אנשי אקדמיה נגד הצעת חוק הרווחים הכלואים
קבוצה של אנשי אקדמיה פנתה במכתב ליו"ר ועדת הכספים בבקשה שלא לאשר את הצעת החוק לגביית הרווחים הכלואים של החברות הגדולות במשק, שתעלה מחר לדיון בוועדה. האקדמאים מכנים את הצעת החוק "רעה ומזיקה" ומאיימים לעתור לבג"ץ במידה שתאושר בכנסת
קבוצה של אנשי אקדמיה פונה היום (ד') במכתב ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, בבקשה שלא לאשר את הצעת החוק לגביית הרווחים הכלואים של החברות הגדולות במשק , שתעלה מחר לדיון בוועדה. האקדמאים מכנים את הצעת החוק "רעה ומזיקה" ומאיימים לעתור לבג"ץ במידה שתאושר בכנסת.
חוק "הרווחים הכלואים" עבר בקריאה הראשונה
מפעלים שקיבלו הטבות שילמו שליש ממס החברות
האוצר יגייס 5 מיליארד ש' - החברות ישלמו פחות
מדובר בהצעת חוק שתאפשר לאוצר לגבות עוד כ-3 מיליארד שקל במסים עד סוף השנה והיא כלולה בחבילת הצעדים שאושרה לאחרונה על ידי הכנסת, יחד עם העלאת המע"מ, העלאת מס ההכנסה החל מהשנה הבאה והעלאת המס על בירות וסיגריות.
תדווחו על רווחים ותהנו ממס מופחת
מטרת ההצעה היא לאפשר למדינה להציע לחברות גדולות לדווח עד סוף השנה על רווחים ששוכבים בבנקים בישראל ועד כה לא דווח עליהם, וליהנות ממס חברות מופחת של 5%-12%.
כספים אלה זכו לכינוי "הרווחים הכלואים" מפני שהחברות אינן יכולות להוציאם מהארץ. חוק עידוד השקעות הון הישן, שבוטל ב-2009, קבע כי החברות לא ישלמו מס על רווחים שיישארו בארץ ולא יחולקו כדיבידנד לבעלי המניות.
עם השנים, התברר כי החברות השאירו את הכסף בבנקים כדי לא לשלם עליו מס, אך במקום לנצלו כדי להרחיב פעילות וליצור עוד מקומות עבודה בארץ, שיעבדו אותו כנגד הלוואות והשתמשו בהלוואות כדי להרחיב את פעילותן בחו"ל.
בעקבות הגילוי שונה החוק, אך המדינה גם מנהלת מאבק משפטי ארוך שנים מול החברות על מנת שיוציאו את הרווחים מהחשבונות הרדומים וישלמו עליהם מס חברות ומס רווחי הון. על פי הערכות ברשות המסים, מדובר בסכום כולל של 100 מיליארד שקל שמתוכם כ-36 מיליארד שקל היו נכנסים לקופת המדינה אם היו חלים על הכסף חוקי המס ה"רגילים".
בקיץ האחרון, מאסו שר האוצר, יובל שטייניץ ומנהל רשות המסים, דורון ארבלי, בסחבת המשפטית, והחליטו להציע לחברות לשלם מס מופחת, על פי חוק עידוד השקעות הון החדש, וכך לסיים את הפרשה. על פי הערכות רשות המסים ומשרד האוצר, 3 מיליארד שקל ייכנסו לקופת המדינה כתוצאה מהפשרה.
"פרס לחברות שהתחמקו מתשלום מס"
עם זאת, גורמים שונים מתנגדים ליוזמה בטענה שהיא מעניקה "פרס" לחברות שהתחמקו מתשלום מס ותעודד בעתיד התחמקויות נוספות. ראשי המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים והמשפטן פרופ' יוסף אדרעי מאוניברסיטת חיפה, שעומדים מאחורי המכתב שנשלח לגפני, מונים כמה סיבות מדוע מדובר בצעד לא חוקתי אשר ניתן לעתור נגדו בבג"ץ.
לטענתם, מדובר בפגיעה בעיקרון השוויון, שכן ההטבה ניתנת לחברות מסוימות ולא לאחרות. כמו כן, הם טוענים כי הצעת החוק פוגעת גם בעקרון החוקתי של צדק חלוקתי, שהוכר אף הוא על ידי בית המשפט העליון.
האקדמאים מציינים במכתבם גם כי מדובר בחקיקה רטרואקטיבית, המשנה בדיעבד את שיעור המס על רווחים שנצברו בשנים קודמות. לטענתם, שלילת המסים שהיו עשויים להיכנס לקופת המדינה כתוצאה מגבייה מלאה היא גם פגיעה בזכות הקניין של אזרחי מדינת ישראל.
בנוסף, ציינו מחברי המכתב כי מדובר לדעתם בהצעה לא יעילה ומוטעית, מכיוון שניתן לגבות את המסים הללו מהחברות על סמך הפרשנות שלפיה מטרת ההטבה ממס הייתה לעודד פיתוח מקומות עבודה בישראל ומכיוון שהחברות לא עשו זאת, הן אינן זכאיות להטבה.
יצוין, עם זאת, כי עד כה לא נמצא בית משפט בישראל שניאות להעניק למדינה פסק דין שיחייב את החברות לשלם מסים מלאים על הרווחים הכלואים.
לפנייה לכתב/ת 
