כדור הבדולח של האחים גרים
מעשיית הרפתקאות ישנה, אפלה וקסומה מאת האחים גרים, מגיעה אל מדף ספרי הילדים עם איורים חדשים. הסיפור המתוחכם דורש קריאה חוזרת כדי להבין אותו, ומעלה את חשיבותן של מעשיות עם ותיקות בספרות. ביקורת
"היה היתה קוסמת ולה שלושה בנים, שאהבו זה את זה אהבת אחים. אך אמם הזקנה לא בטחה בהם, וחשדה שהם רוצים לגזול ממנה את כוחה". כך נפתחת המעשייה "כדור הבדולח", הלקוחה מאוסף המעשיות שליקטו וערכו האחים גרים. הסיפור רואה אור בימים אלו בפורמט של ספר מאויר, בתרגומו של פרופסור שמעון לוי.
אחד הדברים הנהדרים במעשיות הוא שהן טומנות בחובן עולם עשיר של יצרים ומיתוסים, קמאיות וסוד. אלו נמצאים במבנה העומק של היצירה ומפוענחים בצורה אינטואיטיבית בשל היסודות הנפשיים החזקים, ובמהלך מחקרי של הפשטת הדימויים ופירושם. לפיכך, את המעשייה "כדור הבדולח" - כשאר מעשיות האחים גרים - אין לקרוא כפשוטה, אלא לנסות לפענח אותה יחד עם הילדים באמצעות שיחה על המהלכים המורכבים הגלומים בה.
סיפור המעשה הוא כזה: משום חרדתה של האם הקוסמת, היא הופכת את בנה בכורה לעיט ואת בנה השני ללוויתן. הבן הצעיר בורח מהבית מחשש שייהפך גם הוא לחיית פרא כלשהי. בנדודיו נגנבת לאוזנו שמועה על נסיכה שכושפה - וכל אלו שניסו להצילה מצאו את מותם. הוא מחליט להיענות לאתגר (מבלי שהוא מופנה אליו במישרין) ותר אחר הארמון. בהגיעו ליער הוא פוגש בשני ענקים שרבים על בעלות על כובע, ופונים אליו בבקשת עזרה, שכן "האנשים הקטנים נבונים מאיתנו, ולכן נשאיר את ההחלטה בידך". מתברר כי זהו כובע משאלות "ומי שיחבוש אותו לראשו, יוכל לבקש להיות בכל מקום שירצה, ובן-רגע יהיה שם".
למה? כובע קסמים
גיבור הסיפור לוקח את הכובע ומצהיר על תחרות ריצה בין הענקים, אך משעזב את המקום, מחשבתו נדדה והוא שכח מהם. כאשר הביע בייאושו את רצונו להיות בארמון, פעל הכובע את פעולת הקסם ומיד ניצב הגיבור במעוז חפצו. בארמון נגלית לו הנסיכה שכושפה, ורק במראה שהיא אוחזת מופיעה דמותה האמיתית והבוכייה: "הדיוקן היפה ביותר שנברא על פני האדמה", לא פחות מכך.
הוא יוצא למשימה להצלת הנסיכה, וגובר על פר פראי אשר לאחר הריגתו, פורצת ממנו ציפור אש הנושאת ביצה לוהטת. לעזרתו מגיע אחיו בדמות העיט, שנלחם בציפור ומאלץ אותה להפיל את הביצה. בנפלה על צריף דייגים, הביצה גורמת לשרפה, אך האח השני בדמות הלוויתן מסייע בכיבוי הבערה בעזרת מי הים. לאחר מכן, לוקח האח הצעיר את כדור הבדולח, החבוי בתוך הביצה "כמו חלמון", ומשתמש בכוחות הקסם שלו אל מול הקוסם, משחרר את אחיו מהכישוף, וכמצופה: "חש הנער אל חדרה של בת המלך, וכאשר נכנס לחדר ראה אותה עומדת במלוא זוהר יופייה. ובאושרם הרב החליפו ביניהם טבעות".
התקציר (הלא קצר כלל) שפרשתי כאן מהותי, משום שהמעשייה שואבת את כוחה מהדקויות, הדימויים, הסמלים והקשרים התודעתיים הנבנים בין העולם אותו עזב הגיבור בבהלה, לבין העולם החדש שבו הכשפים של הקוסמת-האם, דווקא מסייעים להצלחת המשימה.
במאמרה על המעשייה, ניתחה כריסטיאנה לוי (בתוך "והם חיים בעושר ואושר: תיאוריות חדשות בחקר המעשייה", בעריכת מירי ברוך, הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים) את הכוחות המניעים את הסיפור, וזיהתה באמצעותם את המאבק בין השמרנות - המיוצגת על ידי הקמאיות של הכישוף שמבצעת האם הקוסמת - לבין ההתפתחות המודרנית לאותה התקופה, והדחף לשחרור ממסורות העבר. בין השאר, היא מציינת כי הבן הצעיר, גיבור המעשייה, מונע על ידי הרצון.
על שמרנות וחרדה
הגיבור מבצע את הפעולות האקטיביות שמקורן בהחלטה המודעת שלא להיכנע לשמרנות של האם, הנובעת - כפי ששמרנות תמיד נובעת - מחרדה. לא נרחיב על ניתוחה של לוי, אך יש לציין כי הקריאה המעמיקה שלה את המעשייה, חושפת רבדים מעניינים, שעליהם ניתן בהחלט להתווכח - אך יש בהם כדי לזהות את המעמקים של היצירה הפולקלוריסטית-ספרותית.
"כדור הבדולח" הוא הראשון בסדרה חדשה של הוצאת ידיעות ספרים, המבקשת להרחיב את ההיכרות של ילדים עם מעשיות האחים גרים, מעבר לאלו שכבר מקועקעות בדי.אן.איי התרבותי של אזרחי המערב. הספר רואה אור בפורמט גדול, עם איוריו האקספרסיביים של אלון געש.
אלו איורים מתארים. כלומר, הם אינם מוסיפים נדבכים או משמעויות מעבר לטקסט ואינם צוללים אל מבנה העומק שלו. פלטת הצבעים הקרה, עיצוב הדמויות המוצלח לרוב, הקומפוזיציות החכמות והסגנון האגדתי - כל אלו מתאימים בהחלט למעשייה זו. אולם חרף כישרונו הברור של געש (במיוחד ראויה לציון, לדעתי, כפולת המפגש עם הענקים), היה מעניין לראות דווקא פרשנות איורית יותר מרחיקת לכת. כזו שלא רק תתאר את ההתרחשות, אלא תשאב מהכוח המיתי של הסיפור ותטעין את הפן הוויזואלי במשמעויות נוספות. לכך יש להוסיף את הפונט הקטן, אשר נבלע לעתים באיורים הענקיים, ולא מתאים לעיצוב הכללי של הספר.
יש לציין שהקריאה הראשונה במעשייה הותירה מעט טעם לוואי. כאשר הסיפור נקרא ברצף באסופת המעשיות נטולת האיורים, יש בו כוח מסוים. אך בפורמט של ספר מאויר, נדמה כי הסיפור אינו "מחזיק" וכי פערי המידע, הסוף הבנלי ששוב מנטרל את כוחה של הנסיכה כאישה, וכן ההתרה המהירה של הקונפליקטים ("לאחר מאבק ממושך הצליח הנער לפלח את גוף הבהמה בחרבו", לדוגמא) - כל אלו, חרף העובדה שהם סממנים מוכרים של מעשיות, דווקא חושפים את חולשתו של הסיפור כשהוא מוצג במדיום של ספר מאויר.
דרושות קריאות חוזרות על מנת שהתחושות שמפעמות בנו בזמן הקריאה יתגבשו לכדי הבנה עמוקה יותר של הטקסט. ייתכן מאוד וסיפור ההרפתקאות יבדר ויעניין ילדים, אך הם - לא פחות, ואף יותר לעתים מהמבוגרים - ייתפסו את הכוחות המניעים את הסיפור במהרה, ומתוך כך גם יזהו את האנלוגיות והסמלים הרווחים ביצירה.
לסיום, אבקש להתייחס בקצרה לפן אחד של המעשייה: חילופי הזהויות והמטמורפוזות. הסיפור נפתח בכישוף של האם הקוסמת את בניה מתוך חרדה כי הם יפגעו בה. חרדה מסוג זה מופיעה כבר במיתולוגיה היוונית אצל אורנוס (אל השמים) וצאצאיו אחריו (קרונוס, זאוס). אותה חרדה קיומית הטבועה בנפש הגברית המסורתית, מועתקת כעת לדמות האם, שבהחלט ניתן לראותה כמסמלת של המסורות השמרניות.
אולם הכישוף - המטמורפוזה לבעלי חיים - הוא הכוח המניע את הסיפור מבחינה עלילתית,
כיוון שהוא מוביל לשלב הבא בתבנית המעשייה והוא היציאה מהבית. בהמשך נוצרים יחסים משלימים בין החלק הראשון של המעשייה לחלקה השני, כאשר תוצאות חרדתה של האם מובילות לכך שהגיבור יצליח במשימתו, הודות לדמותם החייתית של אחיו.
כפי שהכוח המיתי של הכישוף מוצא את ביטויו בסיטואציה של עזרה ואהבת אחים, כך גם כדור הבדולח, האלמנט המשחרר, חבוי בתור ביצה לוהטת אותה נושאת הציפור, שפורצת מגווייתו של הפר. הבן הצעיר, שחמק מגורלו ולא הפך לחיית פרא, מוצא עצמו נלחם באחת כזו. למעשה זהו דימוי מבריק של ניצחון על מסורת האם, המובילה לרצף של התנגדויות והתמודדויות של שלושת האחים לכינון זהותם האמיתית.
פרשנות זו עשויה להתווסף לשלל פרשנויות נוספות שהמעשייה מכילה ומעודדת, ויותר מכל, ההחלטה להוציא לאור את המעשייה כסיפור עצמאי, מוכיחה שוב את הכוח העצום של מעשיות העם, שהיו ונותרו יצירות אניגמאטיות ומרתקות עד עצם היום הזה.
