הוציא עובדים לגיבוש - וישלם על כך ביטוח לאומי
מעסיק שהוציא את עובדיו לנופש בחו"ל חויב לשלם עבורם דמי ביטוח לאומי. בית הדין לעבודה דחה תביעה שהגיש משרד עורכי דין, לביטול דמי ביטוח לאומי של 43 אלף שקל שחויב לשלם
בעלי משרד עורכי דין הוציאו את עובדיהם במהלך השנים 2007-2005 לשלושה נופשים בחו"ל, ובשל כך, חייב אותם הביטוח הלאומי בתשלום דמי ביטוח של 43,737 שקלים עבור העובדים.
- לא משלמים ביטוח לאומי לעוזרת? אתם בסיכון
- שינויים בביטוח לאומי: טוב או רע לילדים נכים?
- ביטוח לאומי: אחרי 20 שנה תוקן העוול לילדים
השגה שהגיש המשרד לביטוח הלאומי נדחתה, בטענה שגם נופש בחו"ל מהווה חלק מהכנסת העובד, שבגינה מחוייב המעסיק לשלם עבור העובד דמי ביטוח לאומי. לפיכך, הגיש המשרד תביעה כנגד הביטוח הלאומי לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
המשרד טען כי הטיולים היו לשם גיבוש, ולפיכך אינם שקולים לשכר עבודה או להענקת טובת הנאה דמויית שכר לעובד, כיוון שאין בנופש שום ערך קנייני לעובד, שכן העובד לא יכול להמיר אותו לכסף ואינו חוסך בגינו כסף, שהרי ממילא לא היה יוצא לנופש אלמלא היה המשרד מוציא אותו.
עוד נטען, כי החופשות היו חיוניות לשם המשך העבודה התקינה במשרד, כך שלמעשה ההנאה של העובד שולית לעומת טובת העסק, ולפיכך אין הצדקה לחייב אותו לשלם דמי ביטוח עבור העובדים, שלא הרוויחו מכך.
לחלופין טען המשרד, כי אם בכל זאת יחויב בתשלום, יש לנכות ממנו את ימי החופשה השנתית שנוכו לעובדים וכן 10% נוספים, כיוון שנעשתה טעות בחישוב, כשגם את עלות ההשתתפות של בעלי המשרד עצמם, שכבר שילמו את דמי הביטוח שלהם, נכללה בו.
מדובר בבטחון סוציאלי לעובדים
השופט ד"ר יצחק לובוצקי דחה את התביעה. על מעביד, כך נקבע, לשלם דמי ביטוח בגין ההכנסה של העובד, ובכלל זאת, גם בגין טובת הנאה שקיבל העובד, דוגמת נופש בחו"ל.
"... אני מתקשה לקבל את גישת התובעת כי הנופשים שמימנה התובעת, היו חיוניים לה כמעביד", כתב השופט, "לעומת זאת ההנאה שהפיקו העובדים מאותו נופש היא ברורה ומובנת לכל וגם אם הנאה זו אינה נותרה כ'נכס' או כ'שווה נכס' בידו של העובד, ברי כי יש בה ערך כלכלי של ממש".
נקבע, כי גם אם המעסיק הפיק הנאה כלשהי מהענקת הנופש לעובדים, לא מדובר בהנאה משמעותית המאיינת את העובדה שלעובדים ניתנה הטבה דמוית הכנסה, שמחייבת את המעסיק לשלם דמי הביטוח הלאומי עבורם.
השופט הוסיף, כי אמנם מעניק למעסיק פטורים שונים במטרה להקל עליו ולצמצם את עלויות ההעסקה, אך נופש לא נכלל בגדרם, בפרט בהתחשב בכך, שחובת תשלום דמי הביטוח נועדה במהותה להעניק לעובדים בטחון סוציאלי, על מנת שבבוא העת יוכל הביטוח הלאומי לשלם להם גמלאות.
באשר לטענה החלופית של המשרד בדבר טעות החישוב וניכוי ימי החופשה, נקבע שלאחר שיציג אסמכתאות בפני הביטוח הלאומי, הוא ישוב וישקול בשנית אם יש מקום להפחית את התשלום. הוצאות לא נפסקו.
עו"ד ורו"ח ענת גור-אל, המייצגת בין היתר בפני רשויות המס וביטוח לאומי, מגיבה: "בית המשפט חידד את נושא 'טובת הנאה' אשר יושם בעבר בשורה של פסקי דין, בציינו כי יש להבדיל בין נוחות המעביד לבין נוחות העובד, ולבדוק למי עיקר ההנאה".
"אף כי קשה לכמת 'נוחות'", כותבת עו"ד ורו"ח גור-אל, "הגיע בית המשפט למסקנה כי במקרה דנן, נופשון מספק הנאה גדולה יותר לעובד מאשר למעבידו, ובכך מצטרף לשורה של טובות הנאה כמו: שי לחג, שווי רכב צמוד ואופציות לעובדים (שהבשלתן קוצרה)."
"חשוב לציין, כי להבדיל, עיקר ההנאה מכך שהמעביד משלם אגרת הרשיון של עו"ד או רו"ח שכיר היא למעביד, ובמקרה כזה לא מדובר ב'טובת הנאה'."
ב"כ הנתבע: עו"ד אירית רייכנברג
לעיון בפסק הדין המלא
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין"
לפנייה לכתב/ת 
