שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: ירון ברנר
    רצים לתואר: מאות אלפי סטודנטים שבים לכיתות
    בתל אביב ובירושלים ינסו לשלב לימודים ומחאה ובצפון יקלו על החיילים המשוחררים. בבאר שבע קוראים לחברי הסגל לשוב הביתה ובאוניברסיטה הפתוחה יפעילו טאבלטים. האופטימיות שמלווה את פתיחת שנת הלימודים האקדמית חזקה כתמיד, אבל ענן כבד מעיב על היום החגיגי: "בריחת המוחות חייבת להיעצר"

    כ-305,550 סטודנטים יפתחו עם בוקר (יום א') ללא תקלות נראות לעין את שנת הלימודים האקדמית ב-67 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי ישראל. על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, 236 אלף יעמלו על תוארם הראשון, 57 אלף יחלו את שנת הלימודים תוך חתירה לתואר השני ואילו עשרת אלפים יעמלו על הדוקטורט, זאת מלבד הסטודנטים שלומדים במסגרת האוניברסיטה הפתוחה - כ-47 אלף.

     

    את הסטודנטים ישרתו שבע אוניברסיטאות מחקר, האוניברסיטה הפתוחה, 21 מכללות ציבוריות, 16 מכללות פרטיות ו-22 מכללות לחינוך והכשרת עובדי הוראה. המגוון משקף גם רוב לתלמידי המכללות (66%) זה השנה השמינית ברציפות.

     

    בחירות בארה"ב 2012 - לכל הכתבות של CNN ו-ynet

     

    ההצהרות הרשמיות, הופעות הבידור והדוכנים הרבים שמלווים בדרך כלל ימי פתיחה חגיגיים, יהיו מנת חלקם של הסטודנטים גם השנה. לצדם, צפויים משקעי המחאה החברתית להפגין נוכחות בכיתות ובחללים הפתוחים. "אנו מאמינים שסטודנט הוא סטטוס זמני ובסופו של יום כולנו אזרחי המדינה" אמר ל-ynet יו"ר אגודת הסטודנטים בתל אביב, גלעד ארדיטי. "עלינו להמשיך ולקחת אחריות על החברה שבה אנו חיים ולפעול במסגרות השונות על מנת ליצור חברה שוויונית יותר שמאפשרת לכולנו מגורים, תעסוקה, חינוך, בריאות והשכלה גבוהה".

     

    ברוח זו הדגישה יעל סיני, מקבילתו באוניברסיטה העברית, כי לבד ממאבקים נגד "עוולות אקדמיות", כהגדרתה, ימשיכו עמיתיה "לפעול, דווקא בשנת בחירות, בסוגיות העוטפות את עולם הסטודנטים והחברה הישראלית, כמו הרפורמות בתחבורה הציבורית, יוקר הדיור וזכויות העובדים".

     

     

    כניסתה לתוקף של התוכנית להגדלת נגישות מערכת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה החרדית תביא לפתיחת 12 קמפוסים "חרדיים" חדשים באוניברסיטאות ובמכללות. במקביל, ייהנו זה השנה השנייה משוחררי צה"ל שלומדים בפריפריה משנת לימודים ראשונה חינם. "החוק מתקן עוולות ומאפשר לבוגרי צבא מהפריפריה לסלול את דרכם לאקדמיה ללא הנטל הכלכלי הכבד הכרוך בכך", הדגיש דוקטור אבשלום דנוך, ראש המנהל האקדמי במכללה האקדמית להנדסה על שם סמי שמעון.

     

    פרופסור גדעון פישמן, נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי, הוסיף כי "הנתונים מלמדים על צמיחה במספר הסטודנטים במוסדות האקדמיים בצפון. תנאים סביבתיים הכוללים הקלות בשכר לימוד ועלויות מחיה נוחות מהווים תמריץ גם עבור סטודנטים ממחוזות רחוקים יותר. הקמתם של בתי ספר מקצועיים ויישומיים במכללות הצפון, דוגמת בית הספר לרפואה בצפת ובית הספר לניהול וכלכלה במכללה האקדמית גליל מערבי, יאפשרו תנופת פיתוח וצמיחה חברתית וכלכלית תוך מענה לצורכי האזור".

     

    הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה יוכלו לשלב השנה למידה מרחוק וצפייה בשיעורים באמצעות טאבלטים אישיים. "ההזדמנות השווה ללימודים אקדמיים שנותנת האוניברסיטה לכל שכבות האוכלוסייה היא הביטוי המושלם למהפכה החברתית המתחוללת בישראל. השיטה מגדילה את מעגל נגישות ההשכלה הגבוהה ובכך מצמצמת פערים", אמרה נשיאת האוניברסיטה, פרופסור חגית מסר-ירון.

     

    לפני יומו הראשון כנשיא אוניברסיטת חיפה, הביע עמוס שפירא גאווה ואמר כי "אתגרים רבים ניצבים בפנינו, כאוניברסיטה, ובכלל למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. כאוניברסיטת מחקר מצטיינת במגוון תחומים ייחודיים, אין לי ספק שביחד נמשיך ונוביל את אוניברסיטת חיפה להישגים ונמשיך את תנופת המחקר".  

     

     

    לצד הבעת האופטימיות, מייחלים בוועד ראשי האוניברסיטאות לשינוי מהותי. "הדילול בתשתיות המחקר הפיזיות והאנושיות השפיע ישירות על בריחת המוחות בעשור האחרון", נמסר. "במקביל, הפרויקט להשבת מדענים חוזרים לא מניב את התוצאות המצופות. בריחת המוחות חייבת להיעצר. הדרך לעשות זאת היא לספק להם תנאים תשתיתיים, מחקריים ואישיים ראויים וברי תחרות עם אלה המוצעים להם בעולם. אם לא כן, נמצא בעוד כמה שנים שרבים מהם מעדיפים להישאר בחו"ל ולתרום למדינות אחרות את הידע הרב שטיפחה בהם מדינת ישראל".

     

    לבד מהשביתה במכללות הטכנולוגיות, צפויים שיבושים גם באוניברסיטת בר-אילן. ארגון הסגל הבכיר במוסד הסביר כי המהלך יצא לפועל בשל "אי תשלום פיצוי בגין אי-ניצול ימי מחלה כמתחייב לעובדים שפרשו ולעובדים שעתידים לפרוש באוקטובר 2012", כך לדברי יו"ר הארגון, דוקטור אחיעזר שאקי. בהנהלת האוניברסיטה הביעו תמיהה על ההחלטה וביקשו להבהיר כי שנת הלימודים תיפתח כסדרה והשיעורים יתקיימו כסדרם, למעט אלה המועברים על ידי חברי הסגל הבכיר.

     

    חוזרים לגור בדרום?

    דרומה משם, מנסים ראשי אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע להעביר את התלמידים והמרצים הביתה, כהגדרתם. טרם חופשת הקיץ, שלחה נשיאת האוניברסיטה, פרופסור רבקה כרמי, מכתב לחברי הסגל ובו הביעה אכזבה על העובדה כי שליש מהם אינו מתגורר בדרום. היא הגדירה בחירה זו כדוגמה רעה לחברי הסגל הצעירים וכפעולה בניגוד למעשה בן גוריון. "אין לי ספק שה-role modeling שרואים חברי סגל צעירים בקרב עמיתים ותיקים נותן השראה ולגיטימציה להחלטה לא להתיישב בנגב", הסבירה במכתב. "התופעה המתוארת מהווה איום, לטווח הבינוני ובוודאי הרחוק יותר, על איכות

    ההוראה והמחקר באוניברסיטה".

     

    אגודת הסטודנטים הביעה תמיכה ביוזמת הנשיאה ויצרה, בין היתר, משרה חדשה עבור "רכז התיישבות". לדברי יו"ר האגודה, נתי חסון, "האקדמאים בבן גוריון והרופאים בסורוקה הם חלק מקבוצה חזקה באוכלוסיית באר שבע".

     

    הסטודנט רועי שבתאי, בעל תואר ראשון באוניברסיטה שהמשיך לגור בעיר למרות לימודיו המתקדמים בירושלים, הסביר כי "חברה שלי ממשיכה ללמוד כאן, פה הכרתי אותה, והתחלנו את החיים יחד. יש לנו פה חברים, המחיה פה זולה יותר ואנחנו אוהבים את החיים בבאר שבע ומה שהיא מציעה. יש אמנם חסרונות לגור בדרום, פרי מדיניות ממשלתית, אבל אנחנו עדיין נהנים מהחיים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    יוצאים לדרך
    צילום: אליעד לוי
    אבשלום דנוך
    צילום: דודו גרינשפן
    חגית מסר-ירון
    צילום: גדעון מרקוביץ
    עמוס שפירא
    צילום: גיל יוחנן
    רבקה כרמי
    צילום: יאיר שגיא "ידיעות אחרונות"
    מומלצים