מלחמה איומה - יהיה בסדר. שלכם באהבה, ברן
האלוף אברהם אדן, שהלך השבוע לעולמו, השאיר למשפחה את הארכיון הפרטי - מלא פתקים אישיים מרגשים ומכתבים מהחזית. בקטעי הראיון המצולם שנותר הוא סיפר על מלחמת יום כיפור: הכאוס, הזחל"מ של אריק האובד, הזעם המתפרץ של גורודיש האבוד. ומה כתוב בקלסר "מלחמות הגנרלים"?
לבני משפחתו של האלוף במיל' אברהם אדן (ברן), שהלך השבוע לעולמו בגיל 86, היה הרבה חומר לקרוא על האיש, חומר שמצאו בחדר העבודה בביתו ברמת השרון. ברן שמר חומר רב הנוגע לקריירה המפוארת שלו, מסמכים וחומרי ארכיון ששמר בצורה מסודרת, מנוילנים ומתויקים בקלסרים בארונו. חומרים ששמר מתקופת שירותו הצבאי, תעודות הערכה רבות שבהן זכה. התכתבויות רוויות מתח עם המפכ"ל דוד קראוס בזמן ששימש ברן כמבקר המשטרה, דברי הלל שנכתבו עליו בעיתונים כמפקד בצה"ל, פתקים שונים ששרבט לאורך שירות המדינה תוך כדי תנועה.
ברן הובא למנוחות: "העם איבד גיבור"
חומר רב עוסק מטבע הדברים במלחמת יום הכיפורים, אז שימש ברן כמפקד אוגדה 162 בחזית סיני. ב-20 באוקטובר 1973 כתב להוריו וציין "ממערב לתעלה במצרים": "אתם הרי מכירים את המסורת שלי, נלחם רצוף וביעילות. עברתי זמנים קשים מאוד... כוחנו מתחשל, המון גבורות, כל הכבוד לטנקיסטים... למרות שעברנו מלחמה איומה - אל תדאגו יהיה בסדר. שלכם באהבה, ברן".
לימים כתב ברן ספר שלם על המלחמה ולצורך התחקיר אסף חומרים רבים הכוללים פרוטוקולים ועדויות. בארון חדרו ניצב קלסר נוסף תחת הכותרת "מלחמת יום כיפור - מלחמות הגנרלים". את הקלסר הזה, הבהירו בני המשפחה, אין שום כוונה לפתוח. זה לא העיתוי ולא לכבודו של איש. הוא נותר שם, סגור ונעול בארון.
העדויות מוועדת אגרנט נחשפו:
- הערתי את ראש המוסד: טוס למלאך, תהיה מלחמה
- אבא אבן: גם ארה"ב לא חזתה מלחמה
- גורודיש: אריק לא מילא פקודות. ידין: הוא הלך כסביבון
- סיגרים ולשכות פאר. צמרת צה"ל לפני יום כיפור
הפתקים שהשאיר אחריו ברן, מסודרים בקלסרים, מרתקים לא פחות. בעיצומה של המלחמה כתב על גזרי נייר רשמים מהקרבות, סדרי כוחות,
מצבת טנקים ומספר נפגעים. פיסת נייר שעליה נכתב בעט שאינה עומדת בפני עצמה, אלא בהקשר של האירוע שבו נכתבה.
עוד מצאנו דף פגישות ששמר מספטמבר אותה שנה, בראשו נכתב "חודש פרידה לקראת שחרור!", שהרי היה אמור להשתחרר בחודש שבו פרצה המלחמה. ובדף פגישות ואירועים שקבע לעצמו לחודשיים הללו, ב-6 באוקטובר כתב יום הכיפורים ואחריו חופשה ארוכה שתוכננה עד אחרי סוכות. ב-12 בחודש כתב "גשר", ולא התכוון לגשר הצליחה, אך המילה הזו מהדהדת מהדף המצהיב והמתפורר.
את מספרי החללים והנעדרים שרבט ברן בטבלה על פתק: 1,600 ועוד 1,800 פצועים. פתק קטן וסמלי, פריט שולי אך רב משמעות באוסף החומרים שהצטברו בביתו.
בתיק גם טקסט הנאום שנשא בפני פקודיו רגע לפני הצליחה, דברי עידוד שנועדו להרים את המורל לחיילים שבקושי התאוששו מהזעזוע של נקודת הפתיחה האיומה והכישלון של מתקפת הנגד ב-9-8 באוקטובר.
ויש גם חומרי וידיאו, והם לא מעטים. חומרים אישיים שצילם ברן במצלמתו האישית, שבהם תיעד את בני משפחתו וחבריו. וגם עדות מצולמת ארוכה בת תשע שעות שהעניק לעמותת "תולדות ישראל", ובה סיפר בהרחבה על פועלו לאורך השנים. ברן הלך לעולמו השבוע, אך מורשתו - מהנפת דגל הדיו באילת במלחמת העצמאות, דרך מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים - תהדהד לדורות הבאים גם בזכות התיעוד הזה.
עוד סודות יום כיפור שנחשפו בשנים קודמות:
- הפרוטוקולים המצמררים מישיבות הממשלה / פרויקט מיוחד
- עדויות אגרנט שפורסמו ב-2008
/ פרויקט מיוחד
לפנייה לכתב/ת 
