שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    מכפר בדואי ליישוב דתי? "זו הנכבה של 2012"

    החלטת המועצה לבנייה עוררה זעם בקרב תושבי אום אל-חיראן. "נמות ולא נעזוב, רוצים לזרוק אותנו בכבישים כמו חיות", תקפו

    "נמשיך להיאבק. לא נעזוב את אדמותינו, אפילו אם ישתמשו באלימות ובאמצעי לחימה", כך הגיבו בימים האחרונים תושבי הכפר הבדואי אום אל-חיראן, שעתיד להפוך - בעקבות החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה - ליישוב היהודי חירן. המהלך, שהעלה שוב לכותרות את מאבק הבדואים בדרום, הוגדר על-ידי התושבים כגזעני, ועלול להציף מחדש שאלות על התמודדות הרשויות עם ההתיישבות הבדואית באזור.

     

    בחירות בארה"ב 2012 - לכל הכתבות של CNN ו-ynet

     

    "הם אומרים שרוצים לגרש אותנו בגלל שמדובר בבנייה לא חוקית", אמר ל-ynet סלים אבו אל-קיעאן (53), שחי בכפר מאז נולד. "אנו מוכנים להגיע להסדר ולעשות רישיונות לכל בית שאין לו רישיון. לצערי, המדינה לא רוצה לעזור לנו והם מעוניינים לגרש אותנו מאדמותינו. ברור שאין לנו ערך".

     

    הכפר הבדואי אום אל-חיראן. "אין לנו מקום אחר" (צילום: הרצל יוסף) (צילום: הרצל יוסף)
    הכפר הבדואי אום אל-חיראן. "אין לנו מקום אחר"(צילום: הרצל יוסף)

     (צילום: עדאלה סוהאד) (צילום: עדאלה סוהאד)
    (צילום: עדאלה סוהאד)
     

     

    בתום מאבק משפטי ארוך, דחתה המועצה הארצית לתכנון ובנייה ערר שהגישו מרכז עדאלה ועמותת במקום, ואישרה את תוכנית המתאר להקמת היישוב החדש בצפון הנגב. היישוב, שמיועד לאוכלוסיה דתית-לאומית, יוקם במקום הכפר הבדואי, בו מתגוררים כעת כ-500 בני אדם.

     

    אמנה אבו אל-קיעאן הבהירה כי היא "מוכנה למות ולא לעזוב את הבית שלי. יש לי שישה ילדים ואין לנו מקום אחר לגור בו". התנאים שבהם היא חיה הינם קשים מספיק גם כך, לדבריה, "ובמקום שהמדינה תעזור לנו, היא רוצה לזרוק אותנו בכבישים כמו חיות".

     

    "היינו שמחים לגור עם היהודים"

    תושבים אחרים בכפר לא הצליחו אף הם להביע הבנה להחלטת המועצה, והציעו פתרון אחר. "איך יחשוב מישהו מנתיבות אם נאמר לו שנהרוס את הבית שלו ונשים שם אחד מעזה במקום? דווקא היינו שמחים לגור ביחד עם היהודים. אם יבואו ויהיו שכנים אין לנו בכלל התנגדות", המשיך סלים אבו אל-קיעאן. "לפני שידברו על הריסות, שידברו על פתרונות. אי אפשר לקחת ערבי ולשים במקומו יהודי. זו גזענות. זו הנכבה החדשה של 2012".

     

    תושב אחר בכפר הביע התנגדות לשימוש במונח "פולשים", ואמר כי "אנו אזרחי המדינה. ישראל היא מדינה המתיימרת להיות דמוקרטית, והמתקדמת ביותר מבחינה טכנולוגית, אך היא מזניחה את אזרחיה עשרות שנים. מדברים על פצצה גרעינית באיראן,

    אך המדינה מכינה פה פצצה גרעינית. למה לא להכיר בזכויות שלנו? אנחנו האוכלוסייה הכי נאמנה מאז קום המדינה. אי אפשר להמשיך לדחוק אותנו לפינה".

     

    עו"ד סוהאד בשארה ממרכז עדאלה הבהירה כי "ההחלט משתלבת עם מדיניות נישול האוכלוסייה הבדואית בנגב מאדמותיה והריסת כפריה כדי לרכזה בשטח קטן ולתכליות בלתי ראויות". לטענתה, "בני שבט אבו אלקיעאן גורשו בשנת 1948 מאדמותיהם, שהועברו לשימוש אוכלוסייה יהודית, וכיום הם מגורשים שוב כדי לפנות את השטח לשימוש אוכלוסייה יהודית".

     

    ברשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב ציינו שחלק גדול מהתושבים כבר מצאו פיתרון ביישוב חורה. אף שהתושבים טוענים שלא נמצאו להם פיתרונות, ברשות מתעקשים שבכפר נותרו כ-700 איש, שכעת מנהלים עמם מו"מ על מנת שיעברו לחורה. "אבל אנחנו לא רוצים לעבור לשם", אומר סלים אבו אל-קיעאן. "אנחנו כפר מודרני, מלא במורים ומורות, מהנדסים ואנשים בעלי השכלה".

     

    Read this article in English

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים