם במחלות לב, "אבל אפשר לתפוס את הבעיה ולטפל בה לפני שהיא הופכת לסכנת חיים".

     

    אלטרנטיבות טיפול.  ד"ר סופר ()
    אלטרנטיבות טיפול. ד"ר סופר

      

    הסיבה המרכזית להתקפי לב ושבץ, מסביר ד"ר סופר, היא מחלה נפוצה הקרויה "טרשת העורקים". במחלה זו כלי הדם נחסמים בהדרגה, לאורך שנים ,לעיתים מגיל מאד צעיר, בלי כל סימפטומים חיצוניים. הצטברות של כולסטרול על הדופן הפנימית של כלי הדם מביאה לתגובה דלקתית, שבתורה גוררת שקיעה נוספת של כולסטרול. התגובות האלו מייצרות משקע המתיישב על דפנות העורק וכשהמשקע הפריך הזה מתמלא בתאים דלקתיים הוא הופך לבלתי יציב ועלול להיקרע. בשלב זה עלול להיווצר בעורק קרישי דם. "זה יכול לקרות בכלי הדם של הלב ולהביא להתקף לב", מפרט ד"ר סופר. "זה יכול לקרות בכלי הדם של הצוואר ולהביא לשבץ. בכלי הדם של הכליה התוצאה תהיה לחץ דם גבוה, שלא יגיב לטיפול תרופתי, ובסופו של דבר לאי-ספיקה כליתית. בעורקים של הגפיים, הידיים או הרגליים, זה יביא לכאבים בזמן הליכה או לסחרחורות כשמשתמשים בידיים. במקרה של אנשים סכרתיים ומעשנים, טרשת בעורקי הגפיים עלולה להביא למצב שדורש קטיעה".

     

    בקבוצת הסיכון לטרשת העורקים נמצאים אנשים עם היסטוריה משפחתית של בעיות לב, חולי סכרת, מעשנים, בעלי משקל עודף, לחץ דם גבוה. "לכל מי שיש יותר מגורם סיכון אחד או שניים מומלץ מאד להיבדק", אומר ד"ר סופר. "אנשים הולכים לרופא כל הזמן בשביל דברים קטנים – כאב גרון, חתך באצבע. הבעיה היא שלתהליך הטרשתי הם לא מודעים, מפני שהוא קורה בשקט, במשך שנים, ולא בא לידי ביטוי עד שיש התקף לב או שבץ. אז כבר אין ברירה, חייבים לעבור צינתור או ניתוח מעקפים, אבל אם בודקים, התהליך הדלקתי ניתן לגילוי בשלבים די מוקדמים, ויש לו טיפול תרופתי פשוט למדי".

     

    בדיקת הדם הסטנדרטית לבריאות כלי הלב היא בדיקת דם פשוטה שנקראת lipid panel . בבדיקה זו בוחנים את רמת הכולסטרול הכללית, את רמת הכולסטרול ה"רע" ,(LDL cholesterol) שגורם להסתיידות ואטימה של כלי הדם והכולסטרול ה"טוב"(HDL cholesterol) , שחיוני לניקוי כלי הדם והפחתת דלקתיות וטריגליצרידים. אבל כאמור, גם פרופיל כולסטרול נורמלי לא אומר שהכל בסדר.

     

    "בתוך סוגי הכולסטרול האלו יש עוד תת קבוצות, שהבדיקה הזו אינה מבחינה ביניהם וזה עלול להיות משמעותי ביותר", מסביר דוקטור סופר. "לדוגמה, בתוך ה'כולסטרול הרע' יש תת קבוצה שנקראת Small LDL, זן קטן יותר של כולסטרול, שחודר בקלות דרך דופן כלי הדם והוא דלקתי ומסוכן הרבה יותר". בבדיקת הפאנל, ספירת הכולסטרול תיראה נורמלית; אבל אם הרבה ממנו שייך לאותה תת-קבוצה, החולה נמצא ברמת סיכון הרבה יותר גבוהה ממה שהבדיקה תראה".

     

    לאנשים בקבוצות סיכון כדאי לבקש הפניה לבדיקות ראשוניות זהירות יותר. בדיקת אולטראסאונד של עורקים הצוואר, לדוגמה, היא בדיקה פשוטה, לא חודרנית ולא יקרה, שמראה את עובי הדופן הפנימי ונותנת מדד כללי לגבי מצב כלי הדם בכלל. בדיקה סינון נוספת היא ספירת הקלציום: זאת סריקתCT שלוקחת כמה שניות, והיא בודקת את כמות הקלציום בעורקי הלב. "נוכחות הקלציום היא מדד ברור לתהליך טרשתי", מסביר ד"ר סופר, "כמות הקלציום, אף שלא תראה את מידת ההצרות המדוייקת בעורקים, תיתן לנו מידע ראשוני לגבי הנוכחות וההיקף של הטרשת".

     

    אלו הסובלים מסמפטומים מחשידים, כמו קשיי נשימה או לחץ או כאבים בחזה, או כשבעיה מתגלה בבדיקות הראשוניות, נשלחים למבחן מאמץ, ובמידה שהמבחן חיובי הם ממשיכים לעיתים קרובות לעשות צינתור. אבל צינתור הוא הליך פולשני ולא נעים: הוא נעשה דרך דיקור של עורק גדול, לרוב עורק המפשעה או האמה, והחדרת קטטר זעיר פנימה.

     

    "במידה והתוצאות של מבחן המאמץ אינן חד-משמעיות, ישנה אלטרטיבה פחות פולשנית: הצינתור הווירטואלי, הליך זריז ולא חודרני, שנעשה באמצעות סריקת CT. הבדיקה הזו מסוגלת להעריך בצורה יחסית מדויקת את כמות הרובד הטרשתי ואת מידת החסימה. אם עולה ממנה שמידת ההצרות של כלי הדם היא מעל ל-75%, רק אז נלך בכיוון של לצנתור רגיל". אם הצינתור הווירטואלי או ספירת הקלציום הם תקינים, ד"ר סופר מוסיף, הנבדק יכול להיות רגוע לחלוטין שהסימפטומים המחשידים שלו נובעים מבעיה אחרת, ולהוריד את ה"אבן מהלב".

     

    כרופא לב מומחה, מהמוכרים בתחומו, ד"ר סופר מסוגל לעיתים קרובות להציע לחולים שלו אלטרנטיבות טיפול פשוטות וקלות יותר. "הגיעו אלי אנשים שהפנו אותם לצינתור ויכולתי לתת להם מענה שלהם בצינתור וירטואלי", אומר הדוקטור, "הגיעו אלי אנשים שנאמר להם שהם צריכים ללכת לניתוח מעקפים ויכולתי לפתור את הבעיה באמצעות צינתור רגיל. במקרים של חסימה בעורקי הצוואר, לדוגמה, לרוב ממליצים לאנשים לעבור ניתוח שנקרא Carotid endarterectomy שכרוך בפתיחת חתך ארוך, לאורך כל הצוואר. אנחנו מסוגלים לעשות את התהליך באמצעות צינתור עם סטאנט בעורק הצוואר, תוך כדי הגנה על המוח בזמן התהליך". מעט מאד חולים או רופאים מודעים לאנלטרנטיבה הזו, אומר ד"ר סופר, שבעצמו התמחה אצל ד"ר גארי רובין, ממציא של הטכנלוגיה הזו.

     

    ד"ר דניאל סופר החל את דרכו כחובש קרבי, קצין הדרכה ומפקד קורס חובשים בבה"ד 10. אחרי הצבא, סיים דוקטורט ברפואה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. אחרי סטאז' בתל-השומר, עשה את ההתמחות שלו בניו-יורק: שלוש שנים התמחות ברפואה פנימית, ועוד שלוש שנים בקרדיולוגיה בביה"ח "לנוקס היל", באפר איסט סייד. בתקופת הזו הכיר את ד"ר גארי רובין, חלוץ בתחום הצינתורים, ששלח אותו להתמחות נוספת במישיגן, אצל רופא הלב הידוע ביל אוניל, גם הוא דמות מובילה מוביל בתחום הצינתורים. היום הוא מנהל שותף ביחידת הצינתורים של עורקי הצוואר בביה"ח "מאונט סיני" בניו-יורק.

     

    ד"ר סופר השתתף במחקרים שהובילו להתפתחויות טכנולוגיות חשובות בתחום הצינתורים ורפואת הלב בכלל, השגים שהקנו לו, ב-2011, את הכינוי "איש השנה של הרפואה הקרדיו-וסקולרית". אבל התואר לא עולה לו לראש. "למדתי יותר מ-18 שנה, ועדיין נשאר בתחום כל כך הרבה ללמוד, כל כך הרבה לפתח", הוא צוחק: "מה איש השנה? עוד לא נגעתי בקצה".

     

    לפרטים נוספים ראו:

     www.dsoffermd.com

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים