מבינה תצא בשורה
"בינה-לוס-אנג'לס" מקרבת בין צעירים ישראלים ויהודים, ומחזקת את הקשר עם ישראל. בשבוע שעבר נערך פאנל בנושא הבחירות לנשיאות ארה"ב עם דגש על ההצבעה היהודית והיחסים עם ישראל
פאנל בחירות אחרי הבחירות? מדובר כאן בבחירות לנשיאות ארה"ב, לא לבחירות בישראל הממשמשות ובאות. ובכל זאת, נדמה שישראל היתה בראש סדר העדיפויות של רוב המתכנסים השבוע לפאנל הבחירות של בינה, חטיבת ההנהגה הצעירה של ILC, המועצה להנהגה ישראלית בלוס אנג'לס, וזה היה עוד לפני שמבצע "עמוד ענן" הוכרז.
"אנשים אמרו, למה לערוך פאנל אחרי הבחירות - זה לא משנה יותר!", אמר ליאור אלפרן, חבר הועד המנהל של בינה ומנחה הערב. "אבל זה דווקא כן משנה. כל הנושאים החשובים - יחסי ישראל-ארה"ב, הגירה, כלכלה - כל אלו נתונים לדיון".
שני פייג, מנהלת התכניות של ILC ומנהלת בינה, סיפרה שמתוך 80 איש שהגיעו, כ-50 נרשמו להשתתף ביממה האחרונה לפני הפאנל, והמארגנים שכרו אולם גדול יותר. הקהל הורכב מישראלים תושבי העיר ויהודים אמריקאים, שכן אחת המטרות המוצהרות של בינה היא לקרב בין שתי אוכלוסיות אלה. ממוצע הגילאים של הנוכחים היה 30-35, וכשהתבקשו ע"י מנחה הערב להרים יד ולשתף למי הצביעו, הערכה זהירה גילתה שכ-60% מהקהל הצביע לרומני, ו-40% לאובאמה. זאת בניגוד לדעה הרווחת שיהודים נוטים להצביע למועמד הקונסרבטיבי או הרפובליקאי, לא כל שכן בבחירות האחרונות, בהן ראש הממשלה נתניהו תמך בפומבי במועמד רומני לנשיאות.
"איך אפשר להסביר את ההצבעה היהודית, שנתנה 74% מהקולות לאובמה?" שאל אלפרן את חבר הפנאליסטים.
דן שנור, מנהל המכון הפוליטי ב-USC ואסטרטג פוליטי שעבד בין השאר על הקמפיין של ג'ון מק'קיין, המועמד הרפובליקני לנשיאות ב-2008, השיב: "היסטורית, יהודים הצביעו למועמד על פי דעתו לגבי ביטחון ישראל. בפעמיים-שלוש האחרונות, הכלכלה ונושאים חברתיים יותר חשובים להם. לי חשוב שישראל תהיה בטוחה. אני לא רוצה שיזכרו אותי כדור היהודי-אמריקאי הראשון ששלומה ובטחונה של ישראל לא חשובים לו".
מל לויין, חבר קונגרס בועדה לענייני חוץ בין השנים 1983-1993, עו"ד מוערך ואחד מראשי Builders for Peace, ארגון של הסקטור הפרטי לסיוע לתהליך השלום במזה"ת בשנות התשעים תחת סגן הנשיא דאז, אל גור: "בעיני אובאמה הוא מאוד פרו-ישראל. פוליטיקאים ישראלים מתווכחים ביניהם האם הוא הנשיא הטוב ביותר לישראל מעולם, או לא פרו-ישראלי בכלל. מנהיגים ישראלים ניסו להסית נגד אובאמה במדיניות הפחדה, וזה צעד חסר אחריות שתורם לחוסר תמיכה בהם".
דייב ראנד, ששרת כמנהל הפוליטי של AIPAC וכיום מכהן כראש JPAC, הועדה היהודית לענייני ציבור בקליפורניה, הוסיף: "זו אסטרטגיה מוטעית. רפובליקאים תמיד חושבים שקל להשיג קולות של בוחרים יהודים בגלל סוגיית ישראל, אבל הם תמיד טועים. ליהודים כיום חשוב יותר מה קורה בתוך ארה"ב. הקהילה הפרו-ישראלית שונה מהקהילה היהודית - היא מהווה קבוצה קטנה מתוכה יחסית לכלל. אנחנו מאבדים את הנוער היהודי, חוץ מנוער אורתודוקסי שגדל בישיבה. צעירים אחרים לא מתעניינים בנושא הזה, וזו בעיה גדולה ביותר".
אלפרן: "האם מכיון שהבוחרים היו פחות דתיים, הם בהכרח פחות פרו-ישראל?"
"זה קשור לפער דורות, אם הם זוכרים את מלחמת יום הכיפורים למשל", ענה שנור. "הדור הצעיר לא מתחבר לערכים ישראלים שאינם שלו. אמריקה הופכת לחילונית יותר, ולא תרגיש מחוברת לישראל אורתודוקסית יותר. צריך לגשר על הפער הזה, אבל לא ברור איך".
"צריכים יותר יהודים שירוצו לתפקידים בבית הנבחרים", הוסיף לוויין. "המספרים של מנהיגים יהודים ופרו-ישראל ירדו. יש גם מנהיגים לא יהודים שטובים לישראל, אבל צריך לעודד יהודים לרוץ לתפקידים מנהיגותיים. זה אצלם בגנים לאהוב את ישראל והם יכולים להשפיע יותר".
"אני אומר, אל תצביעו לפי דת", טען שנור, "אלא לפי אינטלקט, חוכמה, פתיחות לרעיונות חדשים, אינטגריטי - והקהילה היהודית גם תרוויח מזה".
אלפרן: "איך אתם מסבירים את תוצאות הבחירות? מה יותר השפיע - הדמוגרפיה, או המועמדים עצמם?"
"יש שינוי דמוגרפי עצום", אמר לוויין, שראה כבר מערכות בחירות רבות, ומקרוב. "אחוז המצביעים הלבנים ירד מאוד, ואחוז ההיספנים עלה - למשל, בנוואדה, קולורדו וניו מכסיקו אחוזי ההצבעה לאובאמה היו גבוהים מאוד בגלל הקול ההיספני. הבעיה של הרפובליקאים היא שהם ידועים כ'אנטי-היספנים', מאוד נגד מהגרים ובעיקר בלתי חוקיים. המפלגה נהייתה יותר ימין קיצוני ממרכז. צריך לזכור שזו המפלגה של אברהם לינקולן!"
"בבחירות ב-1980 אחוז הלבנים שהצביעו היה 81%", הוסיף שנור. "השנה אחוז הלבנים היה 72%. זה בעצם אומר שמיט רומני היה מנצח אילו היה רץ ב-1980, ובאותה מידה, רייגן ובוש כמעט בטוח היו מפסידים אילו היו רצים כיום. נושא ההגירה הוא מכשול גדול לרפובליקאים. בוש ומק'קיין תמכו ברפורמת ההגירה, אבל רומני התנגד. לדעתי גם אובאמה וגם רומני צריכים להתנצל בפני ההיספנים: אובאמה על שלא מילא את ההבטחות שהבטיח להם, ורומני, על שלא הבטיח.
"ציבור המצביעים כיום מראה על פחות לבנים, פחות דתיים ופחות נשואים. בזמנו, ניתן היה לנחש לפי רמת ההכנסה למי מצביעים. כיום, לפי תדירות הביקור במוסדות אמונה, לא משנה אם אתה נוצרי, יהודי, מוסלמי וכו', אם ביקרת פעם בשבוע או יותר - צפוי שהצבעת לרומני. אם פעם בחודש או פחות - יש יותר סיכוי שהצבעת לאובאמה.
"בבחירות האלו היה אחוז עולה של מצביעים רווקים", הוסיף שנור. "היסטורית, נשים נשואות היו כוח אלקטורלי. כיום רווקות נוטות להצביע יותר באופן כללי, ולדמוקרטים באופן ספציפי. יש לי חבר רפובליקאי שלא יכול לצאת לדייט בשנת בחירות! רווקים עסוקים מידי בלקרוא מגזינים, לעבוד, השד יודע מה. כל אלו עובדים לטובת הדמוקרטים, לא רק בעד אובמאה ונגד רומני".
הנקודה החוזרת בדיון היתה הדאגה לחוסר העניין של הדור הצעיר של היהדות האמריקאית לבטחונה של ישראל. ליאון מדווד, מנהל השקעות בבנק לאומי באל.איי, נמצא בעיר שנה וחצי: "אני מתעניין בחיים של הקהילה היהודית כי אני יחסית חדש כאן, ומנסה להבין יותר את הפוליטיקה המקומית".
מה חידש לך הפאנל?
"היה מעניין לשמוע על הפילוג שיש בקהילה היהודית לגבי היחסים עם ישראל. אני מופתע ומודאג בו זמנית מזה שהדור הצעיר לא מתעניין, חשבתי שהוא יותר קשור ויותר יודע".
ובאותו הקשר, מל לוויין שיבח את הקהל הצעיר יחסית שהגיע לאירוע: "מעודד לראות התלהבות של צעירים בקהילה". אולי מבינה תצא הבשורה.
הארוע הבא של בינה באל.איי הוא נשף חנוכה ב-13 בדצמבר. פרטים נוספים, כמו גם הוידאו של הפאנל, ניתן למצוא באתר: www.binala.org
