שטח פרוץ וסכנת חיים: מכת הגניבות מהמשקים

בין שוד לרצח. הקורבנות חסרי אונים, כוחות המשטרה דלילים וכתובת הבית הבא שאליו יפרצו עבריינים כבר רשומה על הקיר. דקירתו למוות של איציק אלגבי במושב אביחיל שבשרון נספרה כאירוע נקודתי שבו הפתיע המנוח שודדים, אולם המקרה הבודד הוא רק חוליה קטנה בשרשרת סיפורים באותה רוח ביישובים קטנים. הביטחון האישי הלוקה והפתרונות החלקיים שמציעות הרשויות, מבססים, כך נראה, אורח חיים שמקדש הגנה עצמית אגרסיבית ובעיקר הסתמכות על מזל.

בחירות בארה"ב 2012 - לכל הכתבות של CNN ו-ynet

יישובי המועצה האזורית חוף הכרמל, דרומית לחיפה, ידעו באחרונה גידול במספר הפריצות לבתיהם. במארבים שערכו שוטרים ומתנדבים, בסיוע מסוק, נתפסה בסופו של דבר חוליית פורצים מטייבה, אולם הסכנה עדיין מאיימת על התושבים.

אלי ממושב צרופה סיפר כי לפני כשנה וחצי, סמוך לשעה 4 לפנות בוקר, חדר פורץ לביתו, גנב ציוד אופנועים ואת המכונית המשפחתית וברח לשטחים. "אחר כך הוא התקשר אליי וניסה לסחוט כספים, אבל אני לא השתתפתי במשחק שלו. בגלל שהיה באזור גל פריצות ישנתי עם אלה אבל אני לא בטוח אם זה היה נגמר בטוב אם הייתי מתעורר. כשדיברנו בטלפון הוא רמז לי שהוא היה יכול לשחוט את הילדים כשהוא נכנס", סיפר.

סגנו של קצין הביטחון במועצה, מאיר בן סירא, סבל אף הוא מפריצה לביתו ביישוב ניר עציון. "הם הרימו חלון אלומיניום, עברו מעל מיטתה של בתי בת ה-9, עברו בחדר שבו ישנו עוד שתי בנות, וגנבו את התיק שלי ובו מצלמות. התחושה אחרי דבר כזה היא קשה ומתסכלת. אתה מרגיש כמו אידיוט, חסר אונים", הדגיש בן סירא, שמתריע כבר

כמה חודשים כי גל הפריצות ביישובים הכפריים עלול להסתיים ברצח.

"אמרו לי שאולי סיממו אותנו, אבל אין דבר כזה. פשוט ישנו, והם יודעים את העבודה שלהם, נכנסים בשקט, דרוכים מאוד ועם חושים מחודדים. במצב כזה, אם מפריעים להם הם לא חושבים פעמיים ועלולים לרצוח, בעיקר כשמדובר בערבים", טען.

רונן אהרון ממושב אומץ שבשרון סיפר ל-ynet על פריצה ביום העצמאות האחרון. "הפורצים נכנסו דרך החלון, אני הייתי בעבודה ואשתי הייתה באירוע. הם הפכו ארונות ובסוף גנבו את תיק בית הספר של הילד, כי עובדת שלי הגיעה הביתה והם נבהלו וברחו. זה מלחיץ נורא, הבן שלי אמור היה לחזור הביתה באותה השעה. מה אם הוא היה פוגש אותם?".

אהרון תיאר את הדילמה שבהתמודדות עם הפורצים ואמר כי אף על פי שיעדיף להימנע ממפגש עמם, "אם זה קורה בלילה, אצא ואבריח אותם. יש לי ארבעה ילדים בחדר, אם אין ברירה אז אין ברירה". 

"לא מבינים למה אנחנו צריכים להתנדב"

במושבי השרון הובע זעם רב בעקבות דקירתו של אלגבי ותושבים שונים הזהירו כי בלית ברירה, ייקחו את החוק לידיים, בעיקר לאחר שהפריצות והגניבות הפכו כבר מזמן לשגרה. "מתחילת אוקטובר היו לנו במושב 13 בתים שנפרצו", סיפרה אחת התושבות ל-ynet. "אתמול בלילה שמעתי רחשים בחצר, הכלב התחיל לנבוח, נבהלתי, התחלתי להדליק ולכבות את האורות בבית עד שנהיה שקט ואז בבוקר התברר לי שפרצו לבית של השכנה שלי. אנחנו חיים בגיהנום של פריצות וגניבות רכוש".

איציק אלגבי. "המשטרה ומג"ב איבדו את ההרתעה"(צילום רפרודוקציה: עידו ארז)

(צילום: עידו ארז)

תושבים אחרים הבהירו כי אם לא תהיה להם ברירה הם "ייקחו את החוק לידיים ויתחילו להציב מארבים לגנבים, יתפסו אותם ויטפלו בהם". לדבריהם, "הבעיה במדינה היא שהחוק לא לצד האזרח הנורמטיבי ושומר החוק, אלא למען העבריינים". 

מושבי השרון כפופים לתחנת משטרת שדות בקדימה. מדובר בתחנה חדשה וקטנה, שאינה גובה תלונות בסופי שבוע. במקביל לפעילותה, רכזי ביטחון של מג"ב עובדים בשטח ומגייסים מתנדבים לעזרתם. כך או כך, הפכו הגניבות לשגרה והן אינן "מייצרות" כותרות אלא אם כן מלווה אותן אירוע חריג, בדומה לדקירה.

"כל פעם שאנחנו פונים למשטרה או למג"ב אומרים לנו 'תבואו תתנדבו'. אנחנו לא מבינים למה אנחנו צריכים להתנדב כשזו העבודה שלהם והם צריכים להבטיח את הביטחון שלנו. לא כל תושב יכול להיות ער כל הלילה ולמחרת לצאת לעבודה. המשטרה ומג"ב איבדו את ההרתעה שלהם ולכן הגנבים עושים במושבים מה שהם רוצים".

במג"ב סירבו להתייחס או להתראיין בנושא. במשטרה אמרו כי אין עלייה בדיווחים על פריצות.

"פורצים נעלמים עם עמל חיים"

דרומה משם, הביעו תושבי המושבים והקיבוצים הזדהות עם קורבנות מעשי הפשע. אורי דן, רכז הביטחון של קיבוץ ניר עוז, הסביר כי באזורו יש "מערכת מאוד מתוחכמת של בדואים שמדווחים זה לזה על הנעשה בשטח. לוקחים דלק, כל מה שאפשר. זו מלחמה סיזיפית".

אחד החקלאים באזור, שמנהל חלקה משפחתית קטנה, חווה על בשרו את התופעה: עדר העזים הקטן שלו נגנב. "גניבות חקלאיות הן האסון הכי גדול של עובדי אדמה", סיפר.

 "לא זו בלבד שאנו תלויים לפרנסתנו בגרמי השמיים, מגיעות חבורות עברייניות מאוד מאורגנות ובאישון לילה נעלמות עם עמל חיים. זה נכון שמג"ב הקימו יחידה מיוחדת שמנסה להילחם בפשיעה החקלאית. יש להם הצלחות אבל זה לא משיב את הרכוש הגנוב".

קצין אח"מ של מג"ב, סגן-ניצב דוד אוסמו, סיפר כי "מה שמאפיין את הפשיעה החקלאית הוא כנופיות נועזות עם יעדים מוגדרים שעוסקות בכך באופן ממוקד למטרת מסחר. הם באים בצורה מתוכננת לאחר עבודת שטח, ויודעים איפה נקודות התורפה".

לדבריו, "בתקופה הזו בדרך כלל יש עלייה בפשיעה חקלאית, בין היתר בגלל חג הקורבן", אולם הנתונים הכלליים מצביעים על "בלימה", כהגדרתו. "תפסנו לאחרונה כנופיה שמקורה דרומי ופועלת בצפון הארץ, עוד לפני שהחקלאי ידע שנגנבו לו ראשי הצאן".

יחידת מג"ב ייעודית שנמצאת בשלבי הקמה אמורה לפעול באופן ממוקד נגד הפשיעה החקלאית ולהתמודד, בין היתר, עם שיטות הפעולה האגרסיביות של העבריינים. "הגנבים הפכו לנועזים מאוד ותוקפניים", הדגיש אוסמו. "אין לנו אירוע כמעט עם הכנופיות שעובר ללא היתקלות. הם נוגחים בניידות משטרה ולא מהססים לתקוף שוטרים. המעצרים הם תמיד לא קלים".

בעקבות מותו של אלגבי, נשלחו מיילים לתושבי עוטף עזה, ובהם הוזהרו מהעלייה בעבירות הרכוש. "לאחר תקופה שבה נהנינו מירידה בפעילות העבריינית ומביטחון אישי, חלה בשבועות האחרונים עלייה משמעותית במספר עבירות הרכוש ביישובי המועצה", נכתב, תוך עידוד התושבים להתנדב במשטרה ולסייע.

לפני כשנתיים וחצי, אושר בכנסת "חוק שי דרומי", שמעניק פטור מאחריות פלילית למי שפעל נגד פורץ שחדר לביתו.

ההצעה התקבלה על רקע פרשת החוואי שי דרומי שירה למוות בבדואי שפרץ לחוותו.

על פי החוק, לא יישא אדם באחריות פלילית "למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור".

עם זאת, החוק לא חל אם "המעשה היה לא סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת הפורץ או הנכנס", או אם "האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים". החוק מגדיר "משק חקלאי - לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי".