שתף קטע נבחר

רב קו - מאסטר בטרטור סטודנטים

מיד עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, נחסם כרטיס הרב קו שלי כי סיימתי את התואר. ומה עושים עם הסכום שנותר? לך תמלא טפסים ותעמוד בתור. למה? "כי אלו הנהלים"

בשעה טובה סיימתי את התואר. כלומר, אם לא מחשיבים את העבודה האחת הזאת שנשארה. לצערי, באגד לא שמחו בשמחתי ובשמחתם של עוד רבים שסיימו ללמוד. מעכשיו ירוויחו עלינו עוד כמה שקלים בכל כרטיסייה או נסיעה. מה הבעיה? הבעיה היא שהחברה (בחסות משרד התחבורה) הייתה נמרצת מדי לקבל את המחיר המלא על כל סכום נסיעה. באותה השנייה שבה התחילה שנת הלימודים, כל סכום כסף שהיה בכרטיס הרב קו - המצאה די מוצלחת למרות בעיות שעולות בה - נחסם.

 

גם אם היו שם 30 שקלים, סכום שמספיק בסך הכול לנסיעות ספורות, לא תוכל להשתמש בו. למה? "אלו הנהלים של משרד התחבורה", עונה נציגה במוקד השירות של משרד התחבורה. לא מתעסקים איתם, עם אנשי משרד התחבורה. ברגע שאתה לא סטודנט, אתה לא סטודנט, ואל תתחיל לעבוד עלינו. אוקיי, אבל מה עם 30 השקלים שלי? ואם הייתה לי כרטיסייה ולא רב קו, ומחיר הכרטיס באוטובוס היה עולה, האם גם אז לא הייתם נותנים לי להשתמש בה?

 

עוד בערוץ הדעות של ynet:

ואז הוא הרביץ גם לבן שלי / רן (שם בדוי)

הליכוד היום הוא המערך של פעם / אבי שושן

 

ארוכה הדרך לרב קו. ארכיון (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
ארוכה הדרך לרב קו. ארכיון(צילום: גיל יוחנן)

 

הם לא גונבים את הכסף, אל דאגה. אבל הם יבזבזו את זמנך כך שיישארו לך שתי אופציות מרכזיות: האחת היא להתייאש ולוותר על סכומי כסף שהם לרוב לא גדולים. השנייה היא להתעצבן. הרי יש לך אופציה לקבל את הסכום שצבור לך ברב קו, אבל עד שזה יקרה תצטרך לעבוד קשה. חביבי, עכשיו כשאתה לא סטודנט, התפנה לך מלא זמן. מה, לא? 

 

זה מתחיל במוקד, עם תשובות סותרות של מוקדנים. אחת אומרת שאתה צריך להיכנס לאתר, להזין פרטים ואז שולחים אליך שובר שאיתו אתה מגיע לתחנה המרכזית ומקבל את הכסף במזומן. אחר אומר שצריך לשלוח פקס לפניות הציבור. "תשלח, יחזרו אליך". שלישי מסביר שאתה צריך לגשת לעמדת הרב קו. "אוקיי, ואז אקבל את הכסף שם ישר?". תשובתו: "לא יודע". אם המוקדן, שנשמע אדם חביב שמנסה לעזור, לא יודע, מה נגיד אנחנו?

 

אתה נאלץ לכתת את רגליך במסדרונות הפרוצדורה המעיקה, לעמוד בתורים, להגיש טופס ולחכות לכסף. סיום התואר הוא כנראה בשורה טובה מאוד עבור חברות התחבורה הציבורית, שכן ברגע שסיימתי את התואר מבול של כסף צנח עליי - ולכן כנראה שלא יהיה לי אכפת מ-30 השקלים הללו. גם אם מדובר בסכומים גבוהים יותר, שמגיעים לעתים למאה שקלים ואף מעט יותר, החברות כנראה יעמדו בהם. והרי זה לא שמדובר ברווח נקי, שכן הן אמורות להחזיר את הכספים. או שאולי הן בונות על כך שהלקוח לא ידרוש את כספו חזרה?

 

איפה משרד התחבורה?

הפרוצדורה לקבלת החזר לא מסובכת כמו למשל תפעולו של מטוס. אבל באורח החיים התובעני שאנחנו מנהלים היא גם לא פשוטה כמו - נניח - לתת לי להשתמש בסכום שנותר עד שייגמר ולאחר מכן לשלם בשארית חיי מחיר מלא. בער להם שם, באגד ובמשרד התחבורה. זה ברצינות הפיתרון הכי טוב שיכולתם למצוא? הכסף ייכנס בסופו של דבר, אבל הקטנוניות תיזכר.  

 

רב קו, כהגדרתכם, הוא "כרטיס אלקטרוני חכם". אז איך קורה שאתה צריך לבקש החזר מכל חברה ציבורית בנפרד. את הטענות צריך להפנות בעיקר אל משרד התחבורה שאמון על הפיקוח ועל אופן השירות של החברות. הוא הרי הרגולטור, זה שאמון על הסדרת שירותי התחבורה הציבורית.

 

הסיבה שמקלים על הסטודנטים היא מצבם הכספי. זה לא שבשנייה שהם - כלומר אנחנו - לא סטודנטים הם הופכים להיות בעלי הון. מדובר בבעיה שנוגעת לאלפים, המעידה על ליקוי בחשיבה של משרד ממשלתי חשוב בחברה הישראלית, שבמקום להקל במה שיכול על התנהלות היום יום - רק מקשה.

 

יאיר נתיב סיים את לימודיו במשפטים ובמדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. הוא כותב את המדור "שווה בשווה" בערוץ המעורבות של ynet.

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רב קו. נסו לקבל החזר
צילום: גילי קרן
מקשים במקום להקל. יאיר נתיב
צילום: גילי קרן
מומלצים