שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "חלקם של מלאכים": קן לואץ' משמח לבב אנוש

    המטיף הזועם של הקולנוע הבריטי קן לואץ' החליט למתן את הטון ב"חלקם של מלאכים" - קומדיה מלבבת על אהבת אדם, ואהבת וויסקי. רק קצת חבל שהבמאי עצמו גומע יתר על המידה מטוב הלב השופע של הסרט, ומחניף מדי לצופים

    "חלקם של מלאכים" ("The Angels' Share"), סרטו החדש של הבמאי קן לואץ', משלב בהצלחה בין המימד הריאליסטי-חברתי שמזוהה עם עבודותיו, ובין קומדיה אקסצנטרית נוסח אלה שהופקו באולפני אילינג הבריטיים בשנות ה-50.

     

    ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:

      

    לכאורה, משהו שמזמין הרמת גבה, שכן לואץ', ממבקריה החריפים של ישראל בבריטניה, קטף את תהילתו בזכות חמישה עשורים של יצירת סרטים חברתיים-פוליטיים שעסקו בבני מעמד הפועלים (סרטו המופתי "קס" מ-1969 עקב אחר מערכת היחסים שמתפתחת בין נער בעייתי ובז המחמד שלו), ובטרגדיות שפקדו אזורי סכסוך ברחבי העולם (כמו "על תמימות וחופש" מ-1985 שהתרחש על רקע מלחמת האזרחים בספרד).

     

    אלא שבשנים האחרונות נדמה שהטון של לואץ' (ושל שותפו, עורך הדין הסקוטי שהפך לתסריטאי, פול לאוורטי) הולך ומתרכך. "אולי נתנשק" (2004) היה דרמה רומנטית מפויסת שבמרכזה סיפור אהבה בין בן מהגרים מפקיסטן וצעירה קתולית, ואילו "מחפשים את אריק" (2009) היה פנטזיה קומית נוסח "שחק אותה סם", שגיבורה הוא דוור קשה יום הזוכה בכדורגלן האגדי שבכותרת כמאמן אישי לחיים.

     

    רגע, מי לובש פה את המכנסיים? החבורה מ"חלקם של מלאכים" ()
    רגע, מי לובש פה את המכנסיים? החבורה מ"חלקם של מלאכים"

     

    ואכן, אם יש משהו שמלווה את הצפייה ב"חלקם של מלאכים", הרי זו התחושה שלואץ' ולאוורטי מאסו בנפנוף האצבע הדידקטי, ובחרו באופציה מלבבת יותר - שמחת חיים. לא שהשניים נטשו את הסביבה הטבעית שלהם, זו ה"דפוקה וזרוקה" של בני מעמד הפועלים, אך בחירתם להשתחרר מעמדת המטיף בשער (שהלכה ונהייתה צדקנית ומעצבנת בסרטים דוגמת "כשהרוח נושבת" זוכה דקל הזהב מ-2006 ו"הנתיב האירי" מ-2010) נדמית ראויה.

     

    על טעם ועל ריח

    עלילת "חלקם של מלאכים" עוקבת אחר רובי (פול ברניגן), עבריין צעיר מגלאזגו שחברתו בהריון מתקדם, הנידון לעבודות שירות. במסגרת זו הוא פוגש בהארי (ג'ון הנשאו), עובד סוציאלי טוב לב המשמש כאחראי, שנוטל אותו ואת חבריו לביקור במזקקת וויסקי. שם מתבררים כישוריו יוצאי הדופן של רובי, שהוא עצמו כלל לא היה מודע להם - יכולתו להבחין בין סוגים שונים של המשקה בזכות חושי הריח והטעם המפותחים שלו.

     

    קן לואץ' חצוף ומשובב נפש. מתוך "חלקם של מלאכים" ()
    קן לואץ' חצוף ומשובב נפש. מתוך "חלקם של מלאכים"

     

    אלא שלא על זה הסרט, ו"חלקם של מלאכים" (הכותרת מתייחסת לאותו חלק מזערי של הוויסקי המתאדה בזמן שבו הוא נשמר בחבית) אינו מנסה להיות אגדה הוליוודית על לא כלום שעולה לגדולה. רובי וחבריו שומעים על דבר קיומו של וויסקי יקר ערך שחבית אחת ויחידה שלו מצויה במזקקה שפרטיה חסויים. מכאן והלאה נפרש חלקו השני של הסרט, העוקב אחר מבצע איתורה של החבית ושדידת תכולתה.

     

    בעוד חלקו הראשון של הסרט נותר נאמן לריאליזם החברתי שאפיין את סרטי לואץ' מאז ומעולם, חלקו השני הוא מהתלת שוד שמזכירה, כאמור, את הסרטים שהגיחו בשנות ה-50 מאולפני אילינג, ואשר הפכו לסימן ההיכר של הקומדיה החברתית הבריטית מאותה תקופה. קומדיות שעסקו ב"אדם הקטן" ומאבקו מול הממסד, והצטיינו ברוח אנרכיסטית ובגלריית דמויות ססגוניות.

     

    במיוחד מתבקש להשוותו עם "וויסקי גאלור" שאלכסנדר מקנדריק ביים בשנת 1949, ושגיבוריו הם כפריים סקוטים המגלים שאניית משא ששקעה בקרבתם מכילה מטען עצום של בקבוקי המשקה שבכותרת.

     

    האזרח הקטן לוחם בממסד. מתוך "חלקם של מלאכים" ()
    האזרח הקטן לוחם בממסד. מתוך "חלקם של מלאכים"
     

     

    גם כאן משכילים לואץ' ולאוורטי לעצב דמויות כובשות וחינניות. לא רק אלה של רובי וחבריו, אלא גם זו של העובד הסוציאלי טוב הלב ושל סוחר וויסקי, שמגלם השחקן הבריטי הוותיק רוג'ר אלאם ("המלכה"). יש מידה רבה של חום אנושי בסרט, ובמהלך הצפייה בו נודדת המחשבה אף לקומדיות הקטנות והמוזרות שהנפיק ביל פורסיית הסקוטי בשנות ה-80 ("שודדי הכיורים", "החברה של גרגורי").

     

    כן, לא וקן לואץ'

    הטון האופטימי של הסרט (שזכה בפרס השופטים בפסטיבל קאן האחרון) נדמה מעט מופרז לקראת סופו. הצלפותיו של לואץ' בקפיטליזם המשולבות במחוות של חסד נראות אז, במחילה, כתוספת מיותרת של ממתיק מלאכותי. במילים אחרות, יש משהו בטוב הלב של הסרט ובגאולה שהוא מציע לגיבורו שמבקש יתר על המידה להחניף לצופה הממוצע.

     

    אבל אלה הן הסתייגויות שוליות, ו"חלקם של מלאכים" הוא מאותם סרטים שאינך יכול שלא ליפול בקסמם, פן תיחשב למעקם אף מקצועי. כתמיד, משכיל לואץ' לברור היטב את מצבת שחקניו, ולצד ותיקים כהנשאו (שהופיע גם ב"מחפשים את אריק") ואלאם, בולטים כאן גם חסרי הניסיון המקצועי ובראשם ברניגן (ששני הוריו מכורים לסמים, והוא עצמו בילה ארבע שנים מחייו בכלא), שנוכחותו מעניקה לסרט מידה רבה של חן, חספוס ואותנטיות. 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ג'ון הנשאו ב"חלקם של מלאכים"
    לאתר ההטבות
    מומלצים