שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סרי לנקה: הזינוק הכלכלי שבעקבות הסכם השלום
    אוכלוסיה בודהיסטית עמלנית וצייתנית, טופוגרפיה הררית אידיאלית לפיתוח אנרגיות מתחדשות ורשויות המטפחות עסקים קטנים, לצד מעורבות יתר של הצבא והשקעה נמוכה בחינוך. אילו אפשרויות עסקיות מציעה סרי לנקה עם תום מלחמת האזרחים?

    עלילות הרמייאנה שבמיתולוגיה ההודית יודעות לספר כי לנקה הייתה משכנם של השדים שחטפו את סיטה, אשתו של ראמה. על מנת להגיע לשם ולהציל אותה הקים הינומן, האל הקוף, גשר בין הודו לבין האי וכך הוא שחרר את האלה המחכה להתאחד עם בן זוגה.

     

    • לקריאת טורים נוספים של טל רשף

     

    סיפור זה, שכל הודי מכיר כבר מילדותו, מקבע את האי בתודעה של האומה ההודית. הודו רואה בה מעין חצר אחורית שלה, ומעשהו של הינומן לא היה הפלישה ההודית האחרונה אליה. בין הודו לבין סרי לנקה מתקיימים קשרים הדוקים ומעורבות עזה, לעתים עזה מדי מבחינתם של סרי לנקאים רבים. השיא שלה היה בשנות ה-80 כאשר כוח צבאי הודי נכנס אל האי מתוך נסיון לא מוצלח להשליט סדר ולמנוע את הלחימה בצפון האי.

     

    ילד במלחמת האזרחים בסרי לנקה (צילום: AP) (צילום: AP)
    ילד במלחמת האזרחים בסרי לנקה(צילום: AP)

     

    מיתולוגיה לחוד. בתחילת ההסטוריה של האי חיו בו שבטים מקומיים כהי עור ועובדי כוחות טבע. עם הזמן הושפעה האוכלוסיה מהבודהיזם, אשר נקלט בסרי לנקה יותר מאשר בהודו, מולדתו. השלטון הבריטי, שהגיע אליה עם העת החדשה, שינה את שמה זמנית לציילון, נטע בה מטעי תה נרחבים והביא פועלים הינדיים ממדינת טאמיל נדו לעבוד בהם. התוצאות היו חיכוכים מתמשכים, כמו באזורים רבים אחרים שהיו תחת שליטת הקולוניאליזם האירופי, ביחוד במקרים בהם העברו אוכלוסיות מארץ לארץ.

     

    האי הזה מאכלס היום זו לצד זו את שתי האוכלוסיות, את הסרי לנקאים המקוריים בני הדת הבודהיסטית, הסינהלים (או סינהלזים), וצאצאי הודו ההינדים הידועים כטאמילים. לעתים אוכלוסיות אלה פועלות יד ביד, אך לעתים קרובות יותר הן אוחזת האחת בגרונה של רעותה. התושבים ידעו שנים ארוכות של מלחמות אזרחים, ועשרות אלפים שילמו בחייהם על תמהיל האוכלוסיה המוזר הזה שנוצר באי הדרומי סביב מטעי התה. האי הזה נתן את חלקו, אם תרצו, לקונפליקטים הצבאיים של מזרח אסיה. בניגוד לאתרי לחימה רבים אחרים בעולם הסתיים מרחץ הדמים הסרי לנקאי בנצחון ברור של הממשלה, ו"הנמרים הטאמילים" נמחצו במאי 2009 וחתמו על הסכם כניעה.

     

    הצמיחה ב-2011 זינקה ל-8.5%

    הצונאמי של שנת 2004 ומלחמת האזרחים הותירו את המדינה חבולה. היום היא מקווה לצאת לתמיד ממעגל האסונות וחוסר היציבות של אסיה, הגיע זמן איסוף השברים. תשומת הלב הציבורית עברה מהאיבה והפחד אל התשתיות, החינוך והלחימה בשחיתות, ובשנים האחרונות מתאושש האי ועולה על מסלול של צמיחה כלכלית שהיא בין הגבוהות בעולם. ב-2009, שנת סיום הלחימה, היתה הצמיחה בקצב של 3.5%, בשנה שלאחר מכן היא קפצה ל-8% וב-2011 גם הגיעה ל-8.5% למרות המשבר העולמי שפעל נגדה.

     

    נזירים בודהיסטים בסרי לנקה בתפילה לזכר קורבנות הצונאמי (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    נזירים בודהיסטים בסרי לנקה בתפילה לזכר קורבנות הצונאמי(צילום: AFP)

     

    מאחורי הזינוק המרשים הזה עומדים גורמים רבים. האוכלוסיה הבודהיסטית ברובה עמלנית וצייתנית ובעלת תפוקה גבוהה, האקלים והקרקע מתאימים לטווח רחב של גידולים חקלאיים, והחופים היפהפיים כמו נוצרו לתיירות נופש. סרי לנקה ההררית מספקת, בדומה לנפאל, מקורות טובים לאנרגיה הידרו-אלקטרית, ולמעשה היא כמעט ולא נזקקת ליבוא נפט לצורך הפקת חשמל. לצד אלה גם ניצבה פעילות יעילה של הממשלה בשנים אלה, אשר השכילה לנהוג בהגינות באוכלוסיות ובמחוזות שהובסו במלחמה, לטפח עסקים קטנים ובינוניים, להפנות משאבים למחוזות המפותחים פחות, ולערוך רפורמה בחקיקה ובמיסוי שהביאה לאיזון תקציבי וליציבות כלכלית.

     

    לא הכל ורוד. הממשלה הנבחרת עומדת מול ביקורת ציבורית בנוגע למידת ההשקעה שלה בחינוך (1.9% מהתקציב בלבד) ובנוגע למעורבות היתר של הצבא בפעילות הציבורית. טוב, ככה זה כנראה לאחר עשרות שנים שבהן הצבא היה הבסיס היומיומי לתחושת הבטחון, ולאחר הנצחון עתיר התהילה שלו על הנמרים הטאמיליים. קשישים מפגינים בימים אלה בקולומבו הבירה למען החינוך של נכדיהם, המרצים באוניברסיטאות שבתו במהלך הקיץ בתביעה להעלאת משכורות, וצעירים משכילים עוזבים לארצות שבהן יש אפשרויות קידום טובות יותר. עדיין יש מה לשפר. עם זאת התוצר החקלאי נמצא בצמיחה מרשימה ואיתו גם הכנסות המדינה מתיירות ומהתעשייה העושה צעדים יפים קדימה.

     

    תוצר המשק הגולמי של סרי לנקה עומד כעת על למעלה מ-5,000 דולר לאדם לשנה, הרבה מעבר למה שיש להודו, וסרי לנקאים רבים רואים בכך מעין נקמה ופיצוי על תחושת העליונות והפטרוניות מצד השכנה שמצפון. המדינה מגדלת ומייצאת מוצרי חקלאות ובעיקר תה, אשר בו הגיעה התפוקה המקומית בשעתו לכרבע מכלל תצרוכת התה בעולם. היא מיצרת מוצרי תעשיה עתירי ידיים עובדות ובראשם טקסטיל ואקססוריז, היא מארחת בכל שנה תיירים רבים המשאירים מאחוריהם מטבע זר, ומקבלת, בדומה לפיליפינים, כספים ששולחיים אליה יוצאי האי העובדים במדינות חוץ, בעיקר במדינות הנפט של המזרח התיכון.

     

    אבטחה וטכנולוגיות חקלאיות

    הפוטנציאל הכלכלי של האי רחוק מאוד ממיצוי. האנרגיה הזולה מעניקה בסיס לפיתוח תשתיות ותעשייה במימדים גדולים בהרבה מאלה הקיימים היום, גם התיירות יכולה לעשות הרבה יותר עם החופים הקסומים, הכפרים האתניים שבפנים המדינה, ויערות הגשם. קולומבו הבירה מהווה נמל סחורות ענק היכול להתפתח הלאה. הביטו במפה, סרי לנקה שוכנת באמצעו של קו ימי בין הכלכלות הצומחות של דרום מזרח אסיה לבין מדינות הנפט של המזרח התיכון והכלכלות המפותחות של אירופה. האוכלוסיה השקדנית יכולה להפיק תוצרת גבוהה עוד בהרבה, ומה שחסר לעת עתה הוא בעיקר כוח אדם טכנולוגי מוכשר. הנה, שוב הגענו אל נושא החינוך.

     

    המדינה המעניינת והיפה הזאת מציעה שלל אפשרויות של פיתוח עסקי לחברות ישראליות, החל מאבטחה וביטחון, כי זכרונות הלחימה עדיין טריים וקיימים חששות הדדיים, המשך בחקלאות המשוועת לטכנולוגיות, דשנים ומומחים, וכן בתחום התעשיות, בעיקר עתירות הידע, אשר הקהילה העסקית רואה בהן את עתידה הכלכלי של המדינה. 

     

    טל רשף מנהל את פורום אסיה - ישראל לעסקים, יועץ ומרצה עסקי לעסקים בהודו , מחבר הספר "המדריך הישראלי לעסקים בסין". מרצה לעסקים ותרבויות בחברות ובחוגי בית.


    פורסם לראשונה 23/10/2012 21:54

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ההכרזה על סיום המלחמה בסרי לנקה
    צילום: AP
    טל רשף
    מומלצים