עשרים וארבע שעות לפני העימות הראשון בין אובאמה לרומני, גילו במטה המפלגה הרפובליקאית סימנים של פאניקה: סמני הימין של התקשורת האוהדת את הצד הימני של המפה הפוליטית, בראשם "פוקס ניוז" והאתר "דארג' ריפורט", דיווחו על פצצה של ממש שיכולה לעצור את המומנטום של אובאמה: בסידרה של תשדירי פרומו הם הבטיחו לחשוף את האמת על הנשיא ומה הוא באמת חושב על יחסי לבנים-שחורים באמריקה ואיך הוא מתמודד עם בעיות של גזע.

התוצאה הייתה נלעגת: הם "חשפו" נאום של אובאמה משנת 2007 בפני קהל של שחורים. הם ציינו כי אובאמה אימץ לעצמו בערב הזה מבטא דרומי-שחור, ושם קווים של הפרדה "בינם" ל"בינינו", כלומר בין השחורים ללבנים. אלו שבחרו להעלות את הסרטון לכותרות הסתמכו על הזיכרון הקצר של הצופים. חלקים מהסרטון הזה פורסמו בזמן אמיתי כבר בשנת 2007. אבל נניח שהיו עוד כמו דקות של שידור ברשותם שלא שודרו בעבר, עדיין אובאמה לא אומר בהן שום דבר חדש. בנאום הוא מזכיר לקהל כי כאשר סופת ההוריקן קתרינה מוטטה את ניו-אורלינס, שמרבית תושביה הם שחורים, כוחות ההצלה לא מיהרו להגיע. אבל כשסופה עוצמתית היכתה בחופי פלורידה, באיזור של לבנים, החילוץ נראה אחרת. מבחינת פוקס ניוז, הסרטון מציג את אובאמה כמהפכן רדיקלי, המותח קווים ברורים בין החברה הלבנה לשחורה ומספר לשחורים שבעצם כל חייהם דפקו אותם באמריקה. זהו לפחות המסר של פוקס ניוז בשידור הסרטון. באותו סרטון אובאמה גם נראה שולח ברכות לכומר והמטיף ג'רמייה רייט, אדם שנוי במחלוקת שבעבר אובאמה היה בקשר הדוק איתו. מאוחר יותר, לאחר התבטאויות בעייתיות של הכומר, אובאמה התנער ממנו ולבסוף ניתק עמו את הקשרים כאשר ההתבטאויות הקצינו.

נאום אובאמה משנת 2007

אובאמה לא אמר דבר חדש בנאום הישן המוצג כעת כגורם משנה משחק. הוא אמר מה שאמרו לפניו: אם סופת קתרינה הייתה מכה באיזור אחר, הטיפול הממשלתי בתושבים היה שונה. אמרו זאת אנשים שחורים, אמרו זאת גם אנשים לבנים. יותר מכך, אם אובאמה הוא אכן רדיקל שחור המטיף להבדלה בין שחורים ללבנים הרי שהוא היה מנצל את ארבע שנות כהונתו כדי לגבות במעשים תפיסת עולם כזאת. זה לא קרה. השחורים עצמם מתלוננים כי התאכזבו מאובאמה כי לא נתן להם מה שקיווה שיתן.

מבקרי התקשורת טענו שרשת פוקס ניוז התבזתה פעם נוספת בשידור הזה. יש לציין שמיט רומני ואנשיו היו מספיק חכמים כדי לא להתייחס לכך, שלא יחשבו שהם חלק מ"החשיפה" הזאת, שלא ידבק בהם דבר מהסיפור הזה. הם הבינו כי מדובר בסחורה משומשת ובלתי אפקטיבית.

יש הסכמה

הנשיא אובאמה לא צפה בנאומו של נתניהו באו"ם. הוא היה באותו הזמן במסע בחירות במדינת וירג'ניה, אולם יועציו עקבו אחר הנאום בקפדנות, וכשנתניהו סיים, הם נשמו לרווחה. הם ציינו לעצמם כי בנושא האיראני, למרות המסר התקיף שהעביר באמצעות שירטוט הקו האדום על איור הפצצה, הוא לא נשמע כמי שמכה בתופי המלחמה. חשוב יותר מבחינתם: על פי הדברים שאמר, ברור לכל כי נתניהו איננו מתכוון להפתיע עם מתקפה צבאית לפני הבחירות לנשיאות באמריקה. יועציו של הנשיא ושליחים מטעמו הפעילו מכבש של לחצים על נתניהו בשבועות האחרונים ובכל דרך אפשרית הבהירו לו כי פעולה צבאית באיראן בשלב זה היא בניגוד לדעתם, ואם תתבצע היא תהיה ללא השתתפותם. אבל עד הרגע האחרון לא היו בטוחים בבית הלבן כי נתניהו הפנים את העמדה האמריקאית. הם חששו כי יביך את הנשיא בתקופה רגישה של בחירות וידבר בטון מטיף ומאשים. בחודשים האחרונים עלה מפלס החשדנות במימשל האמריקאי כלפי נתניהו; הנחת העבודה שלהם לפני הנאום באו"ם הייתה כי לאור בחישתו במערכת הבחירות באמריקאית הוא ינסה לקרוץ ליריב או לרמוז משהו לציבור האמריקאי. לאחר נאומו ציינו גורמים במימשל כי גם מוזיקת הנאום של נתניהו הייתה נסבלת: הוא לא התלהם, הטון שלו לא היה מתריס ובאופן כללי הוא נשמע כמי שירד בכמה אוקטבות. "זה לא היה דומה כלל להצהרות החריפות שהשמיע נתניהו בירושלים רק לפני כמה ימים", אמר גורם במימשל. "הוא הבין שהוא הלך רחוק מדי. הבהירו לו שהוא מפריע לסנקציות ולדיפלומטיה ונראה שהוא התיישר".

רואים בו את הנציג המתון של הממשלה הישראלית. אהוד ברק עם מזכירת המדינה קלינטון(צילום: אריאל חרמוני)

חילוקי הדעות נשארו: נתניהו הציב קו אדום, אובאמה התנגד, אבל בבית הלבן בחרו לציין דווקא את ההסכמות בין שני המנהיגים ובהודעה קצרה לאחר שיחת הטלפון בין אובאמה לנתניהו, הם הדגישו כי ראש ממשלת ישראל בירך את הנשיא על נאומו באו"ם ועל הצהרתו כי ארצות הברית תעשה מה שהיא חייבת לעשות כדי שלאיראן לא תהיה פצצה גרעינית. לא רק אופציית המתקפה ירדה מהפרק, לפחות עד לאחרי הבחירות, גם חילוקי הדעות טוטאו עמוק אל מתחת לשטיח. אובאמה פתח פער גדול בסקרים וכעת הוא מוביל על פני רומני בכל המדינות המתנדנדות. זהו מצב שהבית הלבן רוצה לשמר, בלי הפתעות, ובלי התחלקויות ובלי דיבורים שיגרמו אי נוחות ליהודים המתכוננים לבחירות.

אובאמה ונתניהו שוחחו בטלפון ביום שישי. שני המנהיגים סיכמו ביניהם כי מטרתם היא משותפת: למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני. באותה שיחת טלפון, חזר אובאמה באזני נתניהו על מחויבותה הבלתי ניתנת לערעור של ארצות הברית לביטחונה של ישראל.

גם מיט רומני שוחח עם נתניהו לאחר נאומו באו"ם. "שיבחתי אותו על הנאום", אמר רומני לכתבים במטוסו כאשר סיפר על השיחה עם ראש ממשלת ישראל. "גם רמזתי לו שהגרפיקה שהציג לא הייתה ברמה של חברת הייעוץ בה עבדנו יחד בבוסטון". רומני חשב שזה מצחיק אבל כשהבין שהבדיחה לא נקלטה שינה גירסה וחייך: "בעצם לא אמרתי לו אבל זה מה שחשבתי". רומני חמק מהשאלה האם הוא תומך בקווים האדומים של נתניהו, אבל הבהיר כי אם יהיה נשיא הוא יציג קו נוקשה מול איראן. "אני חושב שפעולה צבאית נגד איראן לא תהיה הכרחית. אני מאמין שלא נצטרך לעשות זאת. אני מצטער על כך שאובאמה מלכתחילה לא הטיל סנקציות קשות על איראן".

ביקורו של נתניהו בארצות הברית הסתיים. בבית הלבן משוכנעים כי גם אם נתניהו התגלה כפחות מתריס ולעומתי בנאומו, הרי שמעורבותו בבחירות בארצות הברית איננה מתקבלת בברכה על ידם.

סכסוך מבוים?

האם באמת שר הביטחון אהוד ברק בא לארצות הברית כדי לסכסך בין נתניהו לבין הממשל האמריקאי כפי שטען ראש הממשלה השבוע בשיחה עם שר האוצר שטייניץ? גם מבלי לדעת מה בדיוק עשה שר הביטחון בביקורו בשיקאגו, וושינגטון וניו-יורק, אפשר לנחש כי לסכסך כבר אי אפשר: ההסתייגות ההדדית של אובאמה ונתניהו היא לא סוד מדינה. מה כבר יכול אהוד ברק לתרום לגובה הלהבות? ברק זוכה במימשל האמריקאי להרבה יותר אמון מאשר נתניהו. גם בבית הלבן וגם במחלקת המדינה, שלא לדבר על הפנטגון, רוחשים לברק אמון, אוהבים את דיבורו המחוספס והישיר ורואים בו כנציג המתון של ממשלת ישראל, עמו אפשר להגיע להסכמות בתקווה שהוא יסחוף את נתניהו לצד שלו. על כן, האמירה של נתניהו נשמעה תמוהה. יתכן בכלל שמדובר במריבה מבויימת שנועדה לשרת גם את נתניהו וגם את ברק לצרכים פוליטיים: הם חושפים מצג של קרע ומשבר ביניהם, כך ברק יחיה את מפלגתו הקטנטנה לקראת הבחירות בישראל, יקח מנדטים ספורים מהמרכז והשמאל ואז יחבור מחדש לנתניהו אחרי הבחירות. נשמע הרבה יותר הגיוני מאשר משבר אמיתי: שניהם ידועים כמתחבלי תחבולות, וכאשר בישראל מדברים על הקדמת הבחירות, מגיע הזמן למניפולציות פוליטיות מהסוג שאינו זר לנתניהו, גם לא לברק.