לנצח גם בלי ניצחון. הקאמבק של אובמה

העימות השני בין ברק אובמה למיט רומני התנהל במתכונת שונה מאוד מזו של העימות הראשון, וגם אובמה נזכר פתאום להיות יריב שקול. העימות התנהל במתכונת של אסיפת עם שבה הצופים מציגים שאלות למועמדים. תשכחו מתרבות הוויכוחים הנהוגה בארה"ב, מההליכות והנימוסים שבישראל היו תמיד מושא לקנאה. הקרבה לקהל הצופים, השאלות שהם הציגו וההתערבות הבוטה של המנחה גרמו לבמה להיראות כמו זירת אגרוף מזרח תיכונית מצויה.

בחירות בארה"ב 2012 - כל הכתבות של CNN ו-ynet

עוד חדשות מהעולם :

• ר"מ אוסטרליה החליקה על דשא רטוב. צפו
• דו"ח: רואנדה ואוגנדה מחמשות המורדים בקונגו
• הודו: בן 96, האב המבוגר בעולם, חובק בן נוסף
• תקרית אופנתית: אן רומני ומישל אובמה באו בוורוד
  

אובמה ורומני החליפו מהלומות מילוליות בינם לבין עצמם ובינם לבין המנחה. הם נכנסו זה לדברי זה, וכל צד תקף את משנהו בלהט ובחמת זעם. חסר היה רק שהם יחטפו את המיקרופון זה מידי זה. העימות הלילה היה קרב אמיתי, דינמי, יצרי, מאוזן וענייני.

אובמה עמד בציפיות הדמוקרטים. היה נחוש יותר, יזם ותקף. רומני תפקד פחות או יותר באורח דומה להופעתו בעימות הראשון. הוא חשף את קשיי אובמה כנשיא מכהן להגן על מחדליו וכישלונותיו. מאידך, אובמה עשה את המקסימום האפשרי כדי להגן על הישגיו בארבע השנים האחרונות.

האסטרטגיה של רומני הייתה להציג את כישלונות אובמה לממש את הבטחותיו בתחומים הכלכליים. כך למשל, בתחילת כהונתו הבטיח אובמה להוריד את שיעור האבטלה ל-5.6% ולהקטין את הגירעון הפדרלי הענק במחצית, ולא הצליח. אובמה טען שהוסיף כחמישה מיליון משרות למשק, אבל רומני הזכיר לו שהוא גם איבד כחמישה מיליון משרות ושיעור האבטלה נותר גבוה כפי שהיה, כ-8%.

רומני חזר כמה פעמים על המסר הקבוע שלו, שלפיו אזרחי ארה"ב אינם צריכים לחיות כך ארבע שנים נוספות ושהוא יודע כאיש עסקים מצליח איך לחלץ את ארה"ב מהבוץ הכלכלי שהיא נתונה בו. הוא האשים את אובמה בחוסר מנהיגות ויכולת לשתף פעולה עם הרפובליקנים בקונגרס.

בעימות הזה, הקהל הציג שאלות שעד עתה נעדרו ממערכת הבחירות. צופה אחת העלתה למשל את הנושא של שוויון לנשים ואחרת את בעיית האלימות הנובעת מזמינות של נשק רב בידי אזרחים. רומני נשאל באיזו מידה שונה המדיניות שלו מזו של הנשיא שקדם לאובמה, ג'ורג' בוש הבן, והוא ענה שהיא שונה מאוד בכמה תחומים.

המרוץ עדיין צמוד מאוד

אף שהעימות הוגדר כדיון בענייני פנים ובענייני חוץ, הצופים שאלו רק שאלה אחת על ענייני חוץ - רצח השגריר האמריקני בבנגזי לפני כמה שבועות. מכאן ניתן ללמוד שהציבור מתעניין רק בענייני פנים, ורצח השגריר הועלה רק משום שהוא נתפס כמחדל של ממשל אובמה. רק רומני התייחס בכמה מילים לישראל ולאיראן, והעביר ביקורת על מדיניותו של אובמה בשני הנושאים.

הסקרים המהירים והחפוזים על תוצאות העימות מורים על ניצחון בשיעור מתון לאובמה. לא חשוב שאלה הם סקרים לא-מדויקים ואולי מטעים. מספיק שאמצעי התקשורת מצטטים אותם כדי שהציבור יקנה אותם ואת הפרשנות שניתנה להם על-ידי עיתונאים ופרשנים. קרוב לוודאי שעצם הפגנת הכוח של אובמה, לעומת רפיסותו בעימות הראשון, יצרה את הרושם שהוא היה טוב מיריבו.

אובמה הלילה. רפיסותו בעימות הראשון דווקא שירתה אותו הפעם(צילום: רויטרס)

בעימות הראשון ניצח רומני בגדול והצליח לשנות לטובתו את מגמת המערכה בסקרים. לא ברור עדיין אם ניצחונו המצומצם יותר של אובמה אתמול אכן יעצור את המומנטום של רומני ויביא שוב לשינוי במגמה. רק סקרים שייערכו בימים הקרובים במדינות מפתח כמו פלורידה ואוהיו יתנו תשובה אמינה לשאלה הזו. בכל מקרה, בשלב זה המרוץ נראה צמוד מאוד.

העימות הבא והאחרון, שיתקיים בפלורידה ביום שני הבא, יעסוק רק בענייני חוץ. מתכונתו תהיה זהה לזו של העימות הראשון וינחה אותו הכתב הוותיק של רשת CBS בוב שיפר. לכאורה, זהו תחום שבו אובמה מימש את הבטחות הבחירות שלו ויש לו הצלחות: הוא חיסל את בן-לאדן והוא מפנה את כוחות ארה"ב מאפגניסטן ומעיראק.

אבל רומני בוודאי יתקוף אותו על כישלונו לעצור את הגרעין האיראני, על מדיניותו כלפי "האביב הערבי" ומלחמת האזרחים בסוריה, על מחדל האבטחה שלא ניתנה לשגריר שנרצח בלוב, על הקרע שיצר ביחסי ארה"ב-ישראל ועל מדיניותו כלפי סין

ורוסיה.

עד אז אפשר יהיה לדעת אם ניצחונו של אובמה בעימות השני שינה שוב את מגמת הסקרים, בעיקר במדינות המתנדנדות, והוא חזר להוביל. אם זה יהיה המצב, הלחץ הגדול יהיה על רומני. בכל מקרה צפוי בעימות הבא קרב אגרופים מהסוג שהתפתח אתמול. יחד עם זאת, שיעור המתלבטים מצטמצם בכל יום, וייתכן שהשפעת ניצחון בעימות האחרון תהיה מועטה בלבד.