שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פיצוי על איחור רכבת? אולי, למחזיקי חופשי-חודשי
    ברכבת ישראל לא מבינים הפיצוי על איחור אינו הולם, וביקשו מבית המשפט שלא לדון בתביעה שהוגשה נגדה בעניין. בית המשפט העליון דחה את הבקשה

    הרכבת איחרה ויש לכם חופשי-חודשי? בקרוב אולי תקבלו פיצוי כספי. בית המשפט המחוזי בתל-אביב ידון בתביעה שהגיש נוסע נגד רכבת ישראל, לפיה הפיצוי הניתן כיום למחזיקי כרטיס חופשי-חודשי, אינו ראוי. הרכבת הגישה אמנם בקשת רשות ערעור נגד החלטת המחוזי לדון בתביעה, אך הרכב של שלושה שופטי העליון - בראשות הנשיא אשר גרוניס - דחה את הבקשה, וקבע כי בית המשפט המחוזי יוכל לדון בה, ולאשרה כתביעה ייצוגית.

     

    "ההוצאות שעל הרכבת להוציא בכדי לפצות בכרטיס, נמוכות באופן משמעותי מפיצוי כספי" (צילום: בני דויטש) (צילום: בני דויטש)
    "ההוצאות שעל הרכבת להוציא בכדי לפצות בכרטיס, נמוכות באופן משמעותי מפיצוי כספי"(צילום: בני דויטש)

     

    "פגיעה מוחלטת באינטרסים של הנוסע"

    על-פי הנהוג כיום, הפיצוי שניתן בגין איחור של יותר מ-30 דקות, זהה לכל נוסעי הרכבת, כולל מחזיקי כרטיסי חופשי-חודשי - כרטיס נסיעה אחד באותו קו רכבת. אלא שעל-פי התביעה שהגיש הנוסע, פיצוי שכזה למי שמחזיק בכרטיס חופשי-חודשי אינו ראוי, "שכן ממילא הכרטיס החודשי מזכה אותם בנסיעה ללא הגבלה באותו קו במהלך החודש". מנגד, הרכבת טענה כי הפיצוי הניתן ראוי ומידתי, וכי מנכ"ל החברה הוא זה שמוסמך לקבוע את גובה ואופן הפיצוי.

     

    אולם, כבר בהחלטתה לדון בעתירה, קיבלה שופטת המחוזי מיכל אגמון-גונן את כל טענות הנוסע. בהחלטה מנובמבר 2010, קבעה השופטת חד-משמעית כי "פיצוי על איחור הרכבת בכרטיס נסיעה חינם, למי שברשותם 'חופשי-חודשי', כמוהו כאי-מתן פיצוי כלל". עוד נקבע בהחלטה כי "איחור בזמני הנסיעה (של הרכבת) מהווה הפרה של החוזה" שנכרת בין הנוסעים ורכבת ישראל. אי מתן פיצוי כלל, הוסיפה השופטת, מהווה "פגיעה מוחלטת באינטרסים של הנוסע שרכש כרטיס חופשי-חודשי".

     

    חשוב לציין כי בנוסף לפיצוי כספי לכל נוסע המחזיק בחופשי-חודשי, ואשר נפגע מאיחורי רכבת בתקופה של כחמש שנים, ביקש התובע גם לשנות את הכללים הנהוגים בכל הנוגע לפיצוי על איחור. ראוי להוסיף כי בחודש יוני האחרון הבהיר מנכ"ל הרכבת, בועז צפריר, כי החברה - בשיתוף משרדי התחבורה והאוצר - בוחנים שינויים באופן הפיצוי הניתן לנוסעים. עם זאת, בשלב זה לא ברור כיצד או מתי ישונו כללי הפיצוי.

     

    נותנים פיצוי או מתחמקים מתשלום?

    בהחלטה מנובמבר 2010, מתחה השופטת אגמון-גונן ביקורת עקיפה אך חריפה על הרכבת ומשרדי הממשלה המפקחים עליה. למשל, בהתייחסה למתן פיצוי של כרטיס נסיעה חינם לבעלי חופשי-חודשי, כתבה השופטת כי בכך מתחמקת הרכבת מתשלום מלא בגין איחוריה.

     

    "המרת הפיצוי לכרטיס נסיעה חינם, מאפשרת לרכבת, הלכה למעשה, שלא לשלם חלק ניכר מהסך הכללי של הפיצוי אותו היא חייבת לשלם לפי התקנות". התחמקות שכזו מועילה גם לרכבת, אך גם למשרדי הממשלה, המסבסדים חלק ניכר מפעילותה.

     

    הרכבת עצמה הודתה כי מתן כרטיסי נסיעה כפיצוי בגין איחורים, מאפשר לחברה לחסוך סכומי כסף משמעותיים. בסיכומים שהוגשו לבית המשפט המחוזי,

    הבהירו עורכי דינה של הרכבת כי "אין דין מתן כרטיס נסיעה חינם בשווי מסוים כדין מתן החזר כספי באותו שווי. שכן ההוצאות שעל הרכבת להוציא בכדי לפצות בכרטיס נסיעה, נמוכות באופן משמעותי מפיצוי כספי". על-פי השופטת אגמון-גונן, מרבית הנפגעים מהתנהלות זו הם אותם נוסעים קבועים של הרכבת, אשר מחזיקים לרוב בכרטיסי חופשי-חודשי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נשיא העליון, אשר גרוניס: דחה בקשת רשות הערעור של הרכבת
    צילום: אלכס קולומויסקי
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים