שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "טזוקה": מנגה יפנית במחולות

    קחו כוריאוגרף בלגי מוכשר ואמיץ ששואב השראה מאמן קומיקס יפני מפורסם, ותנו לו ליצור את אשר לבו על במה עמוסת רקדנים, נגנים, וידאו-ארט וגם ריבועים גרפיים. התוצאה: המופע "טזוקה"

    יצירת המחול "טזוקה" מאת הכוריאוגרף הבלגי סידי לרבי שרקואי, היא מכתב אהבה מרגש לאחד מהיוצרים והאמנים המשפעים ביותר בתחום הקומיקס היפני בפרט והעולמי בכלל, אוסומהו טזוקה. האמן הידוע גם בשלל כינויים החל מ"אבי המנגה","האלוהים של הקומיקס היפני" ו"וולט דיסני היפני", היווה השראה ענקית לרבי שרקואי, שבמופע שיצר הוא מתכתב באופן מאוד ישיר עם גוף עבודותיו העצום של טזוקה, הכולל דמויות מוכרות ואהובות בזירת הקומיקס היפני כמו "אסטרו בוי"," קימבה האריה הלבן" או "בלאק ג'ק". המופע משלב בצורה חכמה, מהנה ומרגשת את העולם הדו-ממדי של המנגה עם העולם התלת-ממדי של המחול.

     

    עוד על קומיקס ואמנות :

     

    ב"טזוקה" משולבים רקדנים ואמני אומנויות לחימה לצד נגנים המנגנים מוזיקה חיה, כאשר מסביבם מסכים עליהם מוקרנים, בין השאר, דימויים דו-ממדיים של אותיות ועמודי קומיקס. העושר החושי שמוגש על הבמה הוא עצום, ויוצר חווית צפייה אקטיבית. עינו של הצופה נעה ונדה על הבמה, בניסיון להכיל את כל מה שמתרחש.

     

    "טזוקה". הקשר בין הקומיקס למחול (צילום: Hugo Glendinning) (צילום: Hugo Glendinning)
    "טזוקה". הקשר בין הקומיקס למחול(צילום: Hugo Glendinning)

     

    המופע עצמו מחולק לשני חלקים, כאשר החלק הראשון עוסק הן בהעברת אינפורמציה ביוגרפית על טזוקה באמצעות מונולוגים קצרים אותם מדברים הרקדנים, והן באמצעות הריקוד. כמו כן עוסק החלק הראשון בהתפתחותה וחשיבותה של השפה, עד להתפתחותו של הכתב. חלקו השני של המופע מוקדש לעולמות הדמיוניים שיצר טזוקה, לפילוסופיה שלו ולאופן דרכו ראה את העולם.

     

    הרקדנים מבצעים על הבמה את משנת החיים של הקומיסקאי היפני (צילום: Hugo Glendinning) (צילום: Hugo Glendinning)
    הרקדנים מבצעים על הבמה את משנת החיים של הקומיסקאי היפני

     

    בתחילת המופע קורא קומיקס יפני נלהב, מתגלגל ומתקפל כאשר הספרון אחוז בביטחה בין בהונות רגליו על רקע מונולוג בצרפתית (במהלך הערב נשמעות גם השפות אנגלית ויפנית), זאת כדי להמחיש את השפעתו של פצצת הגרעין על טזוקה, שחיי וגדל ביפן של בין הירושימה ונגסקי לבין אסון פוקושימה. במהלך מונולוג זה נחשפה נקודת התורפה היחידה של המופע, שהיא בכלל בעיה טכנית. 

     

    בין אטום לתרגום

    התרגום לשפה העברית הוצג על מסך גבוה מעל הבמה, כך שבכל פעם שהצופה הישראלי נאלץ להביט בו, הוא מתנתק לחלוטין מהנעשה על הבמה. כך הצופה עלול לפספס את דמותו של" אסטרו בוי": ילד-רובוט שהוא תוצר של פצצת האטום שנפלה ביפן, אותו מגלם רקדן במכנסונים שחורים ומגפיים אדומים - שמזכיר במדויק את דמות הילד-רובוט שיצר טזוקה בהשראת האסתטיקה של מיקי מאוס.

     

    דמות הקומיקס של טזוקה קבעה את הטון לצורת המנגה המודרנית עד היום: דמות בעלת קווים עגולים ועיניים גדולות ומלאות בהבעה. ה"אסטרו בוי" במופע, רוקד בתנועות מהירות ומכניות ומלווה את כל הנרטיב הבימתי, לא כגיבור ראשי - אלא כחבר למסע.

     

    בהמשך המופע, הרקדנים מתכתבים עם צורות של ריבועים שהם פאנלים של קומיקס המנסים להכיל אותם, ורוקדים בהשראת המבנה של הקאנז'י - הוא האלף בית היפני. בחלק אחר, שני אמני לחימה מנהלים קרב כאשר על המסך מוקרנים אפקטים קוליים, שמהווים את הגרסה היפנית ל"בום" ו"פאוו" - שמלווים את איור הקומיקס הקלאסיים.

     

    עבודות הקומיקס הן חלק כבד משקל במופע כולו (צילום: Hugo Glendinning) (צילום: Hugo Glendinning)
    עבודות הקומיקס הן חלק כבד משקל במופע כולו

      

    דמויות נוספות אותם ברא בעבר טזוקה, מקבלות זמן במה ומולבשות על להקת הרקדנים המולטי-אטנית של לרבי שרקואי. "בלאק ג'ק", המקבילה הרפואית לשכיר חרב, מכניס את הצופה לעולמם המרתק של החיידקים, כמחווה ללימודי הרפואה של טזוקה. אשת החרקים הפתיינית מעבודותיו של טזוקה, שוברת את לבו של לוחם חרב מיומן, וכן את לבו של הצופה שנשבה בקסמיה. הכומר והרוצח הסדרתי מהסדרה פרי עטו, MW, ועוד דמויות מגוונות ורבות, זוכות לתשומת לב - כאשר כל אלו ניצבות וזזות על הבמה, לצד חייו הפרטיים של טזוקה והשקפת עולמו היצירתית.

     

    המופע משלב את עבודות הקומיקס של טזוקה, כאשר אלו מוגשות לצופה כמו שהן. בעודן מוקרנות על מסך ענק - הלהקה נותנת פרשנות תנועתית לאמצעים הוויזואליים. מרגשת במיוחד הסצנה העוסקת באהבה ומוות. כמו כן חובה לציין לשבח גם את פס הקול של המופע, שהוא למעשה הופעה חיה של נגנים על הבמה, שקובעת את הטון והקצב הנפלאים של החוויה.

     

    "טזוקה" היא יצירה גדולה, אפילו בומבסטית, כאשר בכל רגע נתון בה, הבמה עמוסה בגירויים. בריבוי זה טמונה סכנה כי הצופה יישאר מבולבל מהיעדר היררכיה על מה להביט או במה להתרכז קודם. עם זאת, לטעמי, יש במופע זה הרמוניה והוא בהחלט מצליח לרגש.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Hugo Glendinning
    רקדנים, נופים, אמנויות לחימה וקומיקס - הכל על במה אחת במופע "טזוקה"
    צילום: Hugo Glendinning
    צילום: Hugo Glendinning
    מתוך "טזוקה". על העין המתבוננת להכיל את כל מה שקורה על הבמה
    צילום: Hugo Glendinning
    לאתר ההטבות
    מומלצים