פסולים מראש: אנשים שלא זכו לצ'אנס מעולם

כמדי שנה, בין אם אנחנו בני אדם מסורתיים או כופרים גמורים, פמפום המילים 'תקופת הסליחות' גורם לנו לעשות בדק בית ולבחון במי פגענו בזמן האחרון. סדר העדיפויות היורד כולל קרובי משפחה שהעלבנו, חברים בהם לא השקענו מספיק זמן, קולגות איתם לא הסתדרנו ושליחי פיצה שקיבלו טיפ בחצאי שקלים כי זה מה שהיה בבית.

עוד בנושא:

רושם ראשוני: למדי איך לשלוט בשפת הגוף שלך

דווקא יש הזדמנות לשנות רושם ראשוני גרוע

סטנד אפ זה כמו דייט. הרושם הראשוני קובע

אבל לרווקים ולרווקות שבינינו יש גם השנה מושא אחד או יותר שעומד להישכח ולהידחק בין כל אלה. מדובר באנשים שלפעמים לוקח זמן להיזכר שבכלל היו קיימים בחיינו מתישהו: אלו שלא נתנו להם צ'אנס אמיתי לקשר.

הוא התלבש מכוער, אז נפרדנו

אומרים שהרושם הראשוני שיוצר אדם מתגבש בחמש עד שלושים שניות ראשונות של היכרות. וכך, יכול להיות שהיה לה צחוק מטופש, שהיה לו יער עד על הכתפיים או שמשהו ב'היי' הראשוני נתקע לרגע.

יכול להיות גם שוויתרתם מראש כי אתם מפחדים להיפתח עד הסוף, כי עוד לא התגברתם על האקס או האקסית או כי פשוט קל בהרבה לוותר מאשר לתת צ'אנס אמיתי תוך לקיחת הסיכון שמתישהו יכאב למי מכם.

כך או כך התוצאה אחידה - החלטתם לוותר על הסיכוי להכיר את האדם מולכם על סמך היכרות מינימאלית, סגנון לבוש שאתם לא אוהבים, בדיחה גרועה או הנורא מכל, על סמך הפחדים שאתם לא מעוניינים או יכולים להרפות מהם.

חייבים להודות שבפרק הזמן בו תפתחו רושם ראשוני ספק אם תצליחו לפענח ולו חלק קטן מהבן אדם, לא משנה כמה פשוט יהיה. גם אם ניחנתם באינטואיציה על אנושית ויכולת שיפוט לא פחות ממדהימה, לא ניתן לעמוד על טיבו של אדם ברגע. כל קביעה שלכם לגביו תהיה לפיכך, יומרה ואפילו יומרה יהירה. לא משנה מה תסיקו - חכם, מפגרת, מצחיקה או תימהוני, אין לכך שום משמעות בהתחשב בעובדה שמדובר באדם שאתם לא באמת מכירים.

למעשה, גם אם חשבתם שבנדיבותכם הרבה ניסיתם להכיר את האדם ולתת לו צ'אנס הוגן, ללא ידיעתכם כבר גיבשתם עליו ועל אופי הקשר דעה מהשנייה הראשונה (ועד החמישית). קשה לנו ובצדק, להימנע מלהסיק מסקנות על אדם בשל סימנים אלו ואחרים. בכל זאת קיימים המוני אנשים בעולם והזמן שלנו קצוב. לא פלא אם כן, שרובנו ממהרים להדביק על האדם חותם 'עובר' או 'נכשל' במהירות שיא, ומקווים שמדייט לפלרטוט מתישהו יבוא האדם שילחץ על כל הכפתורים הנכונים וימלא את כל מה שאי פעם רצינו בבן זוג.

הפוסלים הסדרתיים של תל אביב

הבעיה היא שלפעמים זה לא עובד ככה. לפעמים עצם פסילתו של אדם מסוים אומרת הרבה מאוד עליכם ולא הרבה על הצד השני. מותר ורצוי שלא לאשר לקשר רומנטי כל אדם מעוניין, אבל נמצאים בינינו גם פוסלים סדרתיים שלשנייה לא חשבו שמשהו בהם ראוי לבדיקה מחודשת אלא מאמינים, באמת ובתמים, שהצד השני קצת מקולקל.

סיבות לסינון מועמדים יש למכביר, ובהתאם, בארץ הזו ובעיקר בעירי תל אביב, קיימות המוני מיטות חצי ריקות של אנשים שלא מבינים (ואולי לא יבינו) שאם לא נהיה פתוחי מחשבה, לעולם לא נוכל לתת צ'אנס לקשר איכותי באמת. אותם אנשים מאמינים באגדות הרומנטיות על האדם שמשתנה כליל בזכות מושא אהבתו וחי איתו או איתה לנצח באושר ועושר. הם לא מבינים שבדרך כלל ההפך הוא הנכון: אדם עובר שינוי, מגיע למצב של בשלות ורק אז מוצא את בן הזוג שתמיד פילל אליו.

שום אדם, קסום וזוהר ככל שלא יהיה, אינו יכול ללוש לנו מחדש את המוח וליצור בו רגשות ומחשבות יש מאין. וגם אם התאהבות מוציאה מאיתנו רגשות והתנהגויות מסוג מסוים בבת אחת, במוקדם או במאוחר נחזור למצבנו הרגיל.

מרחק נגיעה

יודעים מה? אולי קיים אדם 'נכון' לכל אחד מאיתנו, אחד שמצדיק את האודישנים הקפדניים ובני השניות הספורות לתפקיד. אם הוא קיים אזי העולם הזה פשוט משחשבתי וכל שצריך לעשות הוא לחכות לאדם הנכון. אבל היום אני כבר לא מאמינה בסיפורים שכאלה. לפחות פעמיים בעברי פסלתי אנשים שהרושם הראשוני שהותירו בי היה קלוש, והתחרטתי לאחר שהכרתי אותם בנסיבות שונות או לאחר זמן מה בראייה מפוכחת או בוגרת יותר.

בשני המקרים לא זכרתי בדיוק מה לא מצא חן בעיניי. אבל גם לו הייתי מנסה לנבור בזכרוני אני מאמינה שלא היה דבר מה ממשי לזכור. ככה זה: לפעמים יש אנשים שעוברים לידנו ולא מצליחים לגעת בנו, לא משנה כמה ינסו. אני רק זוכרת שלאחר שנתקלנו זה בזו מספר פעמים במרחק חודשים או שנים ממפגש למפגש, הם היו נראים לי יפים בהרבה ומרשימים בהמון מלפני כן.

למעשה שום דבר בהם לא השתנה. לו יכלו אותם אנשים להפנים ובאמת להבין את הקלישאה על פיה 'זה לא אתה, זה אני', אולי היה כואב להם פחות. לא סתם אומרים שקלישאות, למרות אופיין השחוק, מייצגות משהו כל כך אמיתי בעולם שלנו.

גמר חתימה טובה!

בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק