צולל אל הלא-נודע

דג המורנה וסרטן נקאי ארוך בטן הנקרא נקיין המורנות (Hippolysmata grabhami). הסרטן, שאורכו כ-5 סנטימטרים, חי בסימביוזה הדדית עם דג המורנה. הוא מנקה בעזרת צבתותיו את פיה של המורנה מטפילים שונים.

המורנה מאפשרת לו להיכנס אל תוך פיה הפעור והמשונן ומרוויחה מכך טיפול סניטרי המונע מחלות. הסרטן מרוויח מזון שאינו זמין ליצורים אחרים. כאשר פה המורנה סגור, הסרטן אינו שוקט על שמריו אלא מסיר טפילים גם מגופם של דגים אחרים החולפים בקרבתו. שונית גן הצלופחים (Eel Garden), עקבה, מפרץ אילת

תמנון מהסוג Octopus שוחה בגוף המים, סמוך לקרקעית. שמונה זרועותיו נראות היטב כשעליהן בולטות דסקיות הצמדה. התמנון מסוגל לנוע גם לאחור באמצעת התזת סילון מים קדימה דרך משפך גחוני.

כשאינו פעיל, התמנון חבוי בין סלעי השונית או בין אלמוגים מתים. הוא ניזון מחסרי חוליות ודגים שהוא צד באמצעות זרועותיו. שונית חוף אלמוג, אילת, ים סוף.

נחיל מדוזות מהמין אורליה כחולה (Aurelia aurita) סמוך לפני המים בשונית האלמוגים בעקבה בצפון מפרץ אילת. הסוכך גדול ושקוף, קוטרו עד כ-30 סנטימטרים ובהיקפו יש זר של זרועות ציד המכילות תאים צורבים.

השחייה נעשית באמצעות תנועת התכווצות ריתמית של הסוכך. התנועה העיקרית נעשית באמצעות הזרמים. מחקרים הראו כי המדוזות הנמצאות במים בנחילים גדולים משפיעות באופן תנועותן על ערבול המים.

בלט אלמוגים (coral pinnacle) שקוטרו כמה מטרים. הבלט עשוי מאלמוגי אבן בעלי שלד גירני ובסמוך אליו חיים חסרי חוליות ודגים רבים. זוהי דוגמה לעושר הרב ולמגוון המינים הגבוה שיש על פני שטח בשונית האלמוגים.

אלמוגי האבן מהווים תשתית למאגר החיים הסבוך בשונית. שונית גן הצלופחים (Eel Garden), עקבה, מפרץ אילת.

סרטן גמל שלמה (Odontodactylus scyllarus) מסדרת ה- Stomatopoda. הסרטן חי כשהוא מחופר במחלילות בקרקעית החולית. הוא מצטיין בצבעים מרהיבים וזכה בשל כך לכינוי 'גמל שלמה טוויסי'. את טרפו הוא צד באמצעות רגל חזה מיוחדות הנמצאות בקדמת הגוף (זוג שני) שהתפתחו כרגלי טרף משוננות וחזקות.

סרטנים אלה מסוגלים ליצור הדף עצום באמצעות סגירת הפרק החיצוני ברגלי הטרף. טרפו כולל גם דגים. אורכו כ-15 ס"מ. שונית האי נגרוס (Dumaguete, Negros Island), פיליפינים, מערב האוקיינוס השקט.

צילום תקריב של שושנת-ים. השושנה מכווצת כולה ורק זרועות הצייד הסוגלות נראות כשהן מבצבצות ממרכז הפוליפ היחיד.

בעת פעילות תזונה השושנה פורשת את כל זרועותיה במים. שונית האי נגרוס (Dumaguete, Negros Island), פיליפינים, מערב האוקיינוס השקט.

נוף צבעוני של שונית אלמוגים. מרכיביה העיקריים של השונית הם אלמוגי האבן היוצרים בית גידול לאין ספור חסרי חוליות ודגים.

בתמונה נראית להקה גדולה של דגי פזית ים סוף (Pseudoanthias squamipinnis) השוחים סמוך לבלט אלמוגים וכן שושנת-ים המאכלסת את דגי השושנון. שונית גן הצלופחים (Eel Garden), עקבה, מפרץ אילת

אלמוג השיטית (.Acropora sp) מצטיין בגוף רחב ושטוח. המים כה צלולים עד כי ניתן לראות מעל פני המים את עלוות העצים הירוקים ואת העננים שבשמיים.

שונית דקו דקורו (Deku Dekuru), הפרובינציה המערבית, איי שלמה, האוקיינוס השקט

טנק השקוע על הקרקעית החולית בעומק של 6 מטרים, בחופי עקבה שבמפרץ אילת. הטנק מהווה שונית אלמוגים מלאכותית.

תולעת פרקים ממחלקת התולעים הרב-זיפיות (Polychaeta). תולעת זאת הנקראת זכוכיתית אדומת זימים (Hermodice carunculata) היא מהתולעים המרהיבות ביותר בסביבה הימית. פרקי הגוף (סגמנטים) ניכרים היטב בגופה.

בצידי הגוף בולטים הזיפים הלבנים העשויים מחומר קשיח הנקרא כיטין. זיפים אלה צורבים למגע אדם והם משמשים לתולעת להגנה ומסייעים בתנועה. מקורו של הצבע האדום הוא בפיגמנט הנשימה המוגלובין הנמצא במערכת הדם. טאורמינה, סיציליה (Taormina, Sicily), הים התיכון.

החשופית (Risbecia tryoni) היא גדולה ומרשימה בצבעיה. זוג איברי החישה (rhinophores) בולט באזור הראש ומשמש בעיקר לחישה כימית של מזון. 

גודל כ-10 סנטימטרים. שונית האי נגרוס (Dumaguete, Negros Island), פיליפינים.

כוכב-הים מהמין Echinaster sepositus נפוץ מאוד בים התיכון.

ניתן לראות פרטים רבים שלו הבולטים בצבעם הכתום על גבי המצע הסלעי. טאורמינה, סיציליה (Taormina, Sicily), הים התיכון.

קיפוד-הים שלפוחיתן ארסי (Asthenosoma varium) פעיל בשעות הלילה. יש להימנע מלגעת בו בשל ארסיות קוציו. 

בצילום נראים היטב שלפוחיות הארס הבהירות הנישאות על גבי הקוצים. בחלק התחתון בולטת בהיקפו עטרת קוצים נוספים. שוניות סיני, מפרץ אילת

חבצלת-ים פורסת את זרועות הסינון שלה מעל גבי אלמוג אבן.

שונית האי נגרוס (Dumaguete, Negros Island), פיליפינים, מערב האוקיינוס השקט.

רשתון (Clathrina rubra) הוא ספוג מטיפוס אסקון, אך גופו עשוי מצינורות מפותלים שיוצרים מבוך.

גודלו של הפרט המצולם הוא כ-3 ס"מ. חוף אכזיב, הים התיכון

תולעת נרתיקנית. לתולעת זאת נרתיק ארוך שהיא בונה מחלקיקי חול וריר שהיא מפרישה. היא מתכנסת לתוכו במהירות בעת סכנה. זר הזרועות הספיראלי שבקדמת הראש פרוש במים ובאמצעותו היא ניזונה. צורת התזונה היא באמצעות סינון של יצורים פלנקטונים הנלכדים על גבי הזרועות המנוצות.

הזרועות מכוסות בריסים זעירים היוצרים את תנועת המים והחלקיקים אל כיוון הפה של התולעת. לעתים קרובות מוצאים פרטים רבים הסמוכים זה לזה. יכולת הסינון הגבוהה של הפרטים יכולה להפחית את כמות המזון הזמינה ליצורים מסננים אחרים. ספרד, הים התיכון

שושנת ים, אכזיב, הים התיכון

סרטן נזיר מהמין Dardanus arrosor בתוך קוניה של חילזון. גל גבי הקונכייה חיות שושנות-ים מהסוג Calliatctis.

השושנות חיות בשיתוף פעולה הדד עם הסרטן ומגנות עליו באמצעות זרועות הציד שלהן ובאמצעו תגדילים לבנים (acontia), המופרשים מהן למים בעת עקה ונראים היטב בתמונה. מקורם של גדילים אלה הוא במחיצות שבחלל העיכול של השושנה. הם מכילים ריכוז גבוה של תאים צורבים ומשמשים להגנה. השושנו תנהנות ממקום פנוי להתיישבות ומניידות. חופי דרום ספרד, מערב הים התיכון

אלמוגים וספוגים, הים האדריאטי

ספוג צינורות, ים אדריאטי

ספוג באכזיב

חשופית בשדות-ים

דג קברנון מוקף ספוגים אצטלנים וחיטחבים

אסצידיה מושבתית באכזיב, הים התיכון

הדיונונים הם טורפים יעילים הצדים את הטרף במים הפתוחים. מספר הזרועות הכולל בדיונון הוא 10. 8 זרועות קצרות הבולטות בהמשך הראש ו-2 זרועות ציד ארוכות המקופלות בגומחות מיוחדות ונשלפות החוצה בעת הצורך.

על גבי הזרועות יש דסקיות הצמדה שנועדו לאחיזת הטרף. התזת סילון קדימה דרך סיפור קדמי, הנראה בבסיס הזרועות, מאפשרת לדיונון לנוע לאחור. איי שלמה, האוקיינוס השקט

כל הצילומים מתוך הספר "לצלול אל המסתורין" בהוצאת "המרכז האקדמי רופין". ד"ר רמי קליין, ביולוגי ימי וצלם תת-ימי. מרצה בכיר בבית הספר למדעי הים במכמורת של המרכז האקדמי רופין, ומפרסם ספרים ומאמרים בנושאים הקשורים בסביבות ימיות ברחבי העולם. לאתר של רמי קליין ולתמונות נוספות מתחת למים 

תערוכת צילומים מספרו של ד"ר קליין תוצג בכנס ירושלים לסביבה וטבע של החברה להגנת הטבע, שיתקיים ב-5 לנובמבר בבנייני האומה בירושלים. הכנס יעסוק בניהול המשאב הימי וכיצד ניתן לשמור על הים בצורה הטובה ביותר. הכנס יתקיים בשיתוף רשות הטבע והגנים, המרכז האקדמי רופין, משרד האנרגיה והמים והמשרד להגנת הסביבה.