שתף קטע נבחר

אחים בלב: לבו של יניב החייל פועם בגופו של סלים

מצד אחד: חייל ישראלי שנהרג מפליטת כדור. מצד שני: צעיר חולה מהכפר עיבלין. אסתר לונדון מצרפת ביימה את הסרט "אחים בלב", על השתלת הלב שהחזירה לסלים לואי את חייו ועל הקשר המיוחד עם משפחת התורם. "אני מקווה שהסיפור שלהם ישפר את הקשר בין יהודים וערבים", היא אומרת בראיון ל-ynet

הסיפור של הסרט הזה התחיל במספרה: הבימאית אסתר לונדון, תושבת צרפת, דפדפה במגזין בעת שהמתינה לתורה אצל הספר, ונתקלה בכתבה על השתלות איברים בישראל. "אמרתי לעצמי, 'הנה נושא לחקור'", מספרת לונדון בראיון ל-ynet, "ואחרי כמה חודשים התקשרתי למשרד הבריאות בישראל כדי לקבוע פגישה".

 

סיפור ההשתלה המרגש של סלים:

 

אנשי משרד הבריאות ביקשו מלונדון לטוס ארצה אם ברצונה לדון בנושא, וכך ענו לה גם שאר אנשי הקשר שניסתה להשיג לצורך תחקיר לסרט.

 

"אז הגעתי לישראל בלי שום פגישה ביומן", היא נזכרת. "במשך כמה ימים חששתי שעשיתי את המסע לחינם, אבל אז העניינים התחילו להתגלגל והצלחתי לפגוש את המשפחה של יניב פוזואריק ז"ל, תורם הלב, ועוד אנשים שהיו מעורבים במקרה.

 

"רק בנסיעות מאוחרות יותר לישראל הצלחתי לפגוש את סלים לואָי, המושתל, וללמוד מפיו את סיפורו יוצא הדופן".

 

חותמים עכשיו:

  • לחתימה על כרטיס אדי מקוון - לחצו כאן 

 

הצעיר מעיבלין זכה בלב החייל

יניב פוזואריק וסלים לואי שעליהם מדברת לונדון עלו לכותרות בשנת 2008, אז נפגע קשה חייל השריון פוזואריק, בן 19.5 מחולון, מפליטת כדור מנשק של חברו ליחידה בצפון הארץ, אשר ניקה את כלי הנשק באותו הזמן. הוא קיבל טיפול ראשוני בשטח והועבר במסוק לבית החולים רמב"ם, שם נותח פעמיים והועבר ליחידה לטיפול נמרץ.

 

 

המאמצים להציל את פוזואריק כשלו, ולמחרת הוא נפטר מפצעיו. לאחר שנקבע כי מת מוות מוחי, החליטה משפחתו לתרום את איבריו.

 

בלבו של פוזואריק זכה כאמור לואי, אז צעיר בן 25 מהכפר עיבלין, סטודנט להנדסה שחייו נעצרו כשאובחן ביום בהיר אחד כחולה במחלת שריר הלב. "אמרו לי שהתרופה היחידה למחלה שלי היא השתלת לב", אמר אז לואי בראיון ל-ynet, "אבל לא האמנתי. הייתי בטוח שבארץ ימצאו תרופה לכך".

 

לואי אושפז בבית החולים שיבא כשהוא מחובר בצינורות אל מזוודה שחורה, שמטרתה להחזיק אותו בחיים עד השתלת הלב הצפויה. הוא הוצב בראש רשימת הממתינים לתרומה, שכללה אז 113 אנשים חולים.

 

"ההורים והחברים שלי תומכים בי ונותנים לי כוח", אמר לואי ב-2008, "הם אומרים לי שיהיה טוב ומזכירים לי שהעולם מתקדם והרפואה מתקדמת, היום ישנם פתרונות לבעיות לב. אין לי מה לעשות אלא להאמין. אני צעיר, אני אוהב את החיים ויש לי מה לעשות בחיים האלה. אני רוצה לחיות ואני מקווה להתגבר על המחלה".

 

הודות להחלטה האצילית שקיבלה משפחת פוזואריק, זכה לואי בחיים חדשים. השתלת הלב, שנמשכה שש שעות, בוצעה בבית החולים שיבא על ידי פרופ' ג'יי לביא, ד"ר יגאל כסיף וד"ר סרגיי פרייסמן.

 

"כשהבנו שהמוח שלו מת ואין יותר מה לעשות, החלטנו לתרום", סיפר לאחר ההשתלה אביו של יניב, יפים, בראיון ל-ynet. "אם יניב היה כאן הוא היה אומר לי 'כל הכבוד אבא'. יניב אהב לעזור לאנשים ואני מאמין שאם הוא היה יודע שהוא יכול והיו שואלים אותו, הוא היה רוצה לעזור. אני מרגיש שחלק ממנו עדיין חי".

 

היה רוצה לעזור. אמו של יניב, לריסה, מחזיקה בתמונותיו (צילום: אבישג שאר-ישוב) (צילום: אבישג שאר-ישוב)
היה רוצה לעזור. אמו של יניב, לריסה, מחזיקה בתמונותיו(צילום: אבישג שאר-ישוב)

 

המשפחות נתנו אמון

כששמעה לונדון על הסיפור של יניב וסלים, המייצג בצורה מדהימה את המציאות הישראלית המורכבת ולעתים כואבת, היא יצאה לביים על כך סרט דוקומנטרי בשם "אחים בלב", FRÈRES DE COEUR במקור, הבוחן גם צדדים רפואיים, אתיים ודתיים של תרומת איברים.

 

זהו סרט על ניצחון החיים שבא על רקע הפרדה פוליטית ודתית בין שני עמים, ועל הקשר האנושי יוצא הדופן שנוצר בין סלים למשפחת פוזואריק.

 

לונדון עבדה על הסרט, 54 דקות אורכו, במשך שלוש שנים עד קבלת התוצאה הסופית. לשם כך היא בילתה שעות רבות מספור עם שתי המשפחות - זו שקיבלה את ההחלטה לתרום את איברי הבן שנהרג, וזו שקיבלה את בנה החולה בחזרה לחיים.

 

-היה קשה להשיג שיתוף פעולה מהמשפחות, כשמדובר בנושא רגיש כל כך?

לונדון: "עשייה של סרט דוקומנטרי על נושא רגיש כמו השתלות איברים, שמערב אובדן של אדם אהוב וסבל של אדם חולה, אינה יכולה להיות דומה לעשייה של כל סרט אחר. עוד לפני הצילום, צריך להקדיש זמן לאנשים, להקשיב להם, להבין אותם, לגלות אליהם אמפתיה.

 

"המשפחות של יניב פוזואריק, התורם, ושל סלים לואי, המושתל, נתנו בי אמון והצליחו לשכוח מנוכחות המצלמה, דבר שאפשר לי לקבל עדות עמוקה וכנה מהם".

 

-מהו לדעתך המסר בסרט עבור המתנגדים לתרומת איברים בישראל?

"בישראל יש אכן דעות שונות בקרב רבנים בעניין זה, ו'אחים בלב' מציג את המחלוקת. חלק מהרבנים מסרבים להכיר במוות מוחי, ומקדשים את שלמות הגוף על פני כל שיקול אחר.

 

"אבל יש גם רבנים אחרים, מלומדים ומשכילים לא פחות, שמכירים במוות מוחי, ועבורם הצלה של חיי אדם עומדת מעל הכל. רבנים אלו, שהקדישו שנים לבחינת הנושא על כל הסוגיות האתיות שבו, וכן כמרים ואימאמים שעשו זאת, לא הטילו שום מגבלה המבוססת על דת או על מקור האיברים. הערך העליון הוא החיים עצמם".

  

חולמים על עולם שוויוני

כשלונדון נשאלת על התגובות שלהן זכה הסרט מיהודים ומערבים, היא מספרת כי "מוסלמים, נוצרים ויהודים ראו את הסרט שלי והתרגשו מאוד. חלקם בכו. ההקרנות הקרובות של הסרט, ברמאללה ובתל אביב, ילוו בדיון וגם בו יעלו הדעות השונות".

 

-את מאמינה היום שתרומת איברים יכולה לקדם קרבה בין ישראלים לפלסטינים?

"אנו חולמים על עולם מושלם המבוסס על שוויון, נדיבות וחוסר אנוכיות, אך למרבה הצער, הטבע האנושי אינו כזה בהכרח. אם לאהוב את רענו כמו את עצמנו היה דבר טבעי כל כך, לא היה צורך במצווה הזאת.

 

"אני מקווה שהסיפור יוצא הדופן של יניב ושל סלים יהפוך קשר כזה בין יהודים וערבים לאפשרי".

 

  • הסרט "אחים בלב" יוקרן בסינמטק תל אביב ביום חמישי, 11.10, בשעה 19:00, ולאחריו ייערך דיון בהשתתפות הבימאית




 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
זכה בלב החייל שנהרג. סלים לואי
צילום: עפר עמרם
הערך העליון הוא החיים. אסתר לונדון, בימאית "אחים בלב"
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים