שתף קטע נבחר

ארה"ב תלמד אותנו איך להעביר את צה"ל לנגב

מעבר בסיסי צה"ל לנגב אינו פרויקט יש מאין - במדינת מרילנד שבארה"ב עשו זאת קודם בהצלחה, כשהעבירו אליה 5 בסיסי ענק מרחבי המדינה. מחקר שנערך עבור המשרד לפיתוח הנגב והגליל מצביע על הדמיון והשוני בין הפרויקט האמריקני לישראלי

כיצד מעבירים אלפי משפחות לדרום בעקבות מעבר צה"ל לנגב ? מסתבר שיש מי שעשו את זה קודם, ובהצלחה ניכרת. בישראל מבקשים ללמוד מארה"ב, ובכל הנוגע למעבר בסיסי צה"ל דרומה מקווים לשחזר את ההצלחה במדינת מרילנד - ומנסים לפעול כמו האמריקנים.

 

כתבות נוספות על עיר הבה"דים בערוץ הנדל"ן :

 

מחקר שערכה חברת "trigger foresight" עבור המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד הביטחון ומשרד האוצר, ניסה לבחון כיצד הצליחו בארה"ב ליישם בהצלחה את המעבר של 5 בסיסי צבא גדולים. לשם השוואה, בארה"ב החליטו על סגירת והעתקת בסיסי צבא אמריקנים מרחבי ארה"ב ל-5 בסיסים במדינת מרילנד. המטרה הייתה חיסכון של כ-7 מיליארד דולר בשנה להוצאות הצבא.

 

עלות המהלך נאמדה ב-21 מיליארד דולר, אולם הסתכמה בפועל ב-35.1 מיליארד דולר. בשנת 2005 החליט הממשל האמריקני על ביצוע המהלך, ובשנים 2010-2011 המהלך בוצע בפועל. ההשקעה בהקמת בסיסי צה"ל העוברים לנגב בעשור הקרוב מוערכת בכ-25 מיליארד שקל. גם בישראל הוחלט על המעבר בסביבות שנת 2005 - אולם נראה כי הביצוע מתעכב.

 

צבא ארה"ב העביר 30 אלף אנשי צבא ואזרחים עובדי צבא למרילנד, כאשר מאפייני היחידות העוברות היו בתחום הטכנולוגיה והמודיעין. 70% מהמשרתים ביחידות שביצעו את המעבר המשיכו לשרת ביחידתם לאחר מכן - מספר שעלה על הציפיות (שעמדו על כ-20%).

 

מקור העוברים היה בעיקר מצפון ניו ג'רזי וצפון וירג'יניה, הנחשבים לאזורים עירוניים ומבוססים כלכלית. מרילנד נחשבת לאזור פחות מתקדם כלכלית, שכן עלות המחייה בה נמוכה בכ-17% מזו שבניו ג'רזי. נראה שהממצאים הללו תקפים גם לישראל - משפחות רבות צפויות לעבור לנגב מאזור מרכז הארץ.

 

התחלות בנייה בעיר הבה"דים. בניגוד למרילנד, ההליך מתעכב (צילום: הרצל יוסף) (צילום: הרצל יוסף)
התחלות בנייה בעיר הבה"דים. בניגוד למרילנד, ההליך מתעכב(צילום: הרצל יוסף)

 

מרילנד: דיור בר השגה לשכירות

בכל בסיס שהועתק למרילנד משרתים 2,000-9,000 אנשי צבא. רובם המכריע גרו ברדיוס קרוב לבסיסים: 85% התגוררו במרחק של עד 30 דקות נסיעה בלבד. במקרה שלנו, בצה"ל מקווים כי המשפחות יבחרו להתמקם בבאר שבע, בדימונה, בלהבים, במיתר, במועצות איזוריות ומקומיות ואפילו בערד - ולא להישאר במרכז. כיום, הרשויות המקומיות ממש נלחמות על משפחות אנשי הקבע.

 

במרילנד ביצעו צעדים רבים בנושא הדיור לשכירות כדי להקל על העוברים. בין היתר הרחיבו את היצע הדיור לשכירות ועודדו את בעלי הבתים לשדרג אותם - באמצעות תמריצים למשפצי דירות ולבעלי בתים השומרים על רמות המחירים הקיימות ("דיור בר השגה" לשכירות).

 

כמו כן, בארה"ב השיקו תוכניות הלוואות ומשכנתאות בסכום כולל של 100 מיליון דולר, שהיו מיועדות לאנשי צבא העוברים לאחד מ-10 המחוזות הנמצאים באזורי הבסיסים החדשים. משכנתאות אלה נועדו לעזור במימון של 625 בתים (כ-50% מערך הבית).

 

בנוסף, כחלק מהסיוע הניתן לאנשי הצבא העוברים לאזור, הוצעה הלוואה ללא ריבית בסך 2,500 דולר, המיועדת להחזרה רק בעת מכירה או העברת בעלות על הבית. בישראל מוצע סיוע בשכר דירה עבור המשרתים בצה"ל שיעברו דרומה, וגם קניית דירה במחיר אטרקטיבי מותנית בכך שהמשפחה תתחייב להתגורר באזור לתקופה מסויימת.

 

מדינת מרילנד. סייעה לחיילים שעברו לגור בה (צילום: גארי היימס) (צילום: גארי היימס)
מדינת מרילנד. סייעה לחיילים שעברו לגור בה(צילום: גארי היימס)

  

העסקים המקומיים יניבו 2.2 מיליארד שקל בשנה

באשר לאקדמיה, צבא ארה"ב החל לנהל ממשק ישיר עם קהל הסטודנטים באזור. בכל מוסד אקדמי נפתחה מינהלת תיאום שאחראית על הקשר עם הצבא, ומגייסת סטודנטים לפי צורכיו. כך, למשל, הקרן של המינהלת להשכלה גבוהה הציעה מענקים בגובה 2 מיליון דולר ליוזמות מאוניברסיטאות וקולג'ים, המתאימות את עצמן לצורכי יחידת התקשוב במרילנד.


אצלנו בישראל, באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע מקווים שיוכלו ליהנות מפירות המעבר של צה"ל לנגב, בין היתר באמצעות כניסת עתודאים לקמפוס.

 

אחד ההיבטים החשובים ביותר במעבר הבסיסים נוגע לתחום העסקים המקומיים. במרילנד הבחינו בקושי המובנה בחיבור של העסקים הקטנים ללקוח גדול כמו הצבא, והקימו גוף תיאום שיזהה את המכשולים. גם בישראל מקווים שהמקומיים יוכלו ליהנות מבחינה כלכלית מהמעבר לנגב.

 

לדברי מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אורנה הוזמן-בכור, ""נעשתה עבודתה אסטרטגית בנושא - איך מבצעים את המעבר בשילוב הכלכלה המקומית. מודל מרילנד שחקרנו הוא בהיקפים גדולים הרבה יותר מבחינת כוח אדם ותקציבים. אבל למדנו שבלי שילוב ידיים בין בסיסי הצבא והמשרתים בהם לבין הכלכלה המקומית - לא תהיה קפיצת מדרגה אמיתית".

 

על פי אגף התקציבים במשרד הביטחון, מעבר משרתי צה"ל לדרום יוביל ליצירת עסקים ומקומות עבודה נוספים באזור שיניבו כ-2.2 מילארד שקל בשנה. במרילנד עמד פוטנציאל הרווח הכלכלי על כ-5 מיליארד דולר. כחלק ממימוש הפוטנציאל העסקי, עודדה מרילנד את העסקים הקטנים הנמצאים באזורי הבסיסים לבצע שיפורים בתשתיות על ידי מתן זיכויי מס בשווי 5 מיליון דולר.

 

"מרילנד מהווה מקרה בוחן הדומה במאפייניו למעבר צה"ל לנגב", מסכמת ורד גושן, מנהלת תחום פיתוח כלכלי ברשות לפיתוח הנגב. "זהו מהלך לאומי גדול באזור גיאוגרפי אחד נתון, הדורש היערכות רחבה בנושא התשתיות, כוח העבודה ועוד".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עיר הבה"דים. התבססה על מודל מרילנד
צילום: הרצל יוסף
מדינת מרילנד. היוותה השראה לצה"ל
צילום: איי אף פי
מומלצים