שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    איך אומרים בערבית חיסול של צה"ל? זה תלוי
    "תוקפנות ישראלית נגד עזה" או "מבצע ישראלי בעזה", "הרוגים" מול "שהידים" וג'עברי עצמו, שהפך מקדוש למבוקש. המילים והמשמעות: מה אומרים ההבדלים בין גופי התקשורת המובילים בעולם הערבי באופן סיקור מבצע "עמוד ענן"?

    השהיד ג'עברי, המבוקש ג'עברי או פשוט אחמד ג'עברי? בשמונת ימי מבצע "עמוד ענן" פרץ מעבר ללחימה בשטח גם קרב תקשורתי בין ערוצי הטלוויזיה הערבים, שנאבקו על קיבוע מינוח ויחס לאירועים בעזה. תהיות כמו דרך ההתייחסות לישראל, להרוגים בעזה, לירי הרקטות או לתנועת חמאס ליבו אש מחודשת במאבק הכלכלי-תדמיתי.

     

     

    היומון הליברלי הסעודי "אילאף" השווה בין שלושה ערוצים מרכזיים בעולם הערבי, שמכתיבים את הטון ואת השיח הציבורי. ערוץ אל-ג'זירה במימון קטאר, חלוץ ערוצי הלוויין בעולם הערבי, רשת אל-ערבייה במימון סעודיה, ורשת אל-מיאדין הלבנונית, שמזוהה עם חיזבאללה, איראן וסוריה ומנוהלת על ידי רסאן בן ג'דו, בעברו מנהל משרדי אל-ג'זירה, שעזב אותה בגלל הסיקור הנוטה לטובת המורדים בסוריה נגד משטרו של אסד.

     

    אל-ג'זירה לאחר חיסול ג'עברי - "ישראל התנקשה באחמד אל-ג'עברי, מפקד הזרוע הצבאית של תנועת חמאס, והכריזה על מבצע צבאי בעזה שמטרתו לפגוע בראשי ההתנגדות":

     

     

    ההבדלים בין השלושה החלו כבר באירוע הדרמטי הראשון - חיסולו של ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי. בעוד ערוץ אל-מיאדין הכריז כי "ישראל התנקשה בשהיד אחמד אל-ג'עברי, מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם", באל-ג'זירה הושמטה המילה "שהיד", ונאמר כי "ישראל התנקשה באחמד אל-ג'עברי, הבכיר בזרוע החמושה של תנועת חמאס", וברשת אל-ערבייה אף הלכו רחוק יותר כשהכריזו כי "ישראל פגעה באחמד אל-ג'עברי, המבוקש מספר אחת אצלה זה עשר שנים בגין פרשיות טרור".

     

    המבצע עצמו לימד על הבדלים משמעותיים בין גופי התקשורת, שהיו חלוקים אפילו בכינויו - "התוקפנות הישראלית נגד עזה", על פי אל-מיאדין, "המבצע הישראלי נגד עזה", כפי שכונה באל-ג'זירה ו"המבצע הישראלי בעזה", בכפוף לטון המרוכך באל-ערבייה.

     

    כך, סימנו גם ההרוגים הפלסטינים בעזה וירי הרקטות לעבר ישראל את הפער בסיקור: אל-מיאדין ("השהידים בעזה", "רקטות ההתנגדות הפלסטינית היכו בעומקה של תל אביב והתנחלויות אחרות בפלסטין הכבושה"), אל-ג'זירה ("הקורבנות בעזה", ולעתים "שהידים", "פלגי ההתנגדות הפגיזו את העיר תל אביב הישראלית") ואל-ערבייה ("ההרוגים בעזה", "רקטות מעזה נפלו בשטחה של ישראל").

     

    קטע מכתבה באל-ערבייה לאחר חיסול ג'עברי - "ראש רשימת המבוקשים של ישראל, אחמד אל-ג'עברי, סגן המפקד הכללי של גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של תנועת חמאס, מצא את מותו בתקיפה ישראלית נגד עזה":

     

     

    "כלי תקשורת פרו-איראניים השתמשו במילים בעלות מטען רגשי שלילי ומועצם שמטרתן לעורר כעס על מעשי צה"ל ('תוקפנות' ו'התנקשות'), גאווה כלפי הנפגעים ('שהידים') ולהעצים את התגובות הצבאיות של הפלסטינים ('רקטות היכו בעומק')", אמר ל-ynet דוקטור זוהר קמפף, מרצה במחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית שמתמחה בחקר השיח בכלי תקשורת בעת מלחמה.

     

    "לעומתם", הוסיף, "סיקרו כלי תקשורת פרו-סעודיים את המבצע בצורה ניטרלית יותר, שקרובה לזו שאפשר למצוא בעיתונות המערבית. כך, למשל, כונו מעשי צה"ל 'מבצע', בדיוק כמו בישראל, וניתנה הצדקה להרג ג'עברי ('המבוקש מספר אחת זה שנים בגין פרשיות טרור'). הנפגעים הם 'קורבנות' ו'הרוגים' (כמו בעיתונות הישראלית), אין התפעלות יתרה או העצמה של תגובות הפלסטינים, והפצצות 'נפלו' בתל אביב ולא 'היכו בעומקה'".

     

    כמה כלי תקשורת ערביים הבחינו בהבדלים וביקרו בעיקר את אופי הסיקור של אל-ג'זירה ואל-ערבייה. העיתון האלקטרוני "ערב טיימס", שמיועד לאוכלוסייה הערבית בארצות הברית, כתב על "התקשורת הערבית הציונית והתוקפנות נגד עזה". לטענתו, בזמן שערוצים לווייניים שאינם ערבים העבירו פרטים ומראות מהתוקפנות הציונית נגד עזה, כהגדרתו, אל-ג'זירה שידר עדויות של הקורבנות בסוריה ופתח מהדורות עם דיווחים על הכוננות הישראלית והזימון של עשרות אלפי חיילי מילואים.

     

    הסיקור של הערוץ הקטארי נסמך, בין היתר, גם על דיווחי צה"ל - שיחות ישירות עם דובר צה"ל בערבית, אביחי אדרעי, ודובר צה"ל עצמו, תת-אלוף יואב מרדכי - שסייעו בהפרכת "ידיעות" על הפלת מטוס קרב ישראלי, הסביר העיתון.

     

    ערוץ אל-מיאדין, לעומת זאת, תואר ככזה שהעביר "רגע אחר רגע את מה שקורה ברצועת עזה", ואילו מתחריו "נותרו שקועים במשבר בסוריה ולא הביעו עניין בתוקפנות ולו בחצי ממה שסיקרו במבצע 'עופרת יצוקה'". כאילו כדי להדגיש את הדברים, הופיעה באתר אל-ערבייה השוואה מספרית בין הרוגי עזה לאזרחי סוריה שנפלו מאש כוחות אסד ומצאו כי צה"ל רחום יותר.

     

    קטע מתוכנית בערוץ אל-מיאדין - "מה שמתרחש הוא תוקפנות ישראלית כוללת נגד עזה":

     

     

    שלושת הערוצים פופולריים מאוד בעולם הערבי ולעתים רבות מכתיבים את סדר היום. בשנת 2007 צפו באל-ג'זירה כ-50 מיליון בני אדם וערוץ האנגלית שלו נהנה מ-100 מיליון צופים נוספים. אל-ערבייה, על פי מדגם אחד, אוחז בכ-25 מיליון צופים ואילו לאל-מיאדין, שעלה לאוויר לפני כמה חודשים בלבד, אין נתוני צפייה עדכניים.

     

    דוקטור אמל ג'מאל, ראש התוכנית לתקשורת פוליטית באוניברסיטת תל אביב, לא הופתע מהממצאים. "אנחנו מדברים על ספקטרום רחב מאוד של רשתות ערביות - מהמחנה שבו נכללים ערוצים עם אוריינטציה לאחים המוסלמים וקרבה לחמאס כמו אל-ג'זירה, שמדגישים את זכות ההתנגדות, למחנה שבו נכללים ערוצים איסלאמיסטיים פחות במובן הפוליטי, כמו אל-ערבייה, שנזהר שלא להזדהות עם ארגוני טרור ולא ליפול לתעמולה דתית קיצונית".

     

    לדבריו, "חלוקה שנייה היא בין המחנה המתון והסוני יותר ובין כוחות ההתנגדות. זה שיח שמעלים את ההשתייכות הדתית ומבליט יותר את האסטרטגיה הנכונה להתמודדות עם ישראל". בהשוואה לימי מבצע "עופרת יצוקה", טוען ג'מאל, "השיח באל-ג'זירה לא השתנה, ותנועת חמאס התקרבה אליו. בשם המקצועיות, הם עדיין לא משתמשים בשפה שמחויבת לתפיסת עולם דתית. הם אומרים רק לעתים 'שהידים' ומדברים יותר על קורבנות. אין ספק שהקונוטציה המובלעת מעניקה לגיטימיות מסוימת לקיומה של ישראל".

     

    לסיכום, מבהיר ג'מאל, "בעת מבצע כמו 'עמוד ענן', העמדות מתנקזות למרכז. אל-ג'זירה ואל-ערבייה משתמשים במשפטים מסוימים במושג 'הישות הציונית', אבל ההבדל הוא שהם לא יימנעו משימוש בשם 'ישראל', לעומת אל-מיאדין, שמזכיר את ישראל תמיד בקונוטציה שלילית. זו אינה שלילה מוחלטת, אבל היא מראה שישראל במעשיה אינה לגיטימית". כך, לדוגמה, תשתמש אל-ג'זירה בדוברים ישראלים ואילו באל-מיאדין תופיע תמונתם בלבד, ללא קול. כך או כך, הבהיר, אין לייחס קרבה "אמיתית" לממצאים. "בהקשר הזה אל-ערבייה זהירה יותר כי ערב הסעודית לא רוצה להיות מזוהה עם נורמליזציה כלשהי עם ישראל". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מבצע "עמוד ענן"
    צילום: AP
    אחמד ג'עברי
    צילום: AFP
    מומלצים