שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מה יעלה בגורל הקולנוע הגאה של ישראל?
    כבר כמה שנים שפסטיבל TLVFEST, פסטיבל הקולנוע הגאה, נאבק על המשך קיומו. מנהל הפסטיבל, יאיר הוכנר, מספר על ענן הומופובי שמרחף מעל הפסטיבל, על חוסר נכונות מצד המפרסמים להשקיע בו ועל התמיכה הלא צפויה שקיבל מפסטיבלים גאים ברחבי העולם

    מזה שבע שנים מתקיים בת"א פסטיבל הקולנוע הגאה, הידוע גם בשם TLVFEST. האירוע, שמתפרס על פני שמונה ימים, מאגד את חובבי הקולנוע הגאה ומציג סרטים מהארץ ומהעולם, כאשר כולם נוגעים וקשורים בקהילה הלהט"בית. באופן מפתיע, הפך הפסטיבל במעט שנות קיומו להצלחה מקומית ובינלאומית גדולה, כאשר הוא מושך אליו קהל רב, הכולל גם יוצרי קולנוע ושחקנים מהארץ ומחו"ל. בשנים האחרונות רמת החשיפה שלו גדלה והתקיימו בו גם לא מעט בכורות נוצצות לסרטים הגאים.

     

    עוד בנושא:

    מופע הקולנוע של הטרנסווסטי

    יש קולנוע לסבי בארץ, אבל צריך לחפש אותו

    תלמה ולואיז עושות את ישראל

     

    "יש אצלנו יצירות שבחיים לא יציגו בפסטיבלים אחרים", מכריז יאיר הוכנר, מנהל הפסטיבל. "הסרט האחרון של רוני קידר, "באני לאב", נדחה מפסטיבל ירושלים למשל, וזה אבסורד", הוא אומר וקשה שלא להסכים איתו. סרטה הקודם של קידר, "ג'ו ובל", מועמד בימים אלו לטייטל 'סרט השנה' בפרסי אופיר, ואת סרטה החדש עליו מדבר הוכנר, הקרינה בבכורה אצלו בפסטיבל.

     

     

    ולמרות כל אלו, נודע לאחרונה כי פסטיבל הקולנוע הגאה אשר מצליח לגייס לעצמו לא מעט הצלחה וזוכה לשם טוב בעולם, נמצא כעת בסכנת סגירה. מדובר על מאבק חוזר ששב גם בתקופה זאת, כאשר המועצה לקולנוע אמורה לבחון מחדש את הקריטריונים לתמיכה בפסטיבלים הישראלים.

     

    במידה שההחלטה תעבור, רק פסטיבלים בעלי תקציב של מעל חצי מיליון שקלים יזכו לתמיכה מוסדית, מה שכמובן משאיר את פסטיבל הקולנוע הגאה מאחור.

     

    ללא תמיכה ותקציב, לא ברור אם יש עתיד לפסטיבל הגאה, ומשמעות הדבר היא כי ישראל תאבד את האירוע היחיד שמציג אך ורק סרטים בעלי תכנים ואופי גאה ולהט"בי. השאלה העיקרית שעולה מכך, היא האם הדבר מעיד משהו על רמת פתיחותה של המדינה אל הקהילה ההומו-לסבית. חודשים ספורים לפני שנת 2013 ואולי בכלל אנחנו צועדים אחורה. זאת לפחות, דעתו של מנהל הפסטיבל.

     

    מאבק אופטימי

    הוכנר בן ה-36, ידוע גם כיוצר קולנוע ישראלי ובאמתחתו לא מעט הצלחות ("אנטרטיקה"; "ילדים טובים"; "פאקינג דיפרינט תל אביב"). בימים אלו הוא עובד על סרט חדש, העונה לשם "אדם ואדריאן", ומציג סיפור אהבה בין בחור ישראלי לבחור גרמני. בנוסף, הוכנר גם מבקר קולנוע באתר "סרט", ונחשב לחובב קולנוע מושבע. את פסטיבל הקולנוע הגאה הקים ב-2006, ובשיחה שלנו הוא כבר משתף אותי בבחירת הסרטים לשנה הבאה.

     

    בין לבין הוא מנהל מאבק ממושך על עתיד הפסטיבל, מאבק שמתבטא בעצומות ברשת, סטטוסים בפייסבוק, מכתבים וטלפונים למועצת הקולנוע. את כל אלו כמובן, הוא דואג להעביר גם אל משרד התרבות ואל השרה לימור לבנת. "היא הבטיחה שלא ניפגע", אומר לי הוכנר בשיחה אישית שקיימתי אתו השבוע, ומוסיף: "אסור לי בכלל לחשוב שלא יהיה עוד פסטיבל, כי אם אחשוב כך - לא יהיה מאבק. אני אהיה פסימי".

     

    המאבק של הוכנר הצליח לגרוף יותר מ-2,000 חתימות בעצומה שהכין, לזכות לתמיכה רבה מאנשי קולנוע בארץ ובעולם, לקבל פרסום רב בתקשורת ובתור בונוס, אף לזכות בעידודם החם של לא פחות מ-14 מנהלי פסטיבלים גאים בעולם, אשר שלחו מכתב חריף למועצת הקולנוע הישראלית, בבקשה שלא לבטל את הפסטיבל הגאה. אם נותר עדיין ספק, מדובר במנהל רציני שלא ישקוט ולא ינוח, עד שלא יוסר סימן השאלה לגביי עתיד הפסטיבל שלו.

     

    ההחלטה הסופית של המועצה אמורה להתקבל לאחר החגים (באוקטובר). לדידו, "אם הקריטריון הזה יתקבל, התוצאה היחידה שתהיה מבחינה בינלאומית היא שמדינת ישראל היאלא פחות מהומופובית", הוא מכריז וממהר להסביר: "אי אפשר לצפות שייקחו את הסגירה כמובן טכני וישלימו איתה. יהיה בלגן בעולם מבחינת הקהילה הגאה".

     

    "תעשיית הקולנוע היא סטרייטית"

    ההומופוביה על פיו, מורגשת במקומות נוספים. "הרבה גופים מפחדים להיות מזוהים עם הפסטיבל", הוא מציין. בדבריו הוא מתכוון לנותני החסויות המסחריות. עד היום נהנה הפסטיבל הגאה מחסות מסחרית אחת בלבד, והיא שייכת לדורין פרנקפורט שמפרסמת שם כבר שלוש שנים ברציפות. "רשתות האופנה הגדולות מסרבות לפרסם אצלנו. אפילו הצענו לרשת מזון לא כשר והם סירבו בטענה שקהל שלהם שמרני", אומר הוכנר. "תעשיית הקולנוע היא סטרייטית", הוא קובע לבסוף ומבכה על חוסר הקבלה. "זאת מלבד לתומר היימן ודורון שדה שדואגים להראות את תמיכתם".

     

    אחת ההצעות שקיבל בעבר ממועצת הקולנוע, הייתה איחוד עם פסטיבל הקולנוע הלסבי - "לסבית קטלנית". המועצה טענה בזמנו כי אין צורך בשני אירועים נפרדים וכי איחוד בין שני הפסטיבלים הללו, יעזור לעמוד בקריטריונים הדרושים, ויזכה את היוצרים בתמיכה. הוכנר דוחה את ההצעה מכל וכל. "האירוע שלהן חשוב", הוא מדגיש, אך לדעתו אין טעם ממשי לאיחוד מאחר שלפסטיבל הקולנוע הלסבי אג'נדה אחרת משלו.

     

    זוג מוזר

    בימים אלו מבין הוכנר אולי יותר מתמיד עד כמה התמיכה באמת חשובה עבור עתיד הפסטיבל. הוא מספר על מכתבים רבים שנשלחים ומעודדים את רוחו ועדיין, מוסיף כי היה רוצה להרגיש שהקהילה בארץ עוזרת להירתם למלחמה על כך. בינתיים הוא ממשיך להילחם בעצמו, ומתנחם בתמיכה שלטעמו היא גם החשובה ביותר, זאת המגיעה מבן זוגו האוהב.

     

    "אנחנו אחד הזוגות הכי מוזרים בעולם", הוא מספר בחצי ציניות-חצי רצינות. "כמעט ואין ויכוחים או ריבים. הוא תומך בי תמיכה מלאה ואנחנו משמשים כמפלט האחד של השני". בדצמבר הקרוב יחגגו השניים 11 שנים להיכרות ביניהם, שהתחילה בבליינד דייט בקולנוע. "זה הבילוי המרכזי שלנו, ללכת לקולנוע ולראות סרטים", הוא מסביר ומחייך.

     

    עד שתיפול ההחלטה שככל הנראה תקבע את עתיד הפסטיבל, הוכנר עובד בשקיקה על האירוע של שנה הבאה. הוא נזהר מלחשוף שמות, אבל מספר כי הבמאים הגאים החשובים בעולם הולכים לבקר, וכי צפוי לנו פסטיבל מוצלח ביותר. בינתיים יש לו רק בקשה אחת: "שעוד אנשים יצטרפו למאבק, ישלחו אי-מיילים, ויחתמו על העצומה.

     

    בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: לורו בורסט
    מנהל פסטיבל, יוצר וקולנוען. הוכנר
    צילום: לורו בורסט
    צילום: shutterstock
    האם סגירת הפסטיבל תשפיע על עתיד הקולנוע הגאה בישראל?
    צילום: shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים