שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    בבוקר עובדים בהיי-טק, אחר הצהריים באדמה
    גרים בבניין רב קומות בלב העיר? אתם יכולים להיות חקלאים וזה אפילו לא אומר שתצטרכו לוותר על המקצוע. יותר ויותר יוזמות מאפשרות לכל אחד ואחת מאיתנו לגדל פירות וירקות בכוחות עצמנו. מגינות קהילתיות ועד לחקלאות רב קומתית במבנים - הכירו את האפשרויות לגידול תוצרת חקלאית בעיר

    הסביבה העירונית אינה נתפסת בדרך כלל כמקום הטבעי לגידול תוצרת חקלאית כמו פירות וירקות, אבל בשנים האחרונות צצות יותר ויותר יוזמות שמאפשרות לעשות זאת. אילו יתרונות טמונים בכך, ואיזה אפשרויות קיימות בתחום?

     

     

    יהונתן הימן, פעיל בהתארגנות "גינות קהילה בישראל", מסביר כי פיתוח החקלאות בעיר מאפשר לפתור את הקושי באספקת מזון לאוכלוסיה העירונית שהולכת וגדלה. לצד זאת הוא מונה יתרונות אקולוגיים כמו הפחתת הזיהום שנגרם משינוע התוצרת החקלאית מהאזורים הכפריים המרוחקים בדרך כלל, וכן שיפור איכות החיים בערים.

     

    גינות קהילה

    אפשרות אחת לעשות זאת היא באמצעות גינה קהילתית, שכ-300 מהן פזורות כיום בכל רחבי הארץ. "גינה קהילתית היא שטח שבו נפגשת קהילה מסוימת, לרוב מאותו אזור גיאוגרפי, ועוסקת בפעילות גינון", מסביר היימן. "את הגינות מפעילים ומעבדים חברי הקהילה, תוך יצירת וחיזוק קשרים הדדיים, באופן שמביא לרוב לפרויקטים ותוצאות אף מחוץ לתחום הגינה".

     

    גינה קהילתית. המשותף לרובן: גידול מזון (צילום: גליה חנוך רועה) (צילום: גליה חנוך רועה)
    גינה קהילתית. המשותף לרובן: גידול מזון(צילום: גליה חנוך רועה)

     

    היימן מפרט שקיימים מודלים רבים ושונים של גינות קהילתיות, הנגזרים ממשתנים כמו מי יזם אותן, יעוד הקרקע ומאפייני הפעילים והפעילות. עם זאת, המשותף לרובן הוא גידול מזון כמו ירקות, עשבי מאכל, תבלינים ועצי פרי.  

     

    "גידול המזון יכול להתבצע בצורות שונות בהתאם למאפייני פעילות הגינה הספציפית", הוא מפרט. "גינות רבות כוללות "חלקות אישיות" שבהן משפחות ופעילים יכולים להתנסות בגידול חלק מהמזון אותו הם צורכים. בגינות רבות אחרות העבודה היא בערוגות משותפות שבהן נהנים מעיבוד משותף של הקרקע המשותף וחלוקת התוצרת".

     

    היימן מוסיף, כי חלק גדול מהגינות הקהילתיות מחזיק בגישה של "חקלאות בת-קיימא", כלומר כזו שמאפשרת לשמור על המשאבים גם עבור הדורות הבאים. את זה עושים בין השאר באמצעות חקלאות אורגנית שאינה משתמשת בחומרי דשן והדברה כימיים ובשימור שטחי בר עם מיני צומח מקומי.

     

    אם גם אתם מעוניינים להתנסות בחוויה ולטעום ממלפפון או שעועית שגידלתם, היימן ממליץ בשלב הראשון לבדוק אם כבר קיימת גינה קהילתית בסמוך למקום מגוריכם. ניתן לעשות זאת באמצעות פרויקט המיפוי "התארגנות גינות קהילה בישראל", שמאפשר ליצור קשר עם פעילים ולהצטרף לפעילות. אם עדיין אין גינה לידכם, אתם יכולים לנסות ולהקים אחת כזו בעצמכם.

     

    גינה קהילתית (באדיבות גרעין דבש, החברה להגנת הטבע) (באדיבות גרעין דבש, החברה להגנת הטבע)
    גינה קהילתית(באדיבות גרעין דבש, החברה להגנת הטבע)

     

    חוות עירוניות

    בערים רבות אפשר למצוא חוות עירוניות וכן פרויקטים של "חלקה לתושב". היימן מסביר כי בשונה מהגינות הקהילתיות, ששטחן קטן יחסית ושמופעלות על ידי התושבים - החוות העירוניות משתרעות על שטחים גדולים בהרבה וכוללות מנגנון רחב שתורם בפעילות.

     

    "בחוות אלו הרשות המקומית, מוסד ציבורי או יזם פרטי הם אלו שיוזמים את הכשרת השטח לרבות חלוקתו לחלקות עיבוד, רישות במערכת השקיה, הבאת שתילים ואספקת כלים והדרכה", הוא מסביר. "כל שנותר לתושב הוא להגיע, לשכור חלקה ולעבד את הקרקע".

     

    היימן מוסיף כי ניתן לחלק את החוות העירוניות לשתיים, חוות חקלאיות וחוות לימודיות. "ההבדל ביניהן הוא שחוות חקלאיות מתמקדות בפן של גידול המזון כתוצרת, ואילו בחוות הלימודיות עיקר הדגש הוא על לימוד והכשרה לעבודה חקלאית", הוא מסביר. על מנת לברר אם יש פרויקט שכזה באזור מגוריכם, בדקו באתר הרשות המקומית או בפרויקט "התארגנות גינות קהילה בישראל".

     

    חווה חקלאית ברמת הנגב (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
    חווה חקלאית ברמת הנגב(צילום: זיו ריינשטיין)
     

     

    גגות חקלאיים

    מודל נוסף של חקלאות עירונית, מגיע מהבנייה הירוקה, שמציעה את הגגות של מבני מסחר ותעסוקה כמצע לגיטימי לגידול תוצרת חקלאית. תגית כלימור ממשרד קנפו כלימור אדריכלים ומרצה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, מסבירה כי באופן זה ניתן לא רק לספק חלק מצריכה העירונית - אלא גם ליהנות מהיתרונות שבניצול השטחים המבוזבזים.

     

    "גגות בעיר בישראל ובעולם הם שטחים שחלק ניכר מהם לא מנוצלים", היא מסבירה. "כך למשל, שטחי הגגות מהווים כ-10% משטח העיר תל אביב. החייאת הגגות לשם גידולים חקלאיים היא בבחינת החזר חוב של קרקע שנוצלה לבינוי".

     

    בעולם כבר זיהו את הפוטנציאל שבהסבת גגות מבני מסחר ותעשייה למטרת גידול ירקות. "חנויות מזון אורגני, מסעדות, מלונות ובתי חולים, נהנים מאספקת מזון טרייה עם החזר השקעה בתוך 3 שנים, בחישוב ההשקעה בתשתית החקלאית על הגג אל מול הרווחים ממכירת התוצרת", היא מספרת. בין הדוגמאות הבולטות, מספרת כלימור על מיזם נוסף בשם Brooklyn Grange, שנבנה מעל מחסן חלפי מכונית בגודל של כ-4,000 מ"ר ושמספק סחורה טרייה למסעדות ברדיוס של כ- 8 ק"מ.

     

    לצד זאת היא מדגישה גם יתרונות לסביבה כמו בידוד טרמי וצינון הגגות (שמאפשר לחסוך במיזוג) ויתרונות אסתטיים בזכות הצבע הירוק, שמחליף את הגגות האפורים. בישראל התחום נמצא עדין בחיתוליו, אך כלימור מספרת שניתן כבר למצוא מספר דוגמאות, למשל בבית הספר ירוק בהוד השרון שם מגדלים התלמידים ירקות על גג המבנה.

     

    גג ירוק בבית הספר הירוק בהוד השרון. תכנון: קנפו כלימור אדריכלים. צילום: עוזי פורת (צילום: באדיבות קנפו כלימור אדריכלים) (צילום: באדיבות קנפו כלימור אדריכלים)
    גג ירוק בבית הספר הירוק בהוד השרון. תכנון: קנפו כלימור אדריכלים. צילום: עוזי פורת

     

    חקלאות רב קומתית

    אפשרות נוספת וחדשנית יותר לדבריה, היא "חקלאות ורטיקאלית", או חקלאות רב קומתית – כזו שמרחיבה את הרעיון של הגגות החקלאיים ולמעשה מאפשרת להקצות שטחים חקלאיים בחממות, הפרוסות לגובה במבנים רבי קומות.

     

    "החקלאות העירונית הוורטיקלית, מנסה לתת מענה מקיף יותר לתלות העירונית באספקת מזון, באמצעות שילוב חממות במבנים גבוהים", היא מסבירה. "אם גגות בניינים טומנים בחובם פוטנציאל רב בפיתוח חקלאות עירונית, החקלאות הרב קומתית מאפשרת היקף גידולים משמעותי הרבה מעבר לכך".

     

    הדמייה של מבנה המגורים בסין - שילוב חממות רב קומתיות בתוך מבנה מגורים (צילום: באדיבות קנפו כלימור אדריכלים) (צילום: באדיבות קנפו כלימור אדריכלים)
    הדמייה של מבנה המגורים בסין - שילוב חממות רב קומתיות בתוך מבנה מגורים(צילום: באדיבות קנפו כלימור אדריכלים)

     

    כלימור מדגימה פרויקט בשם Agro-Housing, שהם תכננו עבור איגוד הפלדה העולמי בסין - מבנה מגורים ירוק המספק את האנרגיה הנצרכת במבנה באופן עצמאי. "המבנה כולל 90 יחידות דיור החובקות חממות רב קומתיות בהיקף כולל של כ-1,000 מ"ר ומאפשרות גידול מרבית תצרוכת הירקות של דיירי המבנה", היא מספרת. "החממות הקומתיות תוכננו ברצף המאפשר גמישות בחלוקתן לדיירים או כחממה שיתופית המהווה מקום מפגש לדיירים".

     

    פרויקט אחר שתכננו בחברה, בשם Tetrix Complex, נועד להוסיף שטחים ירוקים לליבה של תל אביב – כלימור מספרת שמדובר בעיבוי רחוב אבן גבירול באמצעות תוספת קומות למשרדים, מגורים וחממות חקלאיות על גגות המבנים, תוך הוספת מפלס טיילת עילית הקושרת את מפלס המסחר והתעסוקה החדש. 

     

     

    כלימור מוסיפה, כי הרעיונות של שילוב חקלאות במבנים גבוהים נכנסו לשיח האדריכלי כבר לפני בשנות ה-90, כחלק מחיפוש פתרון הוליסטי ליצירת ערים בנות קיימא. עם זאת, היא מציינת, כי התחום עדיין לא מומש, למרות עניין מצד הקהילה העסקית והמקצועית. "החסם העיקרי הוא ההיבט הכלכלי, שאינו לוקח בחשבון גם את המחיר הסביבתי של החקלאות התעשייתית", היא מסבירה. "כמו בכל תחומי הבנייה הירוקה, גם כאן יש צורך בפיתוח מדיניות כלכלית, המקדמת פרויקטים סביבתיים תוך הבנת מחירם האמיתי, המיידי וארוך הטווח".

     

    עוד היא מדגישה כי להבדיל מהמונחים גגות ירוקים וקירות ירוקים, בגגות חקלאיים ובחקלאות ורטיקלית, יש דגש על הערך המוסף שנובע מייצור המזון בעיר. "קירות ירוקים הם חלק מחשיבה כוללת על חזיתות מבנים ושילוב טבע בעיר, עם יתרונות הצללה, סיוע לפוטו סינתזה ויכולת לטהר אוויר במבנים אם עושים זאת בצורה מושכלת", היא מסבירה. "בחקלאות ורטיקאלית לעומת זאת, יש ערך מוסף של קירוב המוצר לצרכן מבחינת טריות ויש אפשרות לשלוט על איכות המזון".

     

    לצד אלה היא מציינת ערך חינוכי. "כשהילד הולך לסופר, העגבנייה נראית לו כמו קורנפלקס, בשונה מעגבנייה שגדלה לנגד עיניו ושהוא רואה את המאמץ שהושקע בה. יש לזה ערך מוסף מבחינת חינוך לאכילה נכונה וגם מבחינת משמעות השמירה על הסביבה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות קנפו כלימור אדריכלים
    הדמייה: חקלאות רב קומתית בבניין בסין
    צילום: באדיבות קנפו כלימור אדריכלים
    צילום: באדיבות קנפו כלימור אדריכלים
    גידול תותים במצע מנותק בחממה
    צילום: באדיבות קנפו כלימור אדריכלים
    מומלצים