שתף קטע נבחר

לכו תתמזגו

הביברמניה היא לא סתם גחמה. גם לא סתם תופעה. היא מגמה. בקרוב תקבלו רשימות עצומות שיהפכו לסופרמרקטים של דעות. זה לא "שיפור המשילות". זו חבלה בדמוקרטיה

זינוקו הנרגש של זוג היונים, בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן, אל מיטת סדום משותפת, מסתמן כסנונית המבשרת את בואו של החורף הפוליטי. השידוך האישי הלא-טבעי, שזכה לכינוי המלבב "ביברמן", נראה כתמונת שער לטרנד חדש ומכוער שישטוף את עונת הבחירות: אופנת המיזוגים.

 

השאיפה ל"שיפור המשילות", בדרכה ל"שינוי השיטה", תתגלה בסופו של דבר כחבלה בדמוקרטיה. ועוד בדמוקרטיה הצולעת שיש לנו ממילא. קומבינות יצירתיות מימין, מהאמצע ומשמאל, שממליכות שיקולים אלקטורליים - לא בהכרח מועילים ומשתלמים - על פני קווים עקרוניים, עלולות להותיר בשטח הרבה מאוד מפסידים. בעיקר כאלה המכונים "בוחרים".

 

עוד בערוץ הדעות של ynet:

את ה"שנור" לצה"ל אסור לעצור / משה אלעד

ישראל מחכה ללבני / יורם קניוק

 

כי הבחירה היא המפסידה הגדולה של החבירה. את, אתה ואני נדע פחות ופחות עבור מה אנחנו מצביעים. רשימות עצומות, המקבצות כל סחורה מכל מקום, יהפכו לסופרמרקטים של דעות ורעיונות, ויבטלו את מעט האופי שעוד היה לרשימות הקודמות. לחלקן, לפחות. הביברמניה היא לא סתם גחמה. גם לא סתם תופעה. היא מגמה. קחו את מפלגת העבודה לדוגמה. זו שעמלה כה קשה על בידולה האידיאולוגי עשויה לבעוט לעצמה בדלי ובשתי הרגליים אם תתאחד רשימתית עם גורמי ימין כלכלי-חברתי. לבני? לפיד? מופז? אלה יהיו נושאי הערכים הסוציאל-דמוקרטיים שיחימוביץ' מלעיטה בהם את מצביעיה הפוטנציאליים?

 

גם מיזוג עם מרצ פגום באותה המידה. בקואליציה, חיבור כזה סביר מאוד, אבל הריצה חייבת להיות נפרדת. רק כך תשמור כל מפלגה (בוודאי מפלגה עקרונית כמרצ, או, להבדיל, האיחוד הלאומי) על צביונה, על נשמתה, על עקרונותיה - ועל סיכויי הגשמתם.

 

מפלגות וגורמים שאין ביניהם כל הבדלים אידיאולוגיים (קדימה / יש עתיד / לבני / אולמרט) יכולים להתמזג, או לא להתמזג. זה לא באמת עקרוני. כאן, אולי, נכון להכפיף את האגו האישי להיגיון האלקטורלי. אבל היעלמותן של הרשימות ה"קטנות" יכולה להיות אסון דמוקרטי. דמוקרטיה היא שלטון הרוב, ולא ביטול דעות המיעוט. חיוני לה שתיתן ביטוי למגוון השקפות ואוכלוסיות, גם אם לא תמיד זה נוח ל"מושלים". ואגב, כדאי להאמין לאלה המטיפים ל"שיפור המשילות": הם פשוט רוצים למשול בכל מחיר.

 

את השאיפה להימנע ממה שהם מגדירים סחטנות של רסיסי מפלגות אפשר לממש בהעלאת אחוז החסימה, במקום בהעלמת צדדיה השונים של הקשת הפוליטית. הכמיהה ל"גושים" היא לא רעיון כל כך מקסים. אלה גושים שעשויים להיתקע בגרון. זו שיטה שבה אונסים את האזרח לבחור בדעה כללית, לא מובחנת, ולזנוח כל דעה עקרונית ומגובשת - בהנחה שיש לו כזו, כמובן.

 

אופנת המיזוגים עושה את הדרך לשם. ישראלי מצפוני, אדם ערכי, צריך לחסום את הדרך הרעה הזו בפני הנבחרים. להבהיר להם ששיגעון המיזוג הוא המזג הרע של הפוליטיקה. ואם יתעקשו על כך, בתאוות שלטון שכה אופיינת להם, אין מנוס מלדבר איתם בשפה ישראלית שהם מבינים. להגיד להם שתי מילים: לכו תתמזגו.

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
החלה אופנת המיזוגים. נתניהו וליברמן
צילום: גיל יוחנן
מומלצים